תפריט
בעת גירושין, כאשר אחד מבני הזוג הוא בעל חברה, כיצד הדבר משלך על בן הזוג האחר? האם יש לחשב זאת כשם שמחשבים דירה, ואם כך הדבר האם מגיעים לבן הזוג השני זכויות העסק, גם אם לא היה בעליו ולא היה קשור אליו במישרין בעת חתימה על הסדר איזון משאבים?
חברה היא לעיתים הנכס הגדול ביותר הקיים לזוג נשוי, אף יותר מדירה. על פי הלכת השיתוף הרכוש שנצבר בידי בני הזוג במהלך הנישואים הושג במאמץ משותף ועל כן בפירוק אותה שותפות על כל צד לקבל חלק שווה. שופטת העליון עדנה ארבל הסבירה בבג"צ 8214/07 את הפירוש המעשי הלכת השיתוף בעת גירושין: "הלכת השיתוף מבוססת על ארבע תכליות מרכזיות: התכלית הראשונה הינה הכרה בחיי נישואין כחיי שיתוף. התכלית השניה היא קידום השוויון בין בני הזוג. התכלית השלישית הינה שמירה על האוטונומיה והזהות העצמאית של כל אחד מבני הזוג. לבסוף, התכלית האחרונה הינה הענקת ביטחון כלכלי לבני הזוג לאחר פירוק הקשר".
אך מה קורה כאשר החברה הוקמה על ידי אחד מבני הזוג טרם הנישואים, מרעיון פרי עתו ומכספי עמלו הפרטי? או במצב בו הבעל הוא רק אחד מהשותפים? האם העובדה שבת הזוג השנייה השקיעה במשק בית, גידלה את ילדיהם המשותפים ואפשרה לבעל להשקיע מזמנו ומרצו בחברה מקנה לה זכויות בה? ומה באשר לחוק יחסי ממון?
אם הצדדים לא הגיעו להסכמה בדבר חלוקת רכושם, ולאחר קבלת הגט, על בית המשפט להעריך את כלל הנכסים של בני הזוג וחלקם שווה בשווה. כך נעשה בדירה, שאם לא מוכרים אותה בעת הגירושים, על בן הזוג שהיא עוברת לבעלותו להעביר לצד השני סכום כסף או נכס אחר השווה מחצית מערך אותה דירה.
בית המשפט רואה את כלל הרכוש שהשיגו בני הזוג כמשותף מתוך הנחה כי שני בני הזוג תרמו לרווחת המשפחה, ולאו דווקא באופן כספי. היות האם לדוגמה עובדת בית, מטפלת בילדים, דואגת לחינוכם אפשרה לבעל לעבוד מחוץ לבית, לפתח קריירה ולהתקדם על מנת לפרנס את משפחתו. משום כך בית המשפט רואה גם במוניטין של עסק כבר חלוקה וכחלק מנכסי השיתוף.
לכל עסק קיימים נכסים מוחשיים אותם ניתן למדוד כגון רכוש, מלאי, יתרת מזומנים וכו' אך קיימים גם נכסים בלתי מוחשיים ומציאת שווים הוא המוניטין העסקי של החברה. בתי המשפט הכירו במוניטין העסקי כחלק מנכסיה של חברה בעשרות פסקי דין. שופט העליון אליעזר ריבלין הגדיר בדצמבר 2003 את המוניטין כמה שמבטא את מכלול היתרונות שנצברו לעסק בשל תכונותיו – מיקומו, שמו הטוב דימויו, איכות השירותים שהוא מציע ואיכות המוצרים שהוא מספק. מוניטין, לפי פסיקתו של ריבלין, הוא שימור ההרגלים של לקוחות העסק לשוב ולפקוד אותו (ע"א 7493/98).
קיימות שלוש שיטות חישוב מוניטין עיקריות:
היוון רווחים עתידיים – שיטה זו מסתמכת על הרווח השנתי הממוצע בעבר. עם זאת הרווח לא נובע רק ממוניטין אלא גם מנכסי העסק ועל כן קיים קושי במספר השנים בהם בוחרים ללכת אחורה על מנת לקבוע את ממוצע הרווח
השיטה היחסית – שיטה זו מניחה כי כל העסקים באותו ענף מפיקים רווח ממוצע אחיד ועל כן מודדים בה את הפער שבין הרווח המקובל באותו ענף לרווח שהפיק אותו העסק בפועל
השיטה השיורית – שיטה זו אומצה על ידי בית המשפט העליון הגורסת כי נכסיו של העסק מחולקים לנכסים מוחשיים כגון מזומנים, ציוד, מלאי וכו'. לכל נכס קיים שווי אותו ניתן לחשב, והוא מופחת ממחיר התמורה ששולמה בעד העסק כולו. היתרה היא ערך המוניטין של העסק.
משום ראיית העסק כחלק מנכסי השיתוף התשובה לכך חיובית, אם הבן זוג השני היה מבעליו. אך הדבר עשוי לגרום לנזקים עתידיים לחברה אם בן הזוג אינו בעל הכשרה וניסיון מתאימים, במקרים אחרים הדבר עשוי לכפות שותף שאינו מקובל על שאר בעלי המניות וקיימות חברות שהתקנון בהן אוסר על העברת מניות לבן הזוג. על כן במקרים בהם בן הזוג שותף מכח הנישואים ולא היה פעיל בחברה, בתי המשפט נמנעים בדרך כלל מהענקת מניות בפועל ומעניקים לו שווי ערך מחצית המניות שקיים לצד השני.
מוניטין עסקי עשוי להתייחס גם למוניטין האישי של אדם כבעל מקצוע – כושר ההשתכרות שלו. אזי, המוניטין האישי שבעל המקצוע צבר במשך השנים. הקריירה נתפסת כנכס השייך לבעליה, אותו שקד ופיתח במהלך השנים ומכאן השם – נכס קריירה. בין אם זה עורך דין, רופא, רואה חשבון או בעל מקצוע אחר, שלמדו והתקדמו במהלך חיי הנישואין, הם עלולים לשלם סכומי כסף רבים בזמן גירושין בגין המוניטין העסקי שצברו.
בתי המשפט מתייחסים לכושר ההשתכרות שצבר אדם במהלך חייו המשותפים לא כדבר הקשור לכישרונו האישי בלבד, אלא פרי למידה, מאמץ והתנסות שהתאפשרו הודות למאמץ המשותף של בני הזוג ולחובת אותו אדם לפרנס את משפחתו, חובה שלא תמה לאחר פירוק השותפות.
למרות סקירת שיטות חישוב מוניטין של עסק המקובלות שנסקרו במאמר זה, חשוב לציין שלא מדובר בשיטות היחידות ושאין מדובר גם בחישוב מתמטי קר. לצורך קביעת המוניטין מתחשבים בתי המשפט גם בתרומת בן או בת הזוג לקריירה של בן הזוג בעל המוניטין, כמה זמן הם נשואים, מספר הילדים וגילם, משמורת הילדים, תרומת כל אחד מבני הזוג לתא המשפחתי ולקריירה של בעל המוניטין ועוד.
כך למשל חישב השופט סילמן ניצן בתמ"ש קריות 9881/07 מנובמבר 2009 את המוניטין האישי כפער בין השתכרות הבעל לבין הממוצע במשק במקצועו. את הפער הזה חילק מומחה מטעם בית המשפט לכישרון מולד, לימודים והכשרות בטרם הנישואין והשתכרות במהלך הנישואים. רק החלק השלישי חולק לשניים כאיזון כך שהבעל נאלץ לשלם שישית מההפרש שלו אל מול ההכנסה הממוצעת לגרושתו.
אומנם, המחוקק קבע כי רכוש בני זוג שהתגרשו יחולק שווה בשווה פרט לנכסים שהיו להם בטרם הנישואין או שקיבלו כמתנה או בירושה גם במהלך הנישואין (חוק יחסי ממון בין בני זוג, התשל"ג 1973). בעבר בתי המשפט נהגו לשייך נכסים שנרשמו על שמו של בן זוג אחד וכסף שנצבר לפני הנישואין רק לאותו בן הזוג. אלא שמדיניות זו השתנתה בשורה של פסקי דין של בית המשפט העליון וכיום בית המשפט נוהג לבחון כל מקרה לגופו ולהתייחס בעיקר לכוונת השיתוף – זאת אומרת, גם אם נכס נרשם על בן זוג אחד או נרכש לפני הנישואין בית המשפט בוחן האם הדבר לא נעשה מכוונה לשתף את הנכס כחלק מהחיים המשותפים.
"ככל שחולפות השנים, מיטשטשת ההפרדה בין נכסים משפחתיים לחיצוניים… (הנכסים) יהא מקורם אשר יהא – הופכים לבשר אחד. הרכוש המשפחתי משתלב ומתערבב ואחרי עשרות שנים אין מסובבים את הגלגל אחורה כדי לחלק רכוש לפי ההשקעה הבסיסית במועד רחוק בעבר", אמרה השופטת עדנה ארבל (806/93).
כך דינו גם של עסק השייך לאחד מבני הזוג, אפילו הוא נפתח בטרם הנישואין והביאו לחייהם המשותפים. עסק זה ככלל, יהפוך להיות רכוש משותף גם לבן זוג השני, מתוך הנחה שמדבור ברכוש ששני הצדדים התכוונו לשתף בו אחד את האחר.
דבר זה נכון כל עוד לא נחתמו הסכמי ממון. דווקא משום מדיניות חדשה זו של בית המשפט שפורטה בפרק הקודם במאמר זה, מומלץ למי שעומד להינשא ומביא עימו לנישואין הטריים עסק משגשג, לבצע הסכם יחסי ממון. את הסכם הממון ניתן לעשות בטרם הנישואין או במהלכם. על ההסכם להיעשות בכתב קודם הנישואין ולהיות מאושר על ידי גורם מוסמך המוודא הסכמה והבנה בין שני הצדדים.
הכוונה לנוטריון או רשם נישואין במקרה שהוא נעשה בטרם הנישואים או בית המשפט לענייני משפחה או בית דין הרבני במקרה והוא נעשה לאחר הנישואים. ההסכם מבצע הפרדה של הנכסים של שני בני הזוג קודם הנישואים וברגע פקיעתם. במקרה של גירושים, תתבצע חלוקה לפי הרכוש שהיה שייך לכל אחד מהם קודם הנישואים וחלוקה שווה של הרכוש שנרכש במהלכם.
השיתוף בזכויות בני הזוג על רכוש, כספים ומוניטין עסקי ואישי שהושגו במהלך ובטרם הנישואין היא סוגיה מורכבת המשתנה בין מקרה למקרה לכן מומלץ לפנות לייעוץ משפטי בנושא. משרד "כהן דקר פקס ברוש" מעמיד עורכי דין מקצועיים הבקיאים בדיני משפחה בכלל ובחזקת השיתוף בפרט ובעלי ניסיון של עשרות שנים.