חלוקת ירושה משק חקלאי

משק חקלאי יכול להיות חווה, נחלה או כל קרקע אחרת הנמצאת בנחלה במושב חקלאי.

הצורך לשמור על משק חקלאי כיחידה אחת ברור, אך הוא יוצר, באופן טבעי, חיכוכים בין בני המשפחה שכן הדבר עשוי להתנגש עם רצונותיהם של ההורים להוריש לכל ילדיהם זכות שווה ברכושם ועשוי ליצור מאבקים בין היורשים. במקרים אלו נכנס בית המשפט לעובי הקורה ופוסק החלטה.

חוקי הירושה משק חקלאי

מה אומר הסעיף לחוק הירושה 114?

(א) משק חקלאי שהוא יחידה שחלוקתה היתה פוגעת בכושר קיומה כמשק חקלאי העשוי לפרנס משפחה חקלאית – יימסר ליורש המוכן ומסוגל לקיימו, והוא יפצה את היורשים האחרים במידה ששווי המשק עולה על המגיע לו מן העזבון.

(ב) באין הסכמה בין היורשים בשאלה מי מהם מוכן ומסוגל לקיים את המשק החקלאי, מה הם הנכסים המהווים את המשק החקלאי, מהו שווי המשק לצורך החישוב בין היורשים ובדבר צורת הפיצוי ליורשים האחרים, זמני סילוקו והבטחתו – יחליט בית-המשפט לפי הנסיבות.

(ג) היו שני יורשים או יותר, ובהם בן-זוגו של המוריש, מוכנים ומסוגלים לקיים את המשק החקלאי – בן-זוגו של המוריש עדיף על יורשים אחרים.

(ד) היה יורש עובד במשק החקלאי בחיי המוריש או שהשקיע בו מהונו ולא קיבל תמורה כפי שאדם אחר היה מקבלה, יובא זאת בחשבון בקביעת הפיצוי האמור.

סעיף 100 בחוק המקרקעין, תשכ"ט 1969 מגדיר מה הם זכויות הקידמה בין היורשים של משק חקלאי:

(א) מקרקעין שהם משק חקלאי כמשמעותו בסעיף 114 לחוק הירושה, תשכ”ה-1965, והם עברו בירושה, בין על-פי דין ובין על-פי צוואה, ליורשים אחדים במשותף, לא יהיה יורש זכאי להעביר חלקו בהם לאחר אלא אם הציע אותו תחילה ליורש בעל זכות הקדימה.

(ב) בשנתיים הראשונות לאחר מתן צו הירושה או צו אישור הצוואה, יראו כל יורש כבעל זכות קדימה לגבי חלקו של יורש אחר; מכאן ואילך יראו כבעל זכות קדימה רק יורש שרשם תוך השנתיים הראשונות זכות קדימה לעצמו לגבי חלקו של יורש אחר.

כל זאת היה נכון עד יולי 2020, אז רשות מקרקעי ישראל החליטה על שינוי בנהלי יורשי המשקים החקלאיים בארץ, במטרה להשוות את חוקי הירושה גם למצב במשקים חקלאיים.

המשקים החקלאיים למעשה התעלמו במידה מסוימת מכללי יורשים על פי דין כשאין צוואה. השינוי מבטל את העברה אוטומטית לבן הזוג הנותר.

מאז השינוי כל בעל משק חקלאי יוכל לקיים הסכם חכירה אישי, בר רשות, מול הרשות למקרקעי ישראל ובזמן שילך לעולמו צאצאיו יתחלקו בירושה בהתאם לדיני הירושה הרגילים. כך למשל ההורים, בעודם בחיים ידרשו להסדיר את תנאי ההורשה בצוואה כתנאי לחתימה על חוזה חכירה חדש, לבטל את הבן הממשיך וזאת כדי למנוע מצב בו בן הזוג הנותר יורחק מביתו שחי בו במשך שנים, לטובת הבן הממשיך.

נקבע כי ניתן לפצל נחלה לשני אחים במושג הקרוי משק חקלאי משותף, וזאת על מנת למנוע העדפת בן אחד על אחיו.

אפשרות נוספת היא מכירת הנחלה בעוד ההורים בחיים על מנת לחלק באופן שווה את שוויה אחרי לכתם.

צוואה משק חקלאי

תקנה 3א לתקנות האגודות השיתופיות מגדירה את המושג "בן ממשיך". בן ממשיך הוא אותו בן להורים במשק חקלאי, אשר מעבד איתם את האדמה, מגדל איתם את הגידולים ובנה את ביתו במשק. בבוא היום, כאשר ההורים נפטרים הוא יהפוך לבעל המשק.

עם זאת, גם אם הוכר יורש כבן ממשיך, הדבר לא מעניק לו באופן אוטומטי זכויות קנייניות על המשק. ההורים יכולים להסדיר זאת בחייהם על ידי הסכם בין הצדדים או לאחר מותם על ידי צוואה.

כאשר בוחרים באפשרות הראשונה – העברת זכויות המשק הקנייניות לבן ממשיך, יש לבחון האם מדובר בזכויות מידיות או לאחר פטירת ההורים. אם מדובר בזכויות לאחר פטירת ההורים יש צורך לבצע זאת באמצעות צוואה.

אם הוכר יורש כבן ממשיך אך לא נערכה צוואה על ידי ההורים המגדירה את המגיע לדור הבא, יהיה עליו לפצות את היורשים האחרים על חלקם במשק.

ירושת משק חקלאי

משום הכללים הייחודיים של ירושת משקים חקלאיים לא כל צוואה ניתן לקיום. כך למשל קרה כאשר בת הזוג שנותרה לאחר פטירת בעלה בעלת משק יחידה, הותירה צוואה שלא ניתנת לביצוע, כאשר חילקה את המשק בין ביתה ליתר חמשת ילדיה. בית משפט לענייני משפחה בצפת קבע בנובמבר 2021 כי לא ניתן לחלק את המשק ולכן הוא יועבר לנכדה משום שהוא יורש המוכן ומסוגל לקיימו (תמ"ש 37782-02-20, 17670-05-20).

על פי צוואת האם, המשרד יפוצל כך שבית המגורים, הלול ומכסת הביצים יעברו לביתה ולבנה, ואילו הזכויות בשטחים החקלאיים לחמשת ילדיה האחרים. הנכד לא נקבע כבן ממשיך אך מאחר והמשק לא ניתן לפיצול והבת ובנה הגישו תביעה לפסק דין הצהרתי לפיו מלוא הזכויות יועברו לנגד בהיותו היורש היחיד שמוכן ומסוגל לקיימו.

השופטת אביבית נחמיאס קבעה בפסק דינה כי אומנם קיים עקרון על לכיבוד רצון המת, אך הוא צריך להביא בחשבון את הוראות החוק ולכן יש למצוא פתרון הקרוב ביותר לרצון המנוחה. "המנוחה ביקשה לבצע העברת הזכויות בנחלה לנכדה, התובע, תוך מתן זכות מגורים לאימו למשך חייה". כל אחד מחמשת הילדים קיבל פיצוי, בהתאם לשווי הקרקע, בסך 25 אלף שקלים.

זכויות בן הזוג והילדים בירושה של משק חקלאי היא סוגיה מורכבת בדין הישראלי שגורמת לא אחת לסכסוכים בקרב המשפחה. על כן, מומלץ להיות מלווים על ידי אנשי מקצוע רגישים ומנוסים שידעו להתוות את הדרך הנכונה, להבטחת הזכויות ועם זאת בדרכי נועם ובשלום. משרדנו מתמחה בדיני ירושה בכלל ובפרט בדיני ירושה משק חקלאי ובו תוכלו למצוא עו"ד המתאים לכם בעל ניסיון של שנים אשר ישמח להיפגש אתכם, לייעץ לכם ולענות לכם על כל שאלה.

מתוך רצון להשיג את הטוב ביותר עבורכם, מומלץ מאד לפנות לעורך דין המומחה לעניין – אנו נבנה יחדיו תכנית פעולה משותפת בה תקבלו ליווי והדרכה מתאימים, המלצות וייצוג משפטי מקצועי. נשמח אם תצרו אתנו קשר בטלפון: 055-9826594  או דרך הצ'אט באתר.