תפריט
"ידועים בציבור" הם בני זוג אשר לא מסדו את הקשר ביניהם במסגרת נישואין, אולם הזוגיות שלהם יציבה ומבוססת דיה, כדי להחיל עליהם את ההגדרה של ידועים בציבור.
הגוף שקובע האם בני זוג מוגדרים כידועים בציבור, הוא בית המשפט לענייני משפחה (להלן: "בית המשפט). הוא משתמש במבחנים שונים כדי להגיע להכרעה האם מדובר במעמד של ידועים בציבור. כאשר בני זוג מוגדרים כידועים בציבור, יש לכך השלכות משמעותיות מבחינה משפטית, כלכלית ועוד, כפי שיפורט בהמשך.
בשנים האחרונות יותר ויותר זוגות בישראל בוחרים שלא להינשא. הסיבות לכך הן שונות ומגוונות, למשל: ניכור ממוסד הנישואין ככלל והדתי בפרט, העובדה שבישראל חל הדין הדתי על נישואין, זוגות שהם מנועי חיתון (כהן וגרושה) ועוד.
מכיוון שמספר הזוגות הנכנסים תחת ההגדרה של ידועים בציבור התרחב, נדרשה התערבות הן של המחוקק והן של בתי המשפט, כדי לתת מענה לזוגות האלו.
המעמד של ידועים בציבור הוא לא סטטוס משפטי. ישנם סטטוסים שמוכרים על ידי המדינה ורשומים במסמכים הרשמיים שלה, והם אלו: רווק/ה, נשוי/ה, גרוש/ה ואלמן/ה. לעומת זאת, המושג ידועים בציבור הוא מצב משפטי שפותח ע"י הפסיקה, ויש להוכיח אותו.
מוסד הנישואין יוצר סטטוס משלוש סיבות:
כאמור, ידועים בציבור אינו סטטוס משפטי. מכאן, שישנה אפשרות שאדם יהיה נשוי ובה בעת יוכר כידוע בציבור של בת זוג אחרת איתה הוא מנהל מערכת יחסים.
ישנם שני יסודות אשר בהתקיימם יוכרו בני זוג כידועים בציבור:
"חיים אינטימיים כמו בין בעל ואשתו המושתתים על אותו יחס של חיבה ואהבה, מסירות ונאמנות, המראה שהם קשרו את גורלם זה בזה" (בג"ץ נסיס נ' יוסטר(.
"לא סתם משק בית משותף מתוך צורך אישי, נוחות, כדאיות כספית או סידור עניני, אלא כפועל יוצא טבעי מחיי המשפחה המשותפים, כנהוג וכמקובל בין בעל ואשה הדבקים אחד בשני בקשר של גורל חיים" (נסיס נ' יוסטר(.
לאורך השנים ניתנו בפסיקות בתי המשפט אינדיקציות שונות העוזרות להכריע האם אכן התגבשו שני היסודות שלעיל, ואלו הן:
כמה זמן הזוג נמצא בקשר? הפסיקה קובעת, שאפילו שלושה חודשים מספיקים כדי להיות מוכרים כידועים בציבור (אמיר נ' זגר)
כאשר בני הזוג גרים יחד, נראה אותם כמקיימים את היסוד השני "משק בית משותף" אלא אם יוכח אחרת (בר נהור נ' עיזבון המנוח אוסטרליץ).
חלק מהיסוד הראשון "חיי משפחה" הוא קיום יחסי אישות (בג"ץ נסיס נ' יוסטר), אך גם כאשר בני הזוג אינם מקיימים יחסי אישות, ניתן יהיה לראות בהם ידועים בציבור. זאת, כאשר המסגרת המשפחתית ומשק הבית המשותף עדיין נשמרים.
הכוונה תיערך על פי אמות מידה סובייקטיביות, כיצד בני הזוג רואים את היחסים ביניהם ולא על פי אמות מידה אובייקטיביות, כיצד הסביבה ראתה את יחסי בני הזוג (היועץ המשפטי לממשלה נ' סוזן שוקרן(.
כלומר: האם מבחינת בת הזוג ובן הזוג מערכת היחסים ביניהם היא מחייבת וארוכת טווח? או שאולי הם "רק" חברים, שלא התכוונו להגדיר מבחינה משפטית את הקשר שלהם?
קיומו של "משק בית משותף" בנוגע ליסוד הכלכלי הוא: שיתוף בצרכי אכילה, שתיה ולבוש, ולא שיתוף קנייני בנכסים (אלון נ' מנדלסון).
אם בני הזוג מוכרים כידועים בציבור, הרי שלכל אחד מבני הזוג מגיעות זכויות שונות. נעמוד על הבולטות שבהן:
ידועים בציבור זכאים לרשת האחד את השניה כאילו היו בני זוג נשואים, אם קיימו משק בית משותף ואם אף אחד מהם לא היה נשוי לאחר בזמן המוות.
כלומר, בני הזוג צריכים לעמוד בתנאים הבאים (סעיף 55 לחוק הירושה):
אם המוריש לא השאיר אחריו צוואה, בן הזוג, הידוע בציבור, יוכל לקבל חלק מהעיזבון כאילו היה נשוי לו – בהתקיים כל התנאים שלעיל.
יצוין, כי ע"פ פסיקת בתי המשפט, בני זוג מאותו מין עשויים להיות זכאים לזכויות ירושה בדומה לזכויותיהם של בני זוג הטרוסקסואלים שהם ידועים בציבור.
כאשר ידועים בציבור נפרדים, תחול עליהם "הלכת השיתוף" באשר לחלוקת הרכוש – בדומה לבני זוג שנשאו לפני שנת 1974. עם זאת, יצוין כי במועד הפרידה קיים נטל הוכחה שונה לגבי החלת חזקת השיתוף על בני זוג נשואים לעומת ידועים בציבור.
לידועה בציבור תקום זכות למזונות במהלך החיים המשותפים, כאשר ישנו הסכם מכללא (משתמע) בין בני הזוג.
לאחר הפירוד, הזכות למזונות תקום רק בהתקיים הסכם מפורש בין הצדדים (יגר נ' פלביץ).
לאחר הפרידה ייתכן שתקום לידועים בציבור הזכות ל"מזונות אזרחיים" (פלונית נ' פלוני) – מזונות מכח דיני החוזים הכלליים. מזונות אלו נקראים גם "מזונות משקמים", שכן מטרתם לתת תרופה למחסור ולשינוי שהתרחש באורח החיים עקב הפרידה.
חוק הגנת הדייר [נוסח משולב], תשל"ב-1972 קובע בסעיף 1 (סעיף ההגדרות): "בן-זוג" – לרבות הידוע בציבור כבן-זוג".
חוק השמות, תשט"ז-1956 קובע כך:
"בגיר רשאי לשנות שם משפחתו ושמו הפרטי" (סעיף 10 לחוק(.
"השר רשאי לפסול שינוי שם…לפי סעיף 10… אם סבור הוא שהשם החדש עלול להטעות או לפגוע בתקנת הציבור או ברגשותיו. ואולם לא יפסול השר שם מן הטעם שהשם נבחר עקב קשר בין ידועים בציבור" – סעיף 16 לחוק (ההדגשה אינה במקור).
נקבע בפסיקה, כי כאשר לבני זוג ידועים בציבור יש ילדים והגבר נשוי לאשה אחרת, תוכל הידועה בציבור להחליף את שמה לשם משפחתו של בן הזוג, הידוע בציבור, אשר הנשוי לאחרת, ואין לראות בכך פגיעה בתקנת הציבור, שכן טובת הילדים גוברת על טובת האשה הנשואה (נזרי נ' הממונה על מרשם האוכלוסין).
לידועים בציבור יקומו זכויות גם מכוח החוקים הבאים:
גם בני זוג חד מיניים יכולים להיות מוכרים כידועים בציבור, כפי שנפסק בפסק דין אל על נתיבי אויר לישראל נ' דנילוביץ'. מכאן ניתן ללמוד, שזוגות חד מיניים שיוכרו כידועים בציבור, ייהנו מכל הזכויות שפורטו במאמר.
ידועים בציבור אינם נזקקים לרישום פורמלי בתור ידועים בציבור. עם זאת, לבני זוג אשר מקיימים קשר רומנטי הדוק במשך מספר חודשים, מומלץ לערוך "הסכם חיים משותפים" בו הם יסדירו את המעמד הזוגי שלהם. אם לא יעשו כן, ייתכן שיגיעו למצב בו בית המשפט יצטרך להכריע בעניינם ולהחיל עליהם הסדרים שונים אשר הם לא חפצים בהם, וכך תגרם להם עגמת נפש רבה.
מומלץ לאשר הסכם חיים משותפים בבית המשפט לענייני משפחה כדי שיקבל תוקף של פסק דין. סמכותו של בית המשפט לאשר הסכם קבועה בסעיף 3 (ג) לחוק בית המשפט לענייני משפחה, תשנ"ה-1995.
במשרד כהן דקר פקס ברוש, תפגשו עורכי דין המתמחים בדיני משפחה ומוסמכים גם כמגשרים. עורכי הדין שלנו ילוו אתכם לאורך כל הדרך עד לעריכת הסכם חיים משותפים מקיף ושלם שיענה על כל צרכיכם.