תפריט
התנגדות למתן צו קיום צוואה היא מסמך כתוב, שמוגש לרשם לענייני ירושה כדי למנוע מתן צו קיום צוואה.
לאחר שהרשם לענייני ירושה מקבל בקשה למתן צו קיום צוואה, ולפני שהוא מוציא את הצו, הוא צריך לפרסם בעיתונות וברשומות הודעה על כך שהוגשה בקשה לצו קיום צוואה. זאת, כדי לאפשר למי שמעוניין שהצו לא יינתן – להגיש את התנגדותו.
כדי לאפשר למי שמעוניין שהצו לא יינתן – להגיש את התנגדותו.
את ההתנגדות יש להגיש לרשם בתוך 14 ימים מיום פרסום ההודעה בעיתונות וברשומות.
כל אדם רשאי להגיש התנגדות למתן צו קיום צוואה, ובתנאי שטרם ניתן הצו. במידה והוגשה בקשה למתן הצו ופורסמה על כך הודעה כנדרש, שבה פירוט של העובדות והטענות המשפטיות שמצביעות על כך שאין לתת את הצו ויש לפסול את הצוואה, נעבור לבדיקתן. סוגי העילות: נפלו בצוואה פגמים צורניים (כגון: היעדר חתימה של המצווה ועוד…) או פגמים מהותיים (כגון: השפעה בלתי הוגנת על המצווה, ועוד…).
לאחר הגשת ההתנגדות לרשם ובדיקתה על ידו, הרשם יעביר את הבקשה לצו קיום צוואה ואת ההתנגדות, לבית-המשפט לענייני משפחה כדי שיכריע בעניין.
הסמכות של בית המשפט לדון בבקשה ובהתנגדות קמה מכוח סעיף 67 א. לחוק הירושה, אשר מונה רשימת מקרים בהם הבקשה תועבר לבית המשפט, כאשר אחד מהם הוא הגשת התנגדות.
ע"פ תקנה 21 לתקנות הירושה, תשנ"ח- 1998, העוסקת בסדרי דין, מגיש הבקשה לרשם לענייני ירושה יירשם כתובע ומגיש ההתנגדות יירשם כנתבע.
במקרה שהוגשה התנגדות, חשוב להבהיר כי מבקש צו קיום הצוואה לא חייב להשיב להתנגדות. הוא לא חייב להגיש תגובה להתנגדות לקיום הצוואה, אלא אם בית המשפט הורה על כך.
לשאלה אם כדאי מלכתחילה להגיש תגובה להתנגדות או לבקש רשות מבית המשפט לעשות כן, ועד כמה לפרט את הטענות בכתב התשובה, אין תשובה חד-משמעית, שכן הדבר תלוי בנסיבות המקרה, על כן מומלץ להיוועץ בעורך דין המתחמה בתחום.
הדיון נסב סביב תביעה לפרשנות צוואה והתנגדות למתן צו קיום צוואה ביחס לשתי הצוואות שערך המנוח. המבקש (בתיק אחד והמתנגד בתיק השני שצורף) הוא אחיו של המנוח והמשיב הוא אחיינה של אשת המנוח.
בני הזוג ערכו כמה צוואות בעדים. ביום 20.9.2010 המנוח ערך צוואה חדשה ("הצוואה המאוחרת"), ובה ציווה את כל רכושו לבת הזוג, ובמקרה שאשתו תמות לפניו, קבע שהוא מוריש את רכושו למבקש ולמשיב בחלקים שווים.
המשיב הגיש בקשה לקיים את צוואת המנוח מיום 20.9.2010 והמבקש הגיש התנגדות למתן צו קיום צוואת המנוח.
התקיימו מספר דיונים והליכים בנושא, גם בקשר לצוואת המנוחה, אשתו של המנוח.
ביום 22.4.2014 ניתן צו קיום צוואה ביחס לצוואת המנוחה אף כי נפל בה פגם.
מטעם המשיב הוגשו תצהירים שצורפו לכתב התשובה להתנגדות: תצהיר של המשיב עצמו, ותצהירים של העדים לצוואה המאוחרת.
בתגובתו להתנגדות סיפר המשיב על הקשר שהיה בינו ובין המנוחים שנשמר גם לאחר שעבר להתגורר בבלגיה. לדבריו, המנוחה לא הייתה בקשר עם משפחת המנוח, ורק בסמוך לפטירתו של המנוח ניסה המבקש להתקרב למנוח בשל בצע כסף.
לדברי המשיב, המנוחה ראתה בו כבנה והמנוחים בטחו תמיד רק בו.
לטענת המבקש, המנוח ביקש לבטל את הצוואה המוקדמת באמצעות הצוואה המאוחרת. להערכתו, הדבר נעשה משום שהמנוח זכר כי נישל את המבקש מירושתו וביקש לתקן את העוול שנעשה כלפיו.
לטענת המבקש, שתי הצוואות שערך המנוח פגומות, אך ע"פ פסיקת בית המשפט העליון, יש לקיים את צוואתו האחרונה בכפוף לפרשנות רחבה, לפיה רכוש המנוח לאחר פטירת המנוחה יתחלק באופן שווה בינו ובין המשיב.
לטענת המשיב, יש לקיים את צוואתו המאוחרת של המנוח בה הוריש את מלוא רכושו למנוחה.
בית המשפט בחן את הדברים, כולל את התגובה להתנגדות, והגיע למסקנה כי רצונו של המנוח היה כי רכושו יתחלק בין המשיב ובין המבקש בחלקים שווים, אך ורק אם המנוחה תלך לעולמה לפניו. במקרה שהמנוח ילך לעולמו לפניה, הוא רצה לזכותה בכל רכושו, ללא הסתייגויות וללא מגבלות.
בסיכום, בית המשפט הורה על קיום צוואתו של המנוח מיום 20.9.2010, וקבע כי בהתאם לצוואה כפי שהיא מתפרשת לפי אומד דעתו של המנוח, הזוכה בכל רכושו וזכויותיו היא רעייתו, אשר האריכה ימים אחריו. "למבקש אין כל חלק בעזבון המנוח", כך נכתב בפסק הדין.
אם כן, במקרה זה ניתן לראות כי הפירוט בתגובה להתנגדות היה מועיל, שכן בית המשפט למד גם ממנו על נסיבות המקרה ופירש את הצוואה בהתאם.
התובעת, בתה של המנוחה, הגישה בקשה למתן צו לקיום צוואה נושאת תאריך 7.5.2013 עליה חתום כעד עו"ד ב' ש' בלבד.
הנתבעים הם שניים מבניה של המנוחה, והם הגישו התנגדות לבקשה לקיום צוואה. בכתב ההתנגדות נטען, כי המסמך שהוגש לקיום לא עונה על הגדרת "צוואה בעדים", שכן הוא לא נחתם בפני שני עדים כנדרש.
התובעת הגישה תשובה להתנגדות, אשר העובדות המפרטות בה נתמכו בתצהירה. בתשובתה להתנגדות, טענה התובעת בין היתר, כי הוסבר למנוחה כי צוואה צריכה להיערך בפני שני עדים וכי יש צורך בעד נוסף לצוואה, אך המנוחה התעקשה שהיא לא מעוניינת בנוכחותו של אף אדם נוסף, אלא שעורך הדין יערוך את הצוואה.
בית המשפט בחן את הדברים, וקבע כי אכן לא מתקיימות במסמך עליו חתמה המנוחה כל הדרישות המפורטות בסעיף 20 לחוק הירושה. עם זאת, יש לבחון האם ניתן להשתמש במקרה זה בסמכות הקבועה בסעיף 25 לחוק הירושה ולהורות על קיום צוואות. בעבר נעשה בפסיקה שימוש בסעיף זה, ואף שנפל פגם באישור העדים, במקרים המתאימים בתי המשפט אישרו את הצוואות לאחר שהשתכנעו כי המצווה הביא את צוואתו בפני העדים.
במקרה שבפניו, קבע בית המשפט, כי גם אם יתקבלו כל טענותיה העובדתיות של התובעת בכתב התשובה לכתב ההתנגדות, לא ניתן יהיה להגיע למסקנה שהמנוחה הביאה את המסמך הנחזה להיות צוואתה בפני שני עדים. על כן, יש למחוק את התביעה לקיום המסמך הנחזה להיות צוואה.
במקרה זה הפירוט בכתב התשובה לכתב ההתנגדות לא הועיל, שכן לא היה בכך מספיק כדי לרפא את הפגם שנפל במסמך שנטען לגביו כי הוא צוואה.
אם הגשתם צו לקיום צוואה, הוגשה התנגדות ואתם שוקלים אם להגיש כתב תשובה להתנגדות, מומלץ להתייעץ עם עורך דין שמתמחה בדיני משפחה וירושה כדי לבחון מה הצעד הנכון בנסיבות המקרה.
משרד עוה"ד כהן, דקר, פקס, ברוש עוסק בדיני משפחה וירושה, בגישור ובייצוג משפטי של יורשים בסכסוכי ירושה. לעורכי הדין במשרד יש נסיון רב בעריכת צוואות, בהגשת בקשות לצו ירושה ולצו קיום צוואה, וכן בהגשת התנגדויות וכתבי תשובה להתנגדויות לצווי קיום צוואה ולצווי ירושה.