צו הורות פסיקתי עמד למבחן נדיר החודש. בית המשפט גילה אומץ, הוכיח כי לא מדובר בצו הפיך וחיזק בכך את הבית הגאה.
צו הורות פיסקתי הוא בין האפשרויות היחידות העומדות בפני בני זוג מאותו המין להיות הורים לילדים. הצו מעניק הורות שווה לילד בתנאים מסוימים שנקבעו על ידי היועץ המשפטי לממשלה ועל ידי סידרת פסיקות של בית המשפט. הצו מאפשר לשני בני הזוג שהביעו ילד באמצעות זרעו של אחד מהם ועל ידי פונדקאות בחו"ל, או מתרומת זרע, הורים ביולוגיים שווים לאותו הילד.
החלטת בית המשפט משמעותית משום שהיא מחזקת את התא המשפחתי של הבית הגאה ומבהירה כי הורות שניתנה מכוח הצו אינה הורות על תנאי, ובני הזוג אינם יכולים לשחק בילדים משל לצרכיהם – ולהימלט מהאחריות כשהזוגיות עולה על שירטון.
החלטה זו התאפשרה לאחר שבני זוג לסביות, הורים לשני ילדים, החליטו להיפרד ואחת מהן ביקשה לבטל את צו ההורות שקיבלה בת זוגתה לשעבר.
בנות הזוג, כמתואר בפסק הדין של בית משפט המחוזי בתל אביב עמ"ש 53065-11-20, קיימו משק בית משותף משך 5 שנים ובמהלך זמן זה רכשו תרומת זרע מאותו תורם לו הרו שתיהן, הראשונה ילדה בן בשנת 2015 ובת זוגתה בת בשנת 2016.
שנה לאחר מכן ניתן בהסכמת שתיהן צו הורות פסיקתו האומר שהאם הביולוגית של הילד היא גם אימה הביולוגית של הבת. בזמן זה התגלע ריב בין שתי בני הזוג ועל כן לא ניתן צו הורות פיסקתי מקביל.
בהמשך, אמה הביולוגית של הילדה הגישה לבית המשפט לענייני משפחה תביעה לביטול צו ההורות הפסיקתי שניתן לטובת בת זוגתה לשעבר, שהיא האם הלא ביולוגית.
שופט בית משפט השלום, שמואל בר יוסף, הסברי כי לנגד בית המשפט עומדת טובת הילדה ועל כן מינה מומחית לבחינת טובתה שהמליצה על ניתוק הקשר וביטול הצו, זאת למרות הסדרי שהות שכבר נקבעו וקשר קרוב שנוצר בין הילדה לאם הלא ביולוגית. עם זאת, עובדת סוציאלית העבירה המלצה הפוכה ועל כן החליט השופט להעדיף את עמדת העובדת הסוציאלית ולא ביטל את צו ההורות.
אלא שבת זוגתה לא ויתרה, והגישה ערעור על החלטה זו לבית משפט המחוזי בתל אביב. סגן הנשיא השופט שאול שוחט, השופטת עינת רביד והשופט נפתלי שילה דנו בסוגיה הנכבדת והחליטו, פה אחד, לדחות את הערעור ולאשר את פסיקתו של בית משפט קמא.
הנימוקים לכך נפרשו על פני 17 עמודים, אך בסופו של יום פסק בית המשפט כי "על שני ההורים לדעת כי בקשתם לקבל צו הורות אינה מעשה הפיך ולאחר שהצו ניתן, לא יוכל אף אחד מההורים להשתחרר מחובותיו ההוריות אף אם הוא ניתק כל קשר עם ילדיו. זוגיות לחוד ויחסי הורים וילדים לחוד".
השופט שוחט הוסיף כי ״עם כוח גדול באה אחריות גדולה. אדם המבקש להפוך להורה של ילד, בין באמצעות הליך לפי חוק האימוץ בין באמצעות צו הורות, חייב לשאת במלוא האחריות כלפיו. משבר או פירוד מבן הזוג הנוכחי, בחירה להקים תא משפחתי חדש והיעדר רצון של ההורה להמשיך בקשר עם ילדו – כל אלו אינם ראויים להיחשב כלל כשיקולים לביטול צו הורות״.