מה ההבדל בין משמורת משותפת להסדרי שהות

ההסדרי ראיה או בשמם המודרני חלוקת זמני שהות, נקבעים בתום הליך הגירושים בהסכמה או על ידי ערכאה שיפוטית. זמני השהות מגדירים את חלוקת הזמן בהם הילדים ישהו עם בני הזוג לאחר הפרידה.

 

זמני השהות כוללים בתוכם חלוקה בימי חול, אך גם הסדרת סופי שבוע, חופשים, חגים וכדומה ותפקידם לאפשר למורה שאינו בעל המשמורת לשמור על קשר עם ילדיו באופן רציף.

בדרך כלל, הכוונה בזמני השהות היא בקביעת זמנים בהם ההורה שאינו משמורן יוכל לשהות עם ילדיו ובכך לשמור עימם על קשר רציף.

כשמוחלט על משמורת משותפת, הכוונה לחלוקה שווה של זמני השהות ושל הנטל והאחריות בגידול הילדים. במצבים של משמורת משותפת זמני השהות מגדירים באילו זמנים כל אחד מההורים ישהה עם הילדים.

למעשה, אין כל משמעות היום לקביעת ההורה המשמורן אלא לחלוקה, בפועל, של זמני השהות. ישנם הסכמים רבים, בין אם נעשים בהסכמה או בדרך של החלטת ערכאה שיפוטית, שאינם מגדירים כלל מי ההורה המשמורן אלא מגדירים רק את זמני השהות של כל אחד מההורים.

מתי בכל זאת משתמשים במושג של משמורת משותפת? כשכל אחד מההורים מקבל זמני זהות שווים פחות או יותר והאחריות לגידול הילדים הינה שווה. כיום, בעיקר לאור השינוי במדיניות בתי המשפט, בתי משפט נוהגים במושג "אחריות הורית משותפת", כשהפועל היוצא לכך היא משמורת משותפת.

 

שינוי המדיניות בבתי המשפט

ניתן ואף רצוי להגיע להסכמה בין בני הזוג על זמני השהות באמצעות הסכם כתוב בניהם. את ההסכם יש להביא לאישור בית המשפט לענייני משפחה או בית הדין הרבני, הערכאות המוסמכות לטפל בכך. כאשר אין הסכמה יש להגיש בקשה ליישוב סכסוך במשפחה ורק לאחר מכן בדרך של תביעת משמרות. אז הדבר עובר לידי הערכאה הממונה לכך.

בשלב הבא בית המשפט או בית הדין עשויים לבקש הערכת מסוגלות הורית שתבוצע על ידי פסיכולוג מומחה לדבר או תסקיר על ידי פקידת סעד, על מנת להגיע להכרעה בנושא כשהעיקרון המנחה על פי חוק הוא טובת הילד.

כיום מדיניות בתי המשפט היא לאפשר לגבר להיות הורה משמורת יחד עם האם בחלוקה שוויונית כמה שניתן, אם הוא מעוניין ומסוגל לכך. זאת משום שעל מנת שהילדים יתפתחו באופן תקין ובריא יש צורך בתפקיד משמעותי של שני ההורים בחייהם.

במצב הנוכחי, אם האב דורש זאת, האם תתקשה לשכנע את פקידת הסעד העורכת את התסקיר וכן את בית המשפט כי טובת הילד אינה מאפשרת משמורת משותפת.

בתי המשפט נוהגים לדחות טענות לפיהם האם הייתה ההורה העיקרי בזמן הנישואים ועסקה בגידול הילדים, זאת בהנחה וטרם הגירושין שני ההורים תפקדו באופן ראוי ושווה. כך שנטל ההוכחה במצב כזה עבר לידי האם המבקשת משמרות מלאה – עליה להוכיח נסיבות מיוחדות המצדיקות זאת.

 

משמרות היא אינה אפוטרופסות

חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ"ב 1962 לא מציין את המושג משמורת: "אפוטרופסות ההורים כוללת את החובה והזכות לדאוג לצרכי הקטין, לרבות חינוכו, לימודיו, הכשרתו לעבודה ולמשלח-יד ועבודתו, וכן שמירת נכסיו, ניהולם ופיתוחם; וצמודה לה הרשות להחזיק בקטין ולקבוע את מקום מגוריו, והסמכות לייצגו" (סעיף 15, תחת "תפקידי ההורים").

רבים מתבלבלים בין מושג האפוטרופסות, שהינו מושג משפטי המאפשר להורה שליטה בסוגיות מהותיות הקשורות בגידול ילדיו בהם מקום מגורים, דת, בריאות, חינוך וכדומה, לבין משמרות שהוא מושג משפטי שאינו קיים בחוק, וכוונתו היא מי מההורים מגדל את הילדים, באופן פיזי והיכן הם גרים.

לעיתים, הורים מבקשים משמורת משותפת משום שהם סבורים, בשוגג, שאם לא כך יתקשו להחליט בסוגיות עקרוניות הקשורות לגידול הילדים והדבר יעבור לידי ההורה המשמורן. מדובר בטעות.

האפוטרופסות ניתנת באופן שווה לשני ההורים. היות ההורה אינו משמורן, אין פירוש הדבר כי אינו יוכל להחליט בשורה של סוגיות הקשורות לגידול ילדיו. לצורך העניין, די בהתנגדותו של ההורה לטיפול רפואי, לימודים במוסד חינוכי או שינוי מקום מגורים על מנת למנוע זאת.

הגירושים ואף סוגית המשמורת על הילדים, אינה משנה את נושא האפוטרופסות והוא נותר שווה בין ההורים. על מנת לממש החלטות מהותיות הנוגעות לגידול הילדים יש להגיע להסכמת שני ההורים.

 

שינוי בזמני שהות לאחר הסכם

גם לאחר שקיבלו את אישור בית המשפט הסדרי הראיה ניתנים לשינוי, במצבים מסוימים, אך הדבר טעון הסכמת שני ההורים ויש להגיש הסכם בכתב לאישור בית הדין הרבני או בית המשפט לענייני משפחה. מדובר בהליך נדיר יחסית, שסיכויו הולכים ופוחתים ככל שחולפות השנים מרגע חתימת ההסדר הראשוני ובכל מקרה, הערכאה השיפוטית שתדון בכך, תדרוש לכך סיבה ממשית.

אם אחד מההורים מבקש לבצע שינוי בזמני השהות ללא הסכמה עליו להגיש תביעה לשינוי ההסדרים בהתאם.

תהה הסיבה לשינוי ההסדרים אשר תהה, אי עמידה בזמני שהות או הפרת זמני שהות עשויים לגרור אחריהם סנקציות מצד בית המשפט בהתאם לחומרת ההפרה ואילו יכולים לכלל מקנסות, דרך פיצוי להורה השני ועד הגדלת דמי מזונות ואף שינוי הסדרי הראיה כך שישקפו את המצב הנוכחי.

 

אי עמידה בזמני שהות

בתי המשפט רואים בחומרה הפרות בזמני השהות על ידי מי מההורים, במיוחד אם אלו חוזרות על עצמן. הסנקציות בהם נוקטים בתי המשפט / בתי הדין הרבניים מגוונות, ונשקלות בהתאם למקרה, אך אלו יכולות לכלול קנסות, צווים שיפוטיים, פיצויים להורה האחר ואף שינוי מזונות וזמני השהות כך שישקפו יותר את המצב הקיים.

בין אם מדובר בבקשה למשמורת משותפת ובין אם מדובר בזמני שהות, סוגיית גידול הילדים היא מהסוגיות המורכבות ביותר בכל הליך גירושים. הם נוגעות לא רק ריגשית להורים עצמם ועקרונית לחינוך הילדים, אלא יש בהם כדי להשפיע מהותית על עורך חייהם של ההורים והילדים ועל מצבם הכלכלי, היות וזמני השהות קשורים הרבה פעמים לסוגיית המזונות. על כן, מומלץ להיות מלווים בהליך לאורך כל הדרך על ידי עורך דין מומחה לנושא ומנוסה.

 

במשרד דקר, פקס ושות' , תיפגשו עורכי דין מומחים לדיני משפחה המוסמכים גם כמגשרים ולהם ניסיון רב בהסכמי ראייה, מזונות, הסכמי גירושים ותביעות מכל הסוגים אשר ישמחו לקבוע איתכם פגישה וללוותכם בהליך המורכב הזה.