מה ההבדל בין סרבנות קשר לניכור הורי

מהי תסמונת ניכור הורי?

תסמונת הניכור ההורי היא תופעה שקשה להתמודד איתה, במסגרתה אחד הילדים מתנכר לאחד מהוריו ללא הצדקה על רקע הליך גירושין בין ההורים.

לתופעה יש השפעות קשות הן על הילד המתנכר והן על מערכת היחסים בין ההורים לילדים.

תסמונת הניכור ההורי באה לידי ביטוי בכך שהילד מסרב להיפגש עם אחד מהוריו או להיות איתו בקשר. לא אחת, סירוב זה מגיע בשל הסתה של ההורה האחר. כל ניסיון של ההורה השני ליצור קשר עם ילדו מסתכם בתגובות קשות מצד הילד, כגון: צעקות, קללות, בעיטות ובאי הסכמה.

הנושא של ניכור הורי הוא לא חדש, אך רק בשנת 1985 טבע פרופ' ריצ'רד אלן גארדנר את המונח "תסמונת הניכור ההורי". פרופ' גארדנר היה הראשון שהתייחס לנושא בצורה סדורה ולתופעות הנובעות ממנו.

התמודדות עם ניכור הורי

הורים רבים מנסים לגרום לכך שהליך הגירושין שלהם יתנהל בצורה רגועה ושקטה עד כמה שניתן מתוך מחשבה על ילדיהם והרצון שהם יצאו עם מינימום נזקים בסופו של ההליך. אולם, לא כל ההורים מצליחים לעשות זאת, ולעתים הורה אחד פוגע באחר באמצעות הסתת הילדים נגדו. כאשר קורה מקרה כזה של ניכור הורי, נדרשות תעצומות נפש רבות כדי להתמודד. אבל, חשוב לדעת שיש מספר פעולות שניתן לנקוט, ועצם העובדה שהילד לא מוכן להיפגש עם ההורה היום או מחר אינה סוף פסוק בנושא.

ניכור הורי – דרכי טיפול

בתי המשפט רואים בתופעה של ניכור הורי תופעה חמורה, והגישה שלהם היא לבחון כל מקרה לגופו ולראות האם יש מקום להטיל סנקציות בהתאם לחומרת המקרה ולהתנהלות הדברים.

• במקרים קלים של התופעה אפשר לטפל בבעיה של ניכור הורי באמצעות קביעת הסדרי שהות מדויקים והקפדה על קיומם. לפעמים בית המשפט אף יורה על מפגשים נוספים בין ההורה לילד כדי לשקם את הקשר איתו.
• לעתים בית המשפט מפנה את ההורים לטיפול מקצועי של גורם חיצוני, אשר יוכל לבחון את מערכת היחסים הכוללת, להבין מתי וכיצד התחיל הניכור ואולי לסייע בטיפול בבעיה.

• במקרים חמורים, בהם התופעה של ניכור הורי באה לידי ביטוי ביתר שאת, בית המשפט ישקול לשנות את הסדרי המשמורת, ולהעביר את הילד לחזקתו של ההורה האחר או לצד שלישי. זאת, כדי להרחיק אותו מההורה המסית.

• אפשרות אחרת להתמודדות עם ניכור הורי היא פניה לבית המשפט בבקשה שיטיל קנסות כספיים על ההורה המנכר בשל כך שהוא לא מאפשר לקיים את זמני השהות. ניתן גם להגיש בקשה להפחתת מזונות בשל ניכור הורי.
  כך למשל, בתמ"ש 49927-04-15 ע.ש. נ' א.ש. קבעה כב' השופטת רותם קודלר עיאש  כי האב הוא אחראי להביא הקטין לביקור אצל האם, ואם הוא לא יעשה כן, תוטל עליו סנקציה מכח הוראות הדין והפסיקה.

• דרך טיפול נוספת בבעיה של ניכור הורי היא באמצעות פרויקט חדש ("פרויקט חידוש הקשר") שמתבצע לאחרונה בבית המשפט לענייני משפחה במחוז ת"א.
  מכיון שלזמן יש חשיבות רבה בטיפול בתופעה של ניכור הורי ולעתים לוקח זמן עד שהשופט מגיע לדון בתיק, ישנו מסלול אחר שבו מתנהלים תיקים של ניכור הורי. במסגרת המסלול המיוחד, הטיפול בתיק הוא מזורז ונעשה ע"י שופט "מיקוד". השופט מזמן דיון דחוף בתוך שבועיים מיום קבלת התיק. השופט יכול להפנות את הצדדים למטפל מקצועי ולקבל את חוות דעתו. קיצור משך הזמנים של הטיפול בנושא מסייע בחידוש הקשר בין ההורה לילד ובפתרון בעיית הניכור ההורי.