מזונות ילדים (להלן: "המזונות") הינם חובה של ההורים כלפי ילדיהם הקטינים ולעיתים גם ילדיהם הבוגרים (כפי שיבואר בהמשך). החוק לתיקון דיני המשפחה (מזונות), תשי"ט- 1959 (להלן: "החוק"), מסדיר את הסוגיות השונות בנושא המזונות, מאמר זה יפרט את סעיפי החוק וידון בעיקרו ב"מזונות האזרחיים".
הדין החל בנושא מזונות ילדים
הורה חייב במזונות ילדיו הקטינים לפי הדין הדתי החל עליו, כלומר לפי הדת אליה הוא משתייך. היה והדין הדתי מחיל על ההורה חובת מזונות, הוראות החוק לא יחולו עליו:
" אדם חייב במזונות הילדים הקטינים שלו והילדים הקטינים של בן-זוגו לפי הוראות הדין האישי החל עליו, והוראות חוק זה לא יחולו על מזונות אלה" (סעיף 3(א) לחוק).
מתי יחולו הוראות החוק בנושא מזונות ילדים?
ישנם מקרים בהם יחולו הוראות החוק בנושא מזונות כמפורט להלן:
- במידה והדין הדתי איננו מטיל על ההורה חובת מזונות
- כאשר ההורה איננו בן אחת העדות המוכרות בישראל (הוא ייחשב "חסר דת")
אנו רואים שהמחוקק הישראלי רוצה לוודא שהורה יהא מחויב במזונות ילדיו הקטינים, לכן קבע הוראות למזונות גם במקרים שהדין הדתי פוטר את ההורה או שהוא נחשב חסר דת:
" אדם שאינו חייב במזונות הילדים הקטינים שלו והילדים הקטינים של בן-זוגו לפי הוראות הדין האישי החל עליו, או שלא חל עליו דין אישי, חייב במזונותיהם, והוראות חוק זה יחולו על מזונות אלה" (סעיף 3(ב) לחוק).
מהן העדות הדתיות המוכרות בישראל?
להלן רשימת העדות הדתיות המוכרות במדינת ישראל:
- העדה היהודית
- העדה המוסלמית
- העדה המזרחית (אורתודוקסית)
- העדה הלטינית (קתולית)
- העדה הגרגוריאנית – הארמנית
- העדה הארמנית (קתולית)
- העדה הסורית (קתולית)
- העדה הכשדית (אוניאטית/ארמנית)
- העדה היונית-הקתולית, מלכיתית
- העדה המרונית
- העדה הסורית – אורתודוקסית
אדם השייך לכל עדה אחרת, מוגדר בישראל "חסר דת" והוראות החוק בנושא מזונות חלות עליו.
הוראות החוק לגבי מזונות ילדים קטינים
החוק קובע שאב ואם הילד חייבים במזונות ילדם הקטין:
"אביו ואמו של קטין חייבים במזונותיו" (סעיף 3א(א) לחוק).
החוק גם קובע את יחס התשלומים שישלם כל אחד מההורים בהתחשב במקורות ההכנסה אשר ברשותו:
- "בלי להתחשב בעובדה בידי מי מוחזק קטין יחולו המזונות על הוריו בשיעור יחסי להכנסותיהם מכל מקור שהוא" (סעיף 3א(ב) לחוק)
- "היקף המזונות, מידתם ודרכי סיפוקם ייקבעו, באין הסכם בין הצדדים, על ידי בית המשפט בשים לב לנסיבות" (סעיף 6 לחוק)
הסכם בין ההורים בנושא מזונות ילדים
גם הסכם שנעשה בין ההורים לגבי המזונות איננו קושר את הילד, עד שאותו הסכם יאושר בבית המשפט. בית המשפט יוודא שטובת הילד עולה מההסכם שערכו ההורים:
"הסכם בדבר מזונות של קטין וויתור על מזונות כאלה אינו קושר את הקטין, כל עוד לא אושר על ידי בית המשפט" (סעיף 12(א) לחוק).
לאחר שההסכם אושר על ידי בית המשפט ניתן לו תוקף של פסק דין, אך עדיין יהיה ניתן לפתוח אותו בעתיד, במידה ויהיה שינוי נסיבות:
"בית המשפט רשאי לשנות את אשר נקבע בהסכם, בוויתור ובפסק-דין, אם ראה לנכון לעשות כן על סמך נסיבות שנודעו למבקש או שנשתנו אחרי ההסכם, הוויתור או פסק-הדין" (סעיף 13(א) לחוק).
מוסד התביעה העצמאית:
קטין יכול להגיש תביעה (יחד עם האפוטרופוס שלו) בנוגע למזונותיו, גם לאחר שנעשה הסכם בין הוריו שאושר בבית המשפט.
בעקבות פסק דין של בג"צ פלוני נ' בית הדין הרבני הגדול, נקבע שבתביעה עצמאית של קטין נחיל את "המבחן המהותי" בכדי לפתוח את נושא המזונות מחדש. מדובר במבחן דו שלבי מצטבר שלהלן פרטיו:
- האם הערכאה שאישרה את ההסכם, הכולל את המזונות קיימה דיון ענייני בנושא המזונות?
נקודת המוצא היא שהערכאה שקיימה את הדיון על אישור ההסכם, בחנה האם ניתן מענה לצרכי הקטין, ולא הייתה מאשרת הסכם שלא מיטיב עם הקטין.
האם הקטין אכן קופח בסכום המזונות שנפסקו לו, בית המשפט יבחן את גילו של הקטין, צרכיו והכנסות ההורים, ככל שיימצא שהקטין לא קופח, נושא המזונות לא יפתח.
במקרה של קיפוח מהותי של הקטין במזונות שנפסקו לו, בית המשפט יבחן מחדש את נושא המזונות הן במסלול תביעה עצמאית והן במסלול תביעה רגילה.
האם החוק מחייב הורים במזונות ילדם הבוגר?
סעיף 4(2) לחוק מחייב הורה במזונות ילדו הבוגר:
"אדם חייב במזונות שאר בני-משפחתו, והם"–
(2) "ילדיו הבגירים ובני-זוגם"
סעיף 5 לחוק קובע , שחיוב זה מתגבש רק בהתקיים שלושה תנאים מצטברים כמפורט להלן:
- "יש בידו לעשות כן לאחר סיפוק הצרכים של עצמו, של בן-זוגו ושל הילדים הקטינים שלו והילדים הקטינים של בן-זוגו"
- "אותו בן-משפחה, על אף מאמציו, אינו יכול לספק צרכיו מעבודה, מנכסיו או ממקור אחר"
- "אותו בן-משפחה אינו יכול לקבל מזונות לפי סעיף 2 (מזונות בן זוג) או לפי סעיף 3 (מזונות ילדים קטינים) או מעיזבון, ואינו יכול לקבלם מבן-משפחה הקודם לאותו אדם לפי הסדר שנקבע בסעיף 4"
מעוניינים להסדיר את מזונות הילדים? משרדנו כאן לשירותכם
במשרדנו תמצאו עורכי דין מומחים לדיני משפחה המוסמכים כמגשרים. עורכי הדין שלנו יעזרו לכם להסדיר את נושא מזונות הילדים בהסכמים שונים (הסכם: גירושין/חיים משותפים/הורות משותפת, קישור), כך שטובת ילדיכם תישמר בהווה ובעתיד.