תפריט
כשאדם הולך לעולמו ומותיר אחיו אישה, הורים וילדים אלו זכאים בנסיבות מסוימות, בנפרד מהירושה, למזונות מן העיזבון.
חוק הירושה, תשכ"ה 1965 מגדיר כי בן או בת זוג של נפטר תזכה לעיזבון בהתאם לענף בו נמצאים יתר היורשים. במידה והבן או בת הזוג יורשים יחד ילדי המוריש או הוריו, בן / בת הזוג יקבל חצי מהעיזבון ואילו החצי הנותר יתחלק בין ילדיו של המוריש ו/או הוריו. נניח שאדם נפטר ומותיר אחריו אישה ושלושה ילדים. 50% מהעיזבון יעבור לטובת בת הזוג ואילו 50% הנותרים יתחלקו שווה בשווה בין הילדים.
בנוסף למחצית העיזבון, לבן או בת הזוג אפשרות לרשת גם את דירת המגורים, הרכב והרכוש הקיים באותה דירה בשלמות, דמי כתובתה ובנסיבות מסוימות אף לקבל מזונות מן העיזבון, בהתאם לנסיבות שיפורטו כאן.
כאן חשוב לציין שעל פי החוק העיזבון ישמש קודם כל עבור הזכאים למזונות, ורק מה שנותר, אם נותר, יחולק בין היורשים. ואם אין בידי כלל נכסי העיזבון די על מנת לספק את מזונות כלל הזכאים, בית המשפט הוא שיכריע, על פי שיקול דעתו, למי מהזכאים לתת את הקדימות.
מי זכאי למזונות?
אומנם המזונות מקבלים קדימות על פני יורשים אך סעיף 56 לחוק הירושה מגדיר כי רק מי שנזקק למזונות מן העיזבון זכאי להם: "הניח המוריש בן זוג, ילדים או הורים והם זקוקים למזונות, זכאים הם למזונות מן העיזבון לפי הוראת פרק זה, בין בירושה על פי דין ובין בירושה על פי צוואה".
זאת אומרת, על מנת למזונות מן העיזבון יש לעמוד במבחן הנזקקות. המבקש יצטרך להוכיח לבית המשפט שהוא אכן זקוק למזונות בכדי לקבלם.
בת זוג: זכאית לקבל מזונות לכל תקופת אלמנותה. במקרה ותתחתן בשנית תהה זכאית לתשלום חד פעמי לפי שיקולו של בית המשפט.
ילדים: ילדי הנפטר, בכלל זה ילד שאומץ כדין ומי שנולד לאחר פטירתו מזרעו, זכאים למזונות עד גיל 18, ולעיתים עד גיל 23, בהתאם לנסיבות. ילד נכה / חולה נפש יהיה זכאי למזונות לכל תקופת נכותו.
הורים: זכאים למזונות לכל ימי חייהם וזאת בתנאי שהוכיחו שהיו תלויים בבנם כלכלית.
חשוב לציין, שבית המשפט יפסוק מזונות מן העיזבון רק אם המבקש יעבור את מבחן הנזקקות. כך למשל דחה בית המשפט לענייני משפחה בחיפה ב-2006 את בקשת אלמנתו של נפטר לקבלת מזונות מן העיזבון של בעלה, שחילק את הירושה בקרב ילדיו, וזאת משום שלא עמדה במבחן הנזקקות (תמ"ש 39570/98). השופטת אלה מירז כתבה בהחלטתה: "החוק מעניק מזונות רק ל/זקוקים למזונות' (סעיף 56 לחוק) דהיינו מזונות מן העזבון יינתנו אך ורק אם הטוען למזונות אינו יכול לספק את צרכיו ההכרחיים ועליו להרים את נטל ההוכחה של נצרכותו".
זה הזמן לציין שכל הסכם מזונות שנעשה בין שני בני הזוג בטל, לפי הגדרת סעיף 65 לחוק הירושה:
"(א) הסכם בדבר מזונות לפי פרק זה וויתור עליהם, אם נעשו בחיי המוריש – בטלים, ואם נעשו אחרי מותו, טעונים אישור בית המשפט.
(ב) הוראת צוואה השוללת או מגבילה זכות למזונות לפי פרק זה – בטלה.
(ג) זכות למזונות לפי פרק זה אינה ניתנת להעברה, לשעבדו או לעיקול ואינה עוברת בירושה".
ההיגיון שעומד מאחורי זה הוא בראיית חובת המזונות לא כעניין פרטי שניתן לוותר עליו אלא כחוב שעל בעל העיזבון למלא.
בסעיף 59 לחוק הירושה, נוקט המחוקק בלשון "יתחשב" כשהוא מתכוון לבית המשפט, באשר לשיעור הענקת המזונות. אזי, המחוקק הותיר בידי בית המשפט שיקול דעת רחב בקביעת גובה המזונות על פי מספר קווים מנחים:
על פי סעיף 55 לחוק הירושה, מעמדו של בן או בת זוג שאינו נשוי למוריש אך חי עימו זהה מבחינת ירושה לבן / בת זוג נשוי. סעיף 57ג מגדיר מפורשות: כשאחד מבני הזוג נפטר, בן הזוג הנותר זכאי למזונות מהעיזבון גם אם השניים לא היו נשואים, ואף אם הם לא הגידרו עצמם כידועים בציבור: "איש ואשה החיים חיי משפחה במשק בית משותף אך אינם נשואים זה לזה, ומת אחד מהם ובשעת מותו אף אחד מהם לא היה נשוי לאדם אחר, זכאי הנשאר בחיים למזונות מן העזבון כאילו היו נשואים זה לזה".
יתרה מכך, גם אם בני הזוג לא הגידרו עצמם כידועים בציבור, די במגורים משותפים בכדי להוכיח זאת, וחזקה על הטוען שהשניים לא ניהלו חיים משותפים להוכיח זאת.
כדאי להגיש את הבקשה לתשלום מזונות לפני שהעיזבון חולק, אך בית משפט יכול להורות על תשלום מזונות גם אם הבקשה לכך הוגשה עד חצי שנה לאחר חלוקת העיזבון. הליך מזונות מן העיזבון הוא הליך מורכב הדורש ידע, ניסיון וליווי משפטי. במשרד כהן דקר פקס ברוש, תיפגשו עורכי דין מומחים לדיני משפחה, ידועים בציבור ומזונות בעלי ניסיון של עשרות שנים בתחום שישמחו לייעץ, להיפגש ולענות על כל שאלה.