משמורת ילדים (להלן: "משמורת") הינו נושא רגיש ורחב מאוד הכולל בתוכו מנעד רחב של תתי נושאים הקשורים להחזקתו וגידולו של הילד. נושא המשמורת עולה כאשר ההורים אינם חיים יחדיו (גירושין, הורות משותפת, פרידה). החוק העוסק בענייני משמורת הוא "חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, תשכ"ב-1962" (להלן: "החוק"). במאמר זה נדון בנושא החזקתו הפיזית של הילד וכן בנושאים הנלווים אליו.
סוגים שונים של משמורת ילדים
הוריו של קטין הם האפוטרופוסים הטבעיים שלו (סעיף 14 לחוק).
כאשר אנו עוסקים במשמורת, אנו צריכים לאבחן בין סוגי המשמורת השונים המפורטים כדלהלן:
- משמורת פיזית
המדובר בהחזקתו הפיזית של הקטין, מקום מגוריו וחייו. כאשר אחד ההורים מקבל "משמורת מלאה" ההורה השני יקבל "זמני שהות" עם קטין.
כאשר מדובר ב"משמורת משותפת" הרי שהקטין נמצא אצל כל אחד מההורים פרקי זמן שווים/כמעט שווים, ואין צורך בזמני שהות.
- משמורת משפטית
גם כאשר ישנו הורה אשר קיבל משמורת בלעדית על הקטין, אין זה אומר שהוא יקבל את ההחלטות החשובות והמכריעות לאופן גידולו של הקטין, החלטות מעין אלו ההורים יצטרכו לקבל ביחד כפי שקובע סעיף 15 לחוק:
"אפוטרופסות ההורים כוללת את החובה והזכות לדאוג לצרכי הקטין, לרבות חינוכו, לימודיו, הכשרתו לעבודה ולמשלח-יד ועבודתו, וכן שמירת נכסיו, ניהולם ופיתוחם; וצמודה לה הרשות להחזיק בקטין ולקבוע את מקום מגוריו, והסמכות לייצגו"
בהחלטות השונות שמקבלים ההורים לגבי הקטין, חייבים הם לנהוג לטובתו:
"באפוטרופסותם לקטין חייבים ההורים לנהוג לטובת הקטין כדרך שהורים מסורים היו נוהגים בנסיבות העניין" (סעיף 17 לחוק).
מי מוסמך להכריע בסוגיית משמורת ילדים?
הוריו של קטין רשאים בעת פרידה לערוך ביניהם הסכם, אשר יקבע את נושא המשמורת. סעיף 24 לחוק קובע כי בית המשפט יאשר הסכם זה לאחר שנוכח שטובת הקטין עולה ממנו:
"היו הורי הקטין חיים בנפרד – בין שנישואיהם אוינו, הותרו או הופקעו בין שעדיין קיימים ובין שלא נישאו – רשאים הם להסכים ביניהם על מי מהם תהיה האפוטרופסות לקטין, כולה או מקצתה, מי מהם יחזיק בקטין, ומה יהיו זכויות ההורה שלא יחזיק בקטין לבוא עמו במגע; הסכם כזה טעון אישור בית המשפט והוא יאשרו לאחר שנוכח כי ההסכם הוא לטובת הקטין".
סעיף 25 לחוק קובע, שהיה וההורים לא הגיעו להסכם בנושא המשמורת, בית המשפט לענייני משפחה (להלן: "בית המשפט") או בית דין הדתי המוסמך (להלן: "בית הדין") הוא שיקבע בסוגיה זו:
"לא באו ההורים לידי הסכם או שבאו לידי הסכם אך ההסכם לא בוצע, רשאי בית המשפט לקבוע את העניינים האמורים בסעיף 24 כפי שייראה לו לטובת הקטין"
עיקרון העל במשמורת ילדים "טובת הילד"
כפי שרואים בסעיפים השונים שהבאנו לעיל, "טובת הילד" הוא העיקרון החשוב ביותר שעל פיו תיקבע המשמורת. עם זאת, מהו עקרון טובת הילד? כיצד אנו יודעים מה באמת טוב לו?
בפסק דין דויד נ' בית הדין הרבני הגדול, הועלו מספר עקרונות שיעזרו לנו להבין מהו המושג "טובת הילד":
- "הליבה של טובת הילד, הלוז של טובת הילד, היא זכותו של הילד כי תישמר בריאותו הגופנית והנפשית, כי יסופקו כראוי צרכיו הנפשיים, הגופניים והחומריים"
- "בזכותו של הילד אנו מדברים – בזכותו העצמאית – ולא בזכותם של הוריו או בזכותו של מאן דהוא המבקש לעשות לטובתו"
- " על בית המשפט להכריע בטובתו של הילד הספציפי העומד לפני בית-המשפט"
מכיוון שטובת הילד הוא מושג כללי מאוד, מעורפל, תלוי ערכים והשקפות, הועלה בפסק דין פלונים נ' אלמוני, גישה נוספת כאשר קובעים משמורת, גישת "זכויות הילד":
- "מושג "זכויות הילד" מורה לנו כי לילד נתונות זכויות. מושג "זכויות הילד" הוא בגדר פריסת סוכת ההגנה החוקתית על הילד. ביטוייה בהכרה בזכויותיו ובכך שמכלול הזכויות הוא גם ערובה להבטחת טובתו. על-כן, על-פי גישה זו, התפיסה בדבר זכויות הילד יכולה לשמש קנה מידה ראוי לפתרון סכסוכי משמורת, מאחר שהיא מגינה על הילד ועל טובתו הכללית בצורה טובה יותר מאשר עקרון טובת הילד".
בכדי לדעת מה טובת הילד, רשאי בית המשפט/בית הדין, לשמוע ולהתחשב ברצון הקטין עצמו. ישנם מספר עקרונות בנושא כמפורט להלן:
- גיל המינימום לשמיעת הילד הוא 6
- ככל שהילד מבוגר יותר, יתחשבו ברצונו יותר
- שמיעת הילד לא תיעשה בנוכחות הוריו או נציגיהם
- בהכרעת בית המשפט/בית הדין לא יפורטו דברי הקטין
חוות דעת של מומחים בסוגיית משמורת ילדים
כאשר בית המשפט/בית הדין, דן בנושא משמורת, הוא בדרך כלל נעזר במומחים שונים כגון:פסיכולוגים, עובדים סוציאליים. בפסק דין דויד נ' בית הדין הרבני הגדול נקבע, כי רק במקרים נדירים וחריגים הכרעת בית המשפט/בית דין תסתור את חוות דעת המומחים:
"רק לעיתים נדירות ובנסיבות יוצאות-דופן נמצא בית-משפט פוסק – בעניינים של בריאותו הנפשית והגופנית של ילד – בניגוד לחוות-דעת מומחים. יתר-על-כן, ומדוע ראה לדחות את המלצת המומחים. שונה, כמובן, הדין במקום שבו מונחות לפני השופט חוות-דעת הסותרות זו-את-זו".
חזקת הגיל הרך במשמורת ילדים
סעיף 25 לחוק, קובע את "חזקת הגיל הרך", לפיה המשמורת על ילדים עד גיל 6 תימסר לאם, כל עוד אין סיבות מיוחדות המעידות אחרת:
"ילדים עד גיל 6 יהיו אצל אימם אם אין סיבות מיוחדות להורות אחרת".
חזקת הגיל הרך, מבוססת על כך שהקשר בין ילד רך בשנים לאמו חזק יותר מהקשר לאביו, בכדי לסתור את החזקה יש צורך בראיות כבדות משקל, החזקה תקפה גם כאשר האם מהגרת לחוץ לארץ (פלונית נ' אלמוני).
לאור המלצתה של וועדת שניט (הוועדה הציבורית לבחינת ההיבטים המשפטיים של האחריות ההורית בגירושין), לבטל את חזקת הגיל הרך, ולקבוע משמורת לפי טובת הילד הספציפי, אנו רואים שינוי בגישת בתי המשפט, עם זאת חזקת הגיל הרך עדיין שרירה וקיימת.
סמכויות שיפוט במשמורת ילדים
סוגיית המשמורת נתונה ככלל לסמכותו של בית המשפט לענייני משפחה. גם בית דין דתי יכול לקנות סמכות לדון במשמורת (כל עוד לא נפתח הליך כזה בבית המשפט), זאת בהתאם לכללים המפורטים כדלהלן:
- כאשר מדובר בתביעת גירושין, סוגיית המשמורת נכרכת בתביעה מעצם טבעה, ואין צורך לכורכו במפורש
- במידה ולא מדובר בתביעת גירושין, וההורים הסכימו יחד לדון בנושא המשמורת בבית הדין, לקטין עומדת הזכות להגיש תביעה עצמאית לבית המשפט (כץ נ' בית הדין הרבני הגדול)
- במידה ובית הדין קיים בנושא המשמורת דיון מעמיק ומהותי הוא קונה סמכות נמשכת לגבי תביעות עתידיות בנושא במשמורת
- במידה ובית הדין לא קיים דיון מהותי בנושא המשמורת ורק אישר הסכם בין ההורים, לא קמה לו סמכות נמשכת לגבי תביעות עתידיות
סמכות שיפוט בנושאי חינוך
כפי שהזכרנו לעיל, כאשר מוגשת תביעת גירושין לבית דין דתי, אין צורך לכרוך את נושא המשמורת, שכן נושא זה כרוך בתביעת הגירושין מעצם טבעו. נושא חינוך הקטין כן מחייב כריכה מפורשת ואין נושא זה כרוך בתביעת הגירושין מעצם טבעו (אמיר נ' בית הדין האזורי בחיפה).
כאשר תביעת משמורת מוגשת לבית המשפט, נושא החינוך כרוך בה ואין צורך לכורכו במפורש.
כפי שהרחבנו לעיל, עקרון העל בנושא משמורת הוא "טובת הילד", עיקרון זה לא פוסח גם כשמדובר בנושאי חינוך. בית הדין הדן בנושאי חינוך יכריע על פי טובת הקטין, ולא אם החינוך תואם את הדין הדתי, בפסק הדין פלוני נ' בית הדין הרבני הגדול לערעורים, נפסק:
"באשר לסוגיית חינוכו של הילד, נקבע לא אחת כי על בית הדין הרבני להכריע על פי טובתו של הקטין המסוים העומד בפניו, ולאו דווקא על יסוד התשובה לשאלה האם חינוך זה תואם את עמדת הדין הדתי. על בית הדין להתעלם מהקביעות התיאורטיות של הדין הדתי באשר לחינוך הרצוי עבור הילד ולבחון מהי טובתו תחת נסיבות המקרה הספציפי
מעוניינים להסדיר את משמורת הילדים? משרדנו כאן לשירותכם
במשרדנו תפגשו עורכי דין מומחים בדיני משפחה המוסמכים גם כמגשרים. עורכי הדין יעזרו לכם להסדיר את נושא משמורת הילדים בהסכם גירושין, הסכם חיים משותפים, הסכם הורות משותפת וכן בהליך בודד ונפרד.