תפריט
הבעל מסרב לתת לך גט ואת לא יכולה להתחתן עם גבר אחר? אשתך מסרבת לקבל ממך גט? יש מה לעשות. זוהי לא גזירת גורל. עורכי הדין דקר, פקס, לוי מסבירים במאמר אודות האפשרות של הגשת תביעה נזיקית בשל סרבנות גט.
ע"פ הדין בישראל, ענייני נישואין וגירושין נמצאים בסמכותו הייחודית של בית הדין הרבני והם מדין תורה. לפי דין זה, גט צריך להיות בהסכמה של שני הצדדים. אם צד אחד מסרב לתת או לקבל גט, עלולה להיווצר התופעה של סרבנות גט, ואשה יכולה למצוא עצמה עגונה במשך שנים רבות. גם הגבר יכול למצוא עצמו נשוי לאשה במשך שנים רבות כאשר הוא מעוניין להפרד ממנה, אך היא מסרבת לקבל את הגט.
סרבנות גט היא תופעה קשה – הכוונה לכך שהגבר מסרב לתת לאשה גט או שהאשה מסרבת לקבל את הגט מבעלה. התופעה פוגעת יותר בנשים, אשר מעוניינות להתגרש מבן הזוג ולנהל מערכת יחסים עם גבר אחר, שכן ע"פ ההלכה, אשה נשואה לא יכולה להנשא לאחר ואם תבחר להביא ילד לעולם מגבר שאינו בעלה, הוא ייחשב כממזר. לעומת זאת, גבר מסורב גט יכול בנסיבות מסוימות לקבל היתר לשאת אשה נוספת ואין מניעה כי יביא ילד לעולם מאשה שהיא לא אשתו.
סרבנות גט היא תופעה חברתית פסולה וחמורה, ששוללת מבן הזוג את זכותו לחירות ופוגעת בכבודו. הזכות לחירות ולאוטונומיה הוכרה בפסיקה, וכפי שפסקה כב' השופטת עדנה ארבל בעניין זה: "תופעת סרבנות הגט היא קשה ומורכבת ולצערנו אינה חדשה לנו. היא כרוכה בפגיעה קשה וכואבת באישה הנותרת כבולה לנישואין שאין היא מעוניינת בהם עוד: חירותה נפגעת, כבודה ורגשותיה נפגעים וזכותה לחיי משפחה נפגעת גם היא – זכויות אלו הוכרו בשיטתנו כולן כזכויות הנהנות ממעמד חוקתי וראשון במעלה" (בגץ 2123/08 פלוני נ' פלונית).
תופעה עגומה זו הובילה להגשת תביעות נזיקין בשל סרבנות גט. תביעות אלו מוגשות לבית המשפט לענייני משפחה, במסגרתן נתבע פיצוי מבן הזוג בשל הנזקים שנגרמו עקב העדר הגט. רוב התביעות מוגשות ע"י אנשים, אך גם גברים תובעים לעתים פיצוי כספי במקרים שבהם האשה לא מוכנה לקבל את גטה.
ישנם כלים נוספים להתמודדות עם תופעת סרבנות הגט, כגון: פנייה לבית הדין הרבני בבקשה להפעלת סנקציות במסגרת סמכותו כנגד סרבן/ית הגט.
עם זאת, הכלי של הגשת תביעת נזיקין הוא כלי נגיש ויעיל, שכן אף אחד לא אוהב שפוגעים בכיסו, ופסיקת פיצוי כספי בסכום משמעותי עשויה להרתיע את סרבן הגט ולגרום לו לשלם ולשחרר את בן הזוג מהעיגון.
במסגרת תביעה נזיקית בשל סרבנות גט, נתבע פיצוי כספי בעיקר בשל הנזק הנפשי שנגרם במהלך תקופת העיגון. כאשר האשה היא זו שמגישה את התביעה, לרוב התביעה תכלול טענות בדבר עוגמת נפש, אובדן הנאות החיים וכד', שכן נמנע ממנה להמשיך בחייה, להתחתן עם אדם אחר ולהביא ילדים לעולם מגבר שאינו בעלה.
המשמעות של הכרה בסרבנות גט כעוולה נזיקית היא, שמדובר בהתנהגות שחורגת מסטנדרט ההתנהגות הסביר, וכי החברה מעוניינת להוקיע מתוכה התנהגות כזו.
בנזיקין אפשר לתבוע נזקים ממוניים ונזקים לא ממוניים (צער, עוגמת נפש וכדומה). ברוב המקרים, הנזקים הלא ממוניים שנגרמו למסורב/ת הגט הם רבים ומשמעותיים יותר מאשר הנזקים הממוניים.
כאשר עמידה באחד מתנאי החוק, המצוי בסעיף 63 לחוק עשויה לזכות את הניזוק בתרופות (פיצויים).
בתביעות רבות נטענת טענה להפרת חובה חקוקה של חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו. הסעיפים הרלוונטיים הם סעיף 2 לחוק, הקובע כי: "אין פוגעים בחייו, בגופו, או בכבודו של אדם באשר הוא אדם", וכן סעיף 5 לחוק שקובע כי: "אין נוטלים ואין מגבילים את חירותו של אדם במאסר, במעצר, בהסגרה או בכל דרך אחרת".
וכפי שציין השופט מנחם הכהן בתמ"ש 19270/03 ניתן לומר, כי הפגיעה בכבודה וחירותה של אשה, אשר במשך שנים מבקשת להשתחרר מכבלי קשר שאינה רוצה בו, ונמצאת מחויבת לקשר נישואין בעל כורחה, גדולה. "אין ספק כי חירותה ורצונה כאדם חופשי נפגעים אנושות, וזאת בתחום שהוא לב לבם של חיי הפרט, ובו אמורים להשתקף מאווייו, רצונותיו ויכולת הבחירה שלו באופן מלא ומוחלט", כתב השופט.
נקבע, כי אין ספק שסרבנות גט מהווה פגיעה בערכים המוגנים בחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, ובהם הכבוד, חופש הבחירה, הזכות למימוש עצמי, האוטונומיה העצמית, זכויות חברתיות והזכות להינשא ולהוליד ילדים.
טענה נוספת הנטענת בתביעות סרבנות גט היא הפרת חובה חקוקה מכח הוראות החוק למניעת אלימות במשפחה. סעיף 3 לחוק קובע, כי בית המשפט רשאי לתת צו הגנה נגד אדם אם מדובר במקרה של "התעללות נפשית מתמשכת". הטענה שיכולה להשמע היא, כי סירוב הבעל לתת גט במשך שנים מהווה "התעללות נפשית מתמשכת", ומכיון שהתנהגות כזו יוצרת עילה למתן סעדים לפי חוק זה, הרי שגם הפרת חובה חקוקה מזכה בפיצויים. טענה זו הועלתה בתמש (י-ם) 6743/02 כ' נ' כ', אך נדחתה, כאשר נקבע כי החוק למניעת אלימות במשפחה מיועד למתן פתרונות זמניים וקצרים למצבים אקוטיים המעמידים את הנפגעת בסיכון מידי לשלומה ואשר מחייבים נקיטת צעדים קיצוניים למדי, כמו הרחקת אדם מביתו, כדי לנטרל את הסיכון המיידי הנשקף ממנו. "קשה להסיק כי המחוקק התכוון בחוק זה לסוג הנזק אשר בגינה תובעת האישה פיצויים בהליך הנוכחי, ועל כן, לא מתקיימים בנושא זה הקריטריונים המקובלים לחיוב פיצויים מכוח סעיף 63 האמור", נקבע בפסק הדין.
הפרת חובה חקוקה מכח חוק העונשין רלוונטית גם היא בעניין זה. סעיף 287 (א) לחוק העונשין קובע, כי: "המפר הוראה שניתנה כשורה מאת בית משפט או מאת פקיד או אדם הפועל בתפקיד רשמי ומוסמך לאותו עניין, דינו – מאסר שנתיים".
כך למשל, בתמ"ש (י-ם) 19270/03 כ.ש נ' כ.פ טענה האשה, כי באי ציותו להוראת בית הדין הרבני הגבוה, שחייבו במתן גט, הפר הבעל את סעיף 287(א) לחוק העונשין.
השופט ציין, כי הוא לא משוכנע שניתן לקבל טענה זו, וכי במקרה שלפניו, נראה כי ההוראה הקבועה בסעיף 287(א) לחוק העונשין, נועדה לשמור על ערכים של סדר ציבורי ושמירה על החוק, ולא להגן על האינטרסים של הפרט.
בתמ"ש 19270/03 נקבע, כי הבעל חב חובת זהירות לאשתו, הוא נהג ברשלנות כאשר הפר חובת זהירות זו, שעה שיכול היה לצפות את הנזק שייגרם כתוצאה מההפרה, לכבודה של האישה, למעמדה בחברה, לחירותה ולנפשה.
כלומר: אדם שמסרב לתת לבן זוגו גט מפר את חובת הזהירות כלפיו, שכן ברור לו שבהתנהגותו הוא פוגע בבן זוגו ומנוע ממנו להמשיך בחייו.
בית המשפט הדגיש, כי במסקנה כי הבעל חב חובת זהירות מושגית לאשתו, ניתן משקל ניכר למערכת היחסים בין בעל לאשה, שכן זו מערכת יחסים של תלות וקרבה. "במערכת יחסים מעין זו, מצופה זהירות מיוחדת לרגשותיו ורווחתו של בן הזוג, יותר מזו המצופה כלפי אדם זר", נכתב בפסק הדין.
בתביעת נזיקין של סרבנות גט, לעתים מתבקשת פסיקת פיצויים מוגברים.
בתמ"ש (י-ם) 28551/00 פסקה כב' השופטת נילי מיימון פיצויים מוגברים לאשה בשל נזקים שגרם לה בעלה בתקיפתו אותה ובהתעללו בה, והסבירה מהי מטרתם של הפיצויים המוגברים: "הפיצויים המוגברים נפסקים כשמדובר בנזק שאינו רכושי כגון פגיעה בשם טוב או ברגשות. בסוג זה של פיצויים יש להביא בחשבון את ההתנהגות הזדונית של המזיק וביטויים בהם השתמש.".
בתמ"ש 19270/03 בית המשפט מצא לנכון לחייב את הבעל בפיצויים מוגברים בסך של 100,000 שקלים.
פניה לעורך דין במקרה של סירוב גט היא חשובה ביותר. עורך הדין יידע לייעץ האם כדאי להגיש תביעה נזיקית, באיזו עילה והאם מומלץ לנקוט במקביל או במקום גם בדרכים אחרות.
מכיוון שמדובר בנושא רגיש וכואב, שגורם לנפגע לנזק לא ממנוי מתמשך, מומלץ לפנות לעורך דין שמתמחה בדיני משפחה, ואשר יש לו ניסיון במקרים של סרבנות גט ולהתייעץ איתו בנושא.
עורכי הדין דקר, פקס, לוי מתמחים בדיני משפחה, בעלי ניסיון רב בתביעות גירושין כולל סרבנות גט. ניתן לפנות לעורכי הדין במשרד, אשר ישמחו לסייע לכם ולהגיע לתוצאה משפטית טובה עבורכם.