על נישואין אזרחיים, גירושין אזרחיים והתרת נישואין – כיצד? מדוע חשוב להיעזר בעו"ד? מה תפקידו של עורך דין גירושין אזרחיים? על כל אלו ועוד במאמר שלפניכם
נישואים אזרחיים
ישנם זוגות רבים שמתחתנים בטקס אזרחי בחו"ל ולא דרך הרבנות במדינת ישראל. לעתים בשל רצונם להינשא כך ולעתים מחוסר ברירה. ישנם בני זוג, אשר השקפת עולמם החילונית לא עולה בקנה אחד עם חתונה ברבנות, וישנם זוגות אשר לא יכולים כלל להינשא ברבנות שכן הם פסולי חיתון (כהן וגרושה, ממזרים למשל), חד מיניים או שאחד מבני הזוג אינו יהודי וכד'.
חשוב לציין, כי מדינת ישראל מכירה בסוגים מסוימים של נישואין אזרחיים, אשר נערכו בחו"ל.
כמו נישואין ברבנות, גם נישואין אזרחיים יכולים לעלות על שרטון. נשאלת השאלה, כיצד והיכן בני הזוג יכולים להתגרש.
בני זוג יהודים יתגרשו ברבנות. אין זה משנה אם הם נשאו ברבנות או התחתנו בטקס אזרחי. הסיבה נעוצה בכך שבית הדין הרבני מתייחס לנישואים אזרחיים כספק נישואים, ובמצב כזה וכדי למנוע בעיית ממזרות (ממזר הוא ילד שנולד לאשה נשואה, כאשר האב הוא אינו בעלה) בני הזוג צריכים להתגרש ברבנות.
ויודגש, בישראל יש שתי ערכאות משפטיות, אשר מוסמכות לדון בענייני משפחה – בית המשפט לענייני משפחה ובית הדין הרבני. עם זאת, גט ניתן לתת ולקבל רק בבית הדין הרבני. לכן, נושאים הקשורים בגירושין אזרחיים (מזונות, רכוש, החזקת ילדים וכד') יכולים לעבור דרך שתי הערכאות, אבל הגט עצמו יינתן בבית הדין הרבני.
ישנם מקרים בהם ישנו חוק מקומי במדינה בה בני הזוג נשאו, אשר מאפשר להם להתגרש בה. במקרים כאלו, בני הזוג יוכלו להתגרש באותה מדינה, ובשובם לארץ, ירשמו את גירושיהם.
בני זוג מעדות המוכרות בישראל (מוסלמים, דרוזים ונוצרים) אשר התחתנו בנישואים אזרחיים בחו"ל, ורוצים להגיש תביעת גירושין, יגישו אותה לבית הדין הדתי אליו הם שייכים. (למשל: מוסלמים יגישו תביעה לבית הדין השרעי, דרוזים יגישו תביעה לבין הדין הדרוזי).
כאשר בני זוג בני דתות שונות (למשל: האיש יהודי והאישה נוצרייה) מעוניינים להתגרש, או זוגות חסרי דת או זוגות אשר שייכים לעדה דתית לא מוכרת בישראל (כלומר: הם לא יהודים, מוסלמים, דרוזים או נוצרים), אזי על אף שנישאו במסגרת נישואים אזרחיים בחו"ל, בית הדין לא מוסמך לתת להם גט, והם יצטרכו לפנות לבית המשפט לענייני משפחה בבקשה להתיר את הנישואים שלהם. החוק הרלוונטי העוסק בנושא הוא חוק שיפוט בענייני התרת נישואין (מקרים מיוחדים וסמכות בין-לאומית), תשכ"ט-1969.
המשמעות של הליך התרת הנישואין היא, שכדי שבני הזוג הנשואים, אשר משתייכים לעדה דתית לא מוכרת בישראל או שכל אחד מהם הוא בן דת אחרת, יוכלו להתגרש, בית המשפט צריך להתיר את נישואיהם כדי שייחשבו כפנויים, ויוכלו להתחתן עם בני זוג אחרים.
בית המשפט לענייני משפחה יוכל לעשות זאת לאחר פנייה של בני הזוג אליו בתביעה להתרת נישואין.
בית המשפט ידון בהתרת הנישואים ע"פ הדין שחל על התרת הנישואים במקום מושבם המשותף של בני הזוג. אם הם לא גרים באותה מדינה, בית המשפט ידון בהתרת הנישואים לפי הדין של המדינה שבה הם גרו ביחד בזמן האחרון. במקרה שבני הזוג לא גרו ביחד באותה מדינה, בית המשפט ידון בהתרת הנישואים בהתאם לדין שחל במדינה שבני הזוג הם אזרחים שלה.
כאמור לעיל, הליך התרת נישואין לא רלוונטי לבני זוג נשואים שמשתייכים לאותה הדת. עליהם להתגרש על-פי הדין הדתי של הדת אליה הם משתייכים.
בני זוג חד מיניים, שנישאו בנישואים אזרחיים ומעוניינים להתגרש, יגישו תביעת גירושין בבית המשפט לענייני משפחה. הדיון יתקיים בדלתיים סגורות, מלבד במקרים מיוחדים.
אם מערכת היחסים ביניכם הגיעה לסופה, ואתם מעוניינים להתגרש, חשוב מאוד שתפנו לעו"ד המתמחה בדיני משפחה – גם כשמדובר בהליך של גירושין אזרחיים. מומלץ לקבל ייעוץ משפטי בנוגע לזכויותיכם, וכן לבדוק את כל האפשרויות העומדות לרשותכם, כולל אפשרות של הגעה להסכם גירושין, אשר יעניק לכם ודאות ואפשרות לצאת לדרך חדשה בזמן קצר יחסית ותוך חסכון ניכר בעלויות כספיות.
כאמור, את הגט ניתן לקבל רק ברבנות, אבל סוגיות אחרות ניתן להסדיר בהסכם. כמו כן, במקרים הרלוונטיים (גירושין בין בני זוג בני דתות שונות, חסרי דת וכד') עורך הדין יוכל להגיש עבורכם את התביעה להתרת הנישואין.