אם אתם רוצים להביא ילד לעולם, ונתקלים בקשיים, ייתכן שחשבתם גם על האפשרות של פונדקאות. אבל, האם כדאי לבחור בפונדקאות בארץ או שמא מוטב לבחור במסלול של פונדקאות בחו"ל? במה זה כרוך? האם אתם עומדים בתנאים? מה ההליך יצריך מכם ומה חשוב לבדוק לפני? המאמר הבא מאת עורכי הדין דקר, פקס, לוי ישפוך אור על הנושא.
פונדקאות היא הליך שבו מושתלים ברחמה של אשה עוברים, שנוצרו בתהליך של הפריה חוץ גופית מזרעו של האב המיועד וביצית של האם או של תורמת ביציות. (ישנה אפשרות גם לשילוב בין ביצית האם המיועדת לזרע מתורם זרע). האשה שנושאת את ההריון עבור ההורים המיועדים או ההורה המיועד היא "אם פונדקאית"/"אם נושאת", ולאחר הלידה היא מוסרת את התינוק להורים המיועדים. לאם הפונדקאית אין קשר גנטי לתינוק ולא יהיו לה כל זכויות הוריות לגביו.
החוק שמסדיר בישראל את הנושא של פונדקאות הוא חוק הסכמים לנשיאת עוברים (אישור הסכם ומעמד היילוד), תשנ"ו-1996 (להלן: "החוק").
ע"פ סעיף 2 לחוק, הליך פונדקאות יתבצע רק על-פי הסכם לנשיאת עוברים שאושר ע"י "ועדת האישורים".
בשנים האחרונות, אנשים רבים מבקשים לעשות שימוש בהליך הפונדקאות כדי לממש את זכותם להורות. בין אם מדובר בזוגות נשואים שסובלים מבעיות פוריות ובין אם מדובר בזוגות חד-מיניים או ביחידים.
החוק בישראל כולל תנאי סף מקדימים ונוקשים, ומחייב מעבר דרך ועדות, אשר רק באמצעותן ניתן לקבל אישור להליך פונדקאות. כמו כן נדרש להמתין זמן רב כדי להתחיל את התהליך בישראל – מדובר בהליך בירוקרטי סבוך. כך למשל, בישראל ממתינים בממוצע כשמונה חודשים עד לתחילת הטיפולים, ואילו בגיאורגיה ממתינים כחודש. גם העלויות שונות. העלות הבסיסית בישראל היא 220,000 שקלים, ואילו בגיאורגיה, לדוגמה, 155,000 שקלים. מובן שכשמדובר בפונדקאות חו"ל, יש לקחת גם בחשבון עלויות טיסה, שהיה ועוד.
מעבר לכך, החוק לא נותן מענה לבני זוג חד-מיניים ולרווקים. בנוסף, ישנו מחסור בנשים שמתאימות לשמש כאמהות פונדקאיות. בשל כך, ישנה פניה לשירותי פונדקאות בחו"ל.
חשוב לציין, כי החוק בישראל לא מסדיר הנושא של פונדקאות בחו"ל בהקשר של מעמד התינוק שנולד. ע"פ החוק, בית המשפט לענייני משפחה יכול לתת צו הורות להליך פונדקאות שבוצע בארץ, אך כשמדובר בהליך פונדקאות בחו"ל, אין אפשרות משפטית להכרה בהורות של הורים מיועדים באמצעות חוזה פונדקאות בלבד.
על כן, הורים מיועדים שמבצעים את הליך הפונדקאות בחו"ל ורוצים לקבל הכרה משפטית בהורות שלהם ביחס לילד שנולד, צריכים לנקוט אחת משתי אפשרויות:
* עריכת בדיקות גנטיות כדי להוכיח את ההורות. יש לציין, כי משרד הפנים דורש ביצוע בדיקות אלו כתנאי לכניסת הילד לישראל.
* הכרה בהורות מכח אימוץ. ניתן לפנות לבית המשפט לאחר הבדיקות הגנטיות ולבקש מתן צו אימוץ.
ההליך המשפטי הכרוך בהחזרת היילוד לישראל לאחר הלידה מתחיל כבר בשבוע ה-15 להריון כדי לקבל צו לביצוע בדיקה גנטית. חשוב לציין, כי ברוב המדינות, לאחר הלידה, משרד הפנים הישראלי ידרוש גם הצהרה של הפונדקאית עצמה בדבר ויתור זכויותיה ביילוד. לכן, חשוב לוודא כי במדינה שבה הפונדקאית תלד, תהיה נציגות ישראלית של משרד החוץ, שכן אחרת לא ניתן יהיה לקבל דרכון עבור התינוק.
יש לציין, כי במקרים שבהם רק אחד מההורים הוא ההורה הביולוגי של הילד (במקרה של תרומת זרע או ביצית), אשר מוכר באמצעות בדיקה גנטית, אזי כדי שניתן יהיה להסדיר את המעמד של ההורה השני מבחינה משפטית, יש אפשרות לבקש מבית המשפט צו הורות פסיקתי. הליך זה נעשה בארץ לאחר שהילד כבר מגיע ארצה וכשההורה הביולוגי כבר קבל הכרה בהורות.
אם בני זוג או יחידים מעוניינים להתחיל הליך פונדקאות בחו"ל, עליהם להתייעץ עם עורך דין פונדקאות לפני החתימה על הסכם ביצוע הפונדקאות בחו"ל. עורך הדין יסייע להם לוודא שההליך חוקי במדינה שבה הם מתכוונים לבצע את הפונדקאות, וכן כי ההסכם מנוסח בצורה בהירה ולא משתמעת לשתי פנים, ממנו עולה כי הם ההורים המיועדים של היילוד, וכי לפונדקאית אין שום זכות הורית לגביו.
ניתן לומר, כי תנאי להשלמת הליך פונדקאות בצורה מלאה ומוצלחת הוא הבנה של המסמכים עליהם צריך לחתום וניסוח ההסכם בצורה חד-משמעית, שלא תעורר בהמשך בעיות ו/או תכשיל את ביצוע הליך הפונדקאות.
פונדקאות בחו"ל היא חוקית במדינות כמו ארצות הברית, קנדה, גיאורגיה ורוסיה. לכל מדינה יש את ההגדרות והקריטריונים שלה בנוגע למצבם האישי של ההורים היועדים, הגיל שלהם וכד'. כך גם לגבי הפרוצדורות הנדרשות ע"פ החוק.
כך למשל, בגיאורגיה גם זוגות לא נשואים יכולים לעבור הליך פונדקאות ואף אין מגבלת גיל. באוקראינה זוגות שנשואים שנתיים ומעלה יכולים לעבור הליך פונדקאות. בארצות הברית ובקנדה – יחידים, זוגות חד מיניים וזוגות הטרוסקסואליים יכולים לעבור את ההליך.
בישראל, לעומת זאת, הקריטריונים הם מאוד קשיחים. הקריטריונים להורים מיועדים הם אלו: הגיל המקסימלי של האשה הוא 54 ושל הגבר 60. בני זוג – נשואים או ידועים בציבור שיש להם חוזה של חיים משותפים, וכן עליהם להראות כי ישנה בעיית פוריות או בעיה רפואית שמונעת מהאשה להיכנס להריון או להחזיק הריון.
גם הקריטריונים לאם הפונדקאית משתנים ממדינה למדינה.
בישראל האם הפונדקאית צריכה להיות בת 22 עד 38. עליה להיות יהודיה ותושבת ישראל. אם לילדים. ניתן לבצע עד 6 נסיונות עם אותה פונדקאית. אין זה משנה אם היא עובדת או לא.
הקריטריונים בגיאורגיה לאם פונדקאית שונים, ולפיהם הגיל המינימלי הוא 20 והמקסימלי הוא 32. האם לא יהודיה ותושבת גיאורגיה. היא צריכה להיום אם לילדים, לא עובדת וניתן לבצע מספר נסיונות לפי הרצון והצורך. אין הגבלה. החל מהנסיון השני יש צורך לשלם.
הליך הפונדקאות הוא הליך מורכב ומאתגר. על אחת כמה וכמה כאשר מדובר בהליך פונדקאות בחו"ל. זאת, בשל קשיי המרחק, השפה, החוקים השונים והבירוקרטיה.
בשל כך, מומלץ להיעזר למן הרגע הראשון בעורך דין שמתמחה בפונדקאות, אשר יש לו הכרות נרחבת עם ההליכים בארץ ובחו"ל, כדי שיוכל ללוות אתכם מול משרד הפנים הישראלי, בתי המשפט וכמובן בניסוח המסמכים והחוזה במדינה הזרה, כולל הבנת חוקיה ופעולה על פיהם.
עורכי הדין דקר, פקס, לוי ילוו אתכם בהליך פונדקאות בחו"ל לאורך כל השלבים הנדרשים – ייעוץ, בדיקות מקדימות, הכנת מסמכים, הגשת בקשות ותביעות לבתי משפט – כדי לממש את הזכויות שלכם ולאפשר לכם לבצע הליך פונדקאות בצורה מלאה ויעילה.