פירוק שותפות בגירושין

פירוק שותפות בין בני זוג

כאשר בני זוג מתגרשים, מעבר להרגשה הקשה שאופפת את ההליך, הרי שדברים רבים משתנים ברמה הפרקטית, ויש לתת עליהם את הדעת. פירוק שיתוף בין בני זוג רלוונטי במקרים שבהם אין הסכמה בין הצדדים באשר לחלוקת הרכוש והנכסים המשותפים ביניהם, כולל כמובן דירת המגורים המשותפת. אם אחד הצדדים לא רוצה לעזוב את הדירה, יהיה צורך להגיש תביעה לפירוק שיתוף.

בפירוק שיתוף בין בני זוג צריך להתייחס לשתי קטגוריות. האחת, בני זוג שנישאו לפני שחוק יחסי ממון בין בני זוג, תשל"ג-1973 נכנס לתוקף (כלומר זוגות שנישאו לפני 1.1.1974) והשנייה, בני זוג שנישאו לאחר מכן.

על זוגות שנשאו לפני חוק יחסי ממון חלה חזקת השיתוף, והם רשאים לתבוע פירוק שיתוף בכל שלב בנישואין. התביעה לפירוק שיתוף רלוונטית לגבי כל הנכסים, ביניהם: דירת המגורים ונכסי מקרקעין נוספים אם יש, רכב, מניות, פנסיה, חסכונות, קופות גמל, מוניטין ועוד.

על זוגות שנשאו לאחר כניסת חוק יחסי ממון לתוקף, יחול הסדר איזון המשאבים, לפיו כל רכוש שנצבר במאמץ משותף של בני הזוג יאוזן בין הצדדים באופן שווה. זאת, מלבד ירושות, מתנות ושאר נכסים שהיו בבעלות אחד מהצדדים לפני שהתחתנו, כמו גם פיצויים בגין נזקי גוף וגמלה מהמוסד לביטוח לאומי.

לפני החלוקה בפועל, יהיה צורך להגיש תביעה לפירוק שיתוף.

פירוק שיתוף לאחר גירושין

כאמור, סוגית חלוקת הרכוש בגירושין יש משמעות למועד הנישואין. זוגות שנישאו לפני 1974 תכול עליהם חזקת השיתוף המשמעות היא שזוגות אלו יוכלו להחיל פירוק שיתוף בכל זמן גם במהלך נישואיהן וזו תכלול את כלל הרכוש, כולל דירת המגורים, עסק, קופות גמל, פנסיה, חסכונות וכדומה.

זוגות שנישאו לאחר מועד זה יכול עליהם חוק יחסי ממון בין בני זוג, התשל"ג 1973 המסדיר את חלוקת הרכוש לאחר הנישאין. סעיף 5 לחוק קובע "עם הפסקת הנישואין או עם פקיעת הנישואין… זכאי כל אחד מבני הזוג למחצית שווה של כלל נכסי בני הזוג למעט (1) נכסים שהיו להם ערב הנישואין או שקיבלו כמתנה או בירושה בתקופה הנישואין".

במידה והסכם גירושין קובע כי הדירה תישאר ברשות הצדדים, ניתן עדיין להגיש תביעה לפירוק שיתוף בשלב מאוחר יותר אך זו תיבחן בראיה הכוללת של הסכם הגירושין ואיזון המשאבים ולא במנותק.

פירוק שיתוף ללא גירושין

כשמדובר בפירוק שיתוף בדירת מגורים משותפת, זאת אומרת שהבעלים שלה הם שני בני הזוג, אין צורך בגירושין. חוק המקרקעין, תשכ"ט-1969 קובע שכל שותף יכול בכל עת לבקש את פירוק השיתוף ללא כל סיבה. בתי משפט אינם מכריחים שותפים להישאר בשותפות כשאינם רוצים בכך, והדבר כלל לא מחייב גירושין וחלוקת רכוש כחלק מכך.

פירוק שיתוף לפני גירושין

גם בני זוג שעוד לא התגרשו (ומתכננים להתגרש), יכולים לבקש פירוק שיתוף לפני גירושין, שכן שותף שמעוניין לפרק שיתוף במקרקעין, יכול לבקש זאת בכל זמן שהוא.

ישנה חשיבות בהליך שטרם הגירושין עצמם מי מגיש את התביעה קודם ולאיזה ערכאה – בית הדין הרבני או בית המשפט לענייני משפחה. רק אישה יכולה למשל להגיש סעד למדור ספציפי אם הגישה את התביעה קודם לבית הדין הרבני, בטרם בעלה הגיש תביעה לפירוק שיתוף בבית משפט לענייני משפחה.

בבית המשפט הדבר עשוי להתעכב במשך שנים אך בית הדין הרבני, הנסמך על המשפט העברי, עשוי להוציא צו למדור ספציפי זמני או קבוע שימנע מהבעל לעתור למכירת הדירה. זאת, במקרים בהם הבעל עזב את הבית לאישה אחרת או כאשר מצא בית הדין שעזב את הבית מסיבה בלתי מוצדקת. חסרונו היחיד של הצו הוא שכאשר הוא ניתן, האישה אינה יכולה לעתור גם למזונות אישה בבית המשפט.

תביעה לפירוק שיתוף בין בני זוג

סעיף 37 לחוק המקרקעין קובע מפורשת כי "כל שותף במקרקעין משותפים זכאי בכל עת לדרוש פירוק השיתוף". ההסתייגות היחידה מופיעה בסעיף 40א' והיא החובה להבטיח את מדור הילדים. אם הדבר נעשה כחלק מתביעת גירושין בתי המשפט שואפים לאזן את כלל הרכוש ולא לקבוע כי יש למכור את הדירה בלי קשר לשאר הרכוש המשותף. אם לדוגמה האישה מעוניינת למכור את הדירה המשותפת אך הבעל מגיש תביעה נגדית לאיזון משאבים וטוען לחזרה על פיצוי פרישה מעבודה השווים למחצית ערך הדירה יתכן שבין המשפט יציע לבעל לקנות את חלקו בדירה בתמורה לויתור על כספי הפרישה.

הסכם פירוק שיתוף בין בני זוג דוגמא.

את הבקשה לפירוק שיתוף יש להגיש לבית משפט לענייני משפחה. לבית המשפט יש את הסמכות לדון בכל הנוגע לסכסוכים רכושיים בין בני זוג. בית הדין הרבני יוכל לדון בתביעה לפירוק שיתוף במקרים מסוימים בלבד, כאשר הוגשה תביעת גירושין לבית הדין הרבני ונכרכו בה ענייני הרכוש והמשמורת.

כך למשל פסק בית משפט העליון בדרישה של שותף בבית דירות בתל אביב לפרק את השותפות ולמכור את הבניין, כששאר השותפים מתנגדים לכך (אע"א 1497/09) ביולי 2010: "פירוק השיתוף במקרקעין הוא הליך המביא לסיומו את יחס השיתוף בין הבעלים. התפיסה היא שקיומם של יחסי שותפות מקום בו השותפים מסוכסכים אינו רצוי, שכן יכולתה של מערכת המשפט להשכין שלום בין שותפים השרויים במחלוקת, או לכפות עליהם שיתוף פעולה, היא מוגבלת. פירוק השיתוף אף נתפס כמעודד ניצול יעיל יותר של המקרקעין, בעוד שהבעלות המשותפת הנגועה ביחסים עכורים מכבידה על פיתוח הנכס ופוגעת בסחירותו".

חשוב לדעת כי בתי המשפט מעודדים מכירת נכסים בסכום השווה למכירו בשוק על ידי השוואת מחיר הנכס להצעה הגבוהה ביותר. במקרים כאלה הגשה בקשה על ידי אחד הצדדים לכונס נכסים לא תראה בעין יפה. כך למשל כתב השופט יהורם שקד בפסק דין של בית משפט לענייני משפחה בתל אביב יפו (תמ"ש 12712-07-16): "איזון בין זכות הקניין של הבעלים הנוספים המבקשים להשיא את מחיר הנכס לבין זכותו הקניינית של המבקש לשמור על הנכס, וזאת על ידי השוואת מחיר הנכס להצעה הגבוהה ביותר, תושג אך ורק במסגרת התמחרות. מלבד התחשבות בבעלי הזכויות בנכס, יש להתחשב גם בצפיות יתר המשתתפים בהתמחרות לקיומו של הליך הוגן ולא הליך למראית עין. בהקשר זה נקבע עוד כי אין לראות בעין יפה הגשת בקשה על ידי כונס נכסים, שתכליתה מכירת זכויות שלא במחיר הגבוה ביותר שניתן לקבל בעבור הנכס".

גירושין על נכס משותף לו ערכים סנטימנטאליים ואחרים. סכסוך הגירושים מטבעו, מעלה רגשות קשים של אכזבה, חששות לעתיד כלכלי, נקמה ועוד העשויים להשפיע על דרישות הצדדים לחלוקה הוגנת.

דווקא בשל כך, במקרה כזו חשוב יותר מכל להיעזר בעורך דין מקצועי הבקיא בדינים הכלכליים של פירוק השיתוף ובדיני משפחה כאשר הדבר הוא כחלק מהליך גירושים. כשם שיש צורך במומחה כף יד לשבר בכף היד, ולא ברופא מומחה אחר, כך החשיבות היא בידע ובניסיון הספציפיים בתחום זה.

משרדנו המתמחה בדיני משפחה ופירוק שיתוף תוכלו למצוא שורת עורכי דין מומחים לתחום ובעל ניסיון של שנים שישמחו להיפגש איתכם, לייעץ לכם ולענות לכם על כל שאלה.

הינכם מוזמנים לפנות אלינו דרך הצ'אט באתר או להתקשר למספר: 055-9826594