פירוק שיתוף בחברה

בכל מקרה בו יש לחברה יותר מבעל יחיד, מדובר בשותפות. הפירוק מתייחס למצב בו אחד מהשותפים בחברה מבקש לצאת מהשותפות או לפרק את החברה. השותפות יכולה להיות מחולקת שווה בשווה (בעיקר בחברות משפחתיות בהם שני בני הזוג בעלים שווים), אך ישנם שותפויות בהם לשותף אחד יש חלק גדול יותר משותף אחר. בכל מקרה של פירוק, גם על ידי שותף קטן, המשמעות זהה

הפסיקה מתייחסת לזכות הפירוק כאלה עקרון על, שהרי לא ניתן לחייב אדם להיות כבול בשותפות שהוא אינה מעוניין בה. הדבר בא לידי ביטוי בשורה של פסקי דין בשנות השבעים של המאה שעברה, אך ממשיך לתת את ביטוי גם בימים אלה.

חוק המקרקעין, התשכ"ט 1969  קובע כי כל צד מהשותפים זכאי לפרק את השותפות מתי שיחפוץ. (סעיף 37א): "כל שותף במקרקעין זכאי בכל עת לדרוש פירוק שיתוף. גם הפסיקה מכירה בכך ששותף לא צריך להיות כבול לשותפיו בניגוד לרצונו".

בפועל יוצא מכך, דומה שבית המשפט לא רואה את עצמו כבעל זכות לשיקול דעת ובמקרה שאחד מהצדדים פונה בתביעה לפירוק הוא פועל על מנת ליישמה, זאת למרות שהחוק מאפשר לבית המשפט למנוע פירוק במקרים בהם נגרם נזק ניכר לאחד הצדדים או שנמצא שהוא נעשה שלא בתום לב.

 

סוגי שותפות בחברות

ישנם שני סוגים עיקריים לשותפות בחברה או בעסק, כאשר אם מדובר בחברה, השותפים מושכים לעצמם שכר שנקבע על ידם בעבור עבודתם. אחד לכמה זמן מחולקים הרווחים (הדיבידנדים) בין שותפי החברה, לפי חלק השותפות שלהם. על רווחים אלו מוטל מס.

  • שותפות כללית: השותפות הנפוצה ביותר היא שותפות כלכלית והיא באה לידי ביטוי באחריות משותפת של כל השותפים לפעילות של העסק, הצלחתו וגם לחובותיו, אם יהיו כלפי ספקים, לקוחות, רשויות המס או נותני שירות אחרים.
  • שותפות מוגבלת: במקרים אלו השותף שמוגדר מוגבל, מסכן רק את סכום הכסף שהשקיע בחברה, אך לא אחראי על הפעילות השוטפת ולכן גם לא על החובות שעלולים להיווצר. יחד עם זאת, חלוקת הרווחים ממנה ייהנה תהיה קטנה יחסית לשותפים הכלכליים כפועל יוצא לסיכון הקטן יותר שהוא לקח על עצמו.

 

מתי שותפות עסקית בחברה מגיע אל סיומה?

פירוק שותפות בחברה יכול להתבצע במספר דרכים כפי שיפורטו להל"ן:

  • הודעה של אחד השותפים: כל הסכם שותפות היום צריך לכלול דרך לצאת ממנה ובכל מקרה, גם אם דרך זו אינה רשומה הפסיקה נוטה בברור שלא לחייב אף שותף להישאר בשותפות שהוא אינה מעוניין בה. ברגע שאחד השותפים מודיע בכתב לשותפים האחרים על רצונו לצאת ממנה, השותפות כפי שהיא התאגדה מהתחלה מגיעה אל סיומה.
  • החלטה משותפת: בדיוק כפי שאחד השותפים יכול להחליט לצאת ממנה ובכך להביא לפירוק השותפות, הדבר יכול להגיע גם על ידי הסכמה משותפת של כל השותפים לחברה. במקרים כאלה הדבר יעשה בהסכמה ובאופן מסודר. יש בכך להקטין את האפשרויות לחיכוכים והתדיינות בבתי המשפט.
  • תאריך קבוע מראש: תאריך שנקבע מראש על ידי כל השותפים הנוגעים לדבר בו תגיע השותפות אל קיצה.
  • שותפות שהוגדרה לעסקה חד פעמית: שותפות שנבנתה לביצוע עסקה יחידה באופן חד פעמי כך שעם השלמתה השותפות מגיעה אל סיומה.
  • מוות של אחד השותפים: אם לא צוין אחרת בהסכם השותפות, מוות של אחד השותפים מביא, בהכרח, לסיום השותפות. אם כל השותפים מסכימים לכך, ישנה אפשרות להסכים על אדם שיחליף את מקומו וכך להמשיך בשותפות. אך גם במקרים כאלו בדרך כלל יחתם הסכם חדש, גם אם הוא זהה לתנאי הקודם, אלא אם אפשרות היורש של הנפטר כתובה מראש בהסכם המקורי.
  • פשיטת רגל של אחד השותפים: ברגע שאחד השותפים מכריז על פשיטת רגל, חלקו בחברה יחולט לצורך פירעון חובותיו, דבר המביא לסיום השותפות.

 

הליך פירוק החברה

בכל מקרה של פירוק שותפות, גם כזו שנעשית בהסכמה, רצוי מאוד שהדבר יעשה בליווי משפטי מתאים על מנת למנוע מחלוקות ולוודא חלוקת הרווחים כנדרש. בדרך כלל אין מדובר בהליך ארוך ומסובך. השותפים חותמים על מסמך הצהרתי לפירוק השותפות והחברה משלמת את כלל החובות שלה לנשים, לספקים, אגרות וכדומה.

הדברים עשויים להסתבך כאשר סך החובות גדול מההון של החברה. במקרים כאלו הדבר עשוי להתארך וגם להגיע אל בתי המשפט. במקרים כאלו שותף מוגבל פשוט לא יקבל את כספי השקעתו חזרה אך לא יצטרך להשתתף במימון חובות החברה, ואילו שותף כלכלי צפוי לשלם מכיסו.

 

פירוק שיתוף בין בעלי המניות

כאשר מדובר בחלוקה של מניות יש להפריד בין הערך הכלכלי שלהם ולזכויות שאינם רכושיות מובהקות דוגמת היכולת לשלוט ולנהל את החברה. הדבר אף מודגש בחברות משפחתיות בזמן הליך גירושין. בה"פ 39/86 ברנוביץ נגד ברנוביץ נפסק כי "כאשר מדובר בנכס מוחשי, כמו נכס מקרקעין, אין קושי להחיל את הלכת השיתוף על ידי הצהרה בדבר זכות הקניין של בן הזוג הזכאי. כאשר מדובר בנכס שאינו נכס מוחשי, כדוגמת מניה בחברה, מתעורר קושי של ממש בעניין זה. הטעם לכך הוא, שהמניה מייצגת את כלל זכויותיו של המחזיק בה בחברה. הזכויות הגלומות במניה יכולות להיות בעלות אופי שונה ומגוון. הן יכולות לכלול זכויות רכושיות, ובה במידה הן יכולות לכלול זכויות שאינן זכויות רכושיות מובהקות, כדוגמת הזכות לשליטה ולניהול בחברה".

כאשר בית המשפט בא לבחון סכסוך על חלוקת מנויות בין שותפי החברה עומדות בפניו מספר אופציות:

  • פירוק שיתוף בדרך של חלוקה בעין של המניות: במקרים של חברה משפחתית שבני הזוג נמצאים בהליכי גירושים, עשוי בית המשפט לקבוע כי יש להעביר סכום מסוים ממניות החברה לאחד מבני הזוג, כחלק מהסדר איזון המשאבים. מדובר למעשה בפירוק החברה בדרך של חלוקה מחדש של המניות. במקרים המתאימים בית משפט עשוי להורות על תשלומי איזון בין השותפים בו אחד השותפים ירכוש את חלקו של האחר באופן חלקי או מלא.
  • פירוק שיתוף בדרך של מכירת המניות לכל המרבה במחיר וחלוקה תמורתן בין יתר השותפים
  • פירוק שיתוף בדרך של קנית שווי המניות לשותף הפורש על ידי השותפים הנותרים

 

הדברים מסתבכים עוד יותר כאשר מדובר בחברה משפחתית המתפרקת בשל גירושין של בני הזוג כששני בני הזוג פעילים. בכל הקשור לנכסים וכספים קל לבצע הסדר איזון משאבים כנדרש, אך כאשר מדובר בחברה הדברים מורכבים יותר.

כפי שכתב שופט בית המשפט העליון בינואר 2005 אליקים רובינשטיין בבע"מ 1681/04: "עסק משפחתי אינו יכול להתנהל כלל בשעה של מריבה אישית גדולה בין בעליו, ושעה שכל אחד מהם מושך את העגלה לכיוונו בדרך ניהולו ובגישתו העסקית. חברה משפחתית שהגיעה למצב של פירוק שיתוף בשל סכסוכי משפחה, עדיף לה, בסברה הישרה, שתגיע לביצוע של החיתוך שעה אחת קודם".

בדרך כלל בית המשפט מעריך את שווי המניות על ידי מומחה חיצוני, ובפעמים רבות דורש מאחד מבני הזוג לשלם לבן הזוג השני את שווי ערך החברה תמורת זכויותיו בהם. אם למשל חברה שווה 2 מיליון שקלים והשותפים הם בני הזוג בלבד, ישלם אחד מהם מיליון שקלים לבן הזוג האחר ובכך יקנה את חלקו בנכס ויהיה השותף היחיד.

בת"א 20644/96 סטריק נגד סטריק קבע השופט יהושוע גייפמן כי "בחברה משפחתית קטנה המהווה מעין חברת יחיד אין לחלק את המניות בין בני הזוג בעין על ידי רישום מחצית המניות על שם האישה. הטעמים לכך הם כדלקמן:

א. בחברה משפחתית קטנה, רישום מחצית המניות על שם האישה עלול להביא למריבות אין סופיות בהפעלת החברה ולשיתוק פעולות החברה.

ב. בחברה משפחתית שהיא מעין חברת יחיד הבנויה בעיקרה על עבודת הבעל אין זה רצוי לרשום מחצית מניות על שם האישה שאינה רצויה בה. הדבר גם עלול להביא לכך ששווי זכויות האישה בחברה ירד ערכם כתוצאה מדפוסי התנהגות שינקוט הבעל.

ג. הסדר ממוני הקושר את בני הזוג זה לזה אחרי פרידתם אינו רצוי והוא מאריך שלא לצורך את תהליך הפרידה".

 

הליך הפירוק חברות הוא דבר מורכב הן משום היבטים כלכליים אך גם משום הביטים אישיים. לעיתים, מושקעת בעסק מלאכת מחשבת של ממש, זמן, כסף ואנרגיות שיכלו ללכת למקומות אחרים. הדבר עשוי ליצור תחושת אכזבה ולאחר מכן אשמה על מעשה או שותף כזה או אחר.

על כן בכל מקרה של פירוק שותפות יש צורך בליווי משפטי צמוד, בוודאי כשהוא נעשה לא בהסכמה. משרדנו מתמחה בתחום דיני העבודה ובו תוכלו למצוא עורך דין המתאים לכם משורה של עו"ד מומחים לתחום ובעל ניסיון של שנים שישמחו להיפגש איתכם ולענות לכם על כל שאלה.

מתוך רצון להשיג את הטוב ביותר עבורכם, מומלץ מאד לפנות לעו"ד המומחה לעניין – אנו נבנה יחדיו תכנית פעולה משותפת בה תקבלו ליווי והדרכה מתאימים, המלצות וייצוג משפטי מקצועי. נשמח אם תצרו איתנו קשר בטלפון: 055-9826594  או דרך הצ'אט באתר.

 

 

 

 

צרו קשר לקבלת ייעוץ משפטי