צו הורות פסיקתי (להלן: "הצו"), הינו צו שניתן על ידי בית המשפט לענייני משפחה (להלן: "בית המשפט"). הצו בא לתת מענה להורים אשר מתפקדים כהורים לכל דבר ועניין לילדיהם למרות שאין בניהם קשר ביולוגי. צו זה ניתן בין היתר לזוגות חד מיניים המעוניינים להפוך להורים ולהקים משפחה, להורים לאחר הליך פונדקאות וכדו'. הצו הינו יציר הפסיקה של בית המשפט, מכיוון שהורות לא ביולוגית שלא מכוח אימוץ, טרם הוסדרה בחקיקה של הכנסת.
מהו צו הורות פסיקתי?
כאשר בני זוג חד מיניים מחליטים להרחיב את התא המשפחתי, הם חייבים לנקוט בצעדים נוספים מבני זוג אחרים. זוג גברים פונה בדרך כלל לפונדקאות חו"ל, זוג נשים יפנו לתרומת זרע או הפריה חוץ גופית.
בסוף התהליך המפרך, רק אחד מבני הזוג יהיה ההורה הביולוגי, אצל זוג גברים מי שתרם את הזרע, אצל זוג נשים מי שנשאה את העובר ברחמה.
מכאן עולה השאלה, מה יעלה בגורל בן הזוג השני? הרי הם פנו להליך בתור זוג המעוניין להפוך להורים, אם כן, כיצד יוסדרו זכויותיו של ההורה השני (הלא ביולוגי) על הילד?
הדרכים השונות לקביעת הורות ופיתוחו של צו הורות פסיקתי
עד לפני כמה שנים, על מנת להפוך להורה בעל זכויות וחובות על ילד נדרש היה לעמוד באחד מן התנאים שלהלן:
- זיקה גנטית – ההורים בעלי הזרע והביצית שמהם נוצר הילד
- זיקה ביולוגית – האם שנשאה ההיריון ברחמה
- קבלת צו אימוץ – בהתאם לחוק אימוץ ילדים, תשמ"א-1981
בעשור האחרון נושא של פונדקאות חו"ל והורות של זוגות חד מיניים תפס תאוצה, נדרש היה לתת מענה לשאלת ההורות של בן הזוג של ההורה הביולוגי ולעיתים אף יותר מזה. לדוג', במקרה של פרידה בין זוגות חד מיניים התפצלות המשפחה בגיל מוקדם של הילד וגידולו ע"י בן/ת הזוג החדש/ה נדרש בית המשפט להכיר גם בהורה הנוסף כאב/אם
בשנת 2013, בפסק הדין דורון ממט מגד נ' שר הפנים, נפסק שישנה דרך רביעית להירשם כהורה במרשם האוכלוסין ולקבל זכויות של הורה. אותה דרך היא קבלת "צו הורות פסיקתי" מבית המשפט:
- זיקה לזיקה – מכוח היות מבקש ההכרה בהורות בן זוגו של בעל הזיקה הגנטית
כמו כן, באותו פסק דין, ניתנה עמדתו של היועץ המשפטי לממשלה בדבר התנאים לקבלת הצו:
- לבני הזוג מלאו 21
- בני הזוג תושבי ישראל
- נחתם הסכם הורות בין בני הזוג טרם פתיחת הליכי הלידה
- הבקשה לצו הוגשה תוך 90 יום מאז הלידה
- תצהיר של בן הזוג המבקש, שהוא לא הורשע בעבירות מין/אלימות
לבית המשפט שיקול דעת מלא באם להיעתר לבקשה לקבלת צו. הוא יכול להעניק צו גם כאשר לא התקיימו כל התנאים שמנינו לעיל.
הבדלים בין צו אימוץ לצו הורות פסיקתי
אחת הדרכים של בן הזוג שאינו ההורה הביולוגי להירשם כהורה ולקבל זכויות על ילד, הוא קבלת צו אימוץ, עם זאת צו הורות פסיקתי הוא הליך הרבה יותר מהיר ונוח מאשר צו אימוץ.
- צו הורות פסיקתי
יכול להינתן מיד לאחר הלידה במידה ותוגש בקשה, זאת אפילו ללא צורך בתסקיר של שירותי הרווחה. גם כאשר נדרש תסקיר, בית המשפט יכול לקצוב זמן לעריכתו.
הצו לא מחייב רישום במרשם כלשהו, אין הבדל רישומי בין ההורה הלא ביולוגי לביולוגי.
- צו אימוץ
יש להמתין כחצי שנה לאחר הלידה עד לפתיחת הליך לקבלת צו, נדרש לפנות לשירותי הרווחה לצורך קבלת תסקיר (שהינו חובה), שירותי הרווחה לא מוגבלים בזמן.
הילד יירשם כמאומץ.
צו הורות פסיקתי הוא מכונן או הצהרתי?
את הבקשה לצו מגישים לבית המשפט לאחר הלידה, השאלה שעולה היא, האם הצו "מכונן"? כלומר האם הוא תקף מיום נתינתו והלאה או שהצו הינו "הצהרתי"? כלומר, הצו מהווה הצהרה על ההורות ומכאן שהוא חל רטרואקטיבית מיום נתינתו למועד הלידה של הילד.
ביהמ"ש העליון (פלוני נ' היועץ המשפטי לממשלה) קבע, שככלל הצו הוא "מכונן", עם זאת ייתכנו מקרים בהם הצו יהיה "הצהרתי" ויחול רטרואקטיבית למועד הלידה, השיקול העיקרי שיקבע הוא "טובת הילד".
הורות משותפת וצו הורות פסיקתי
דרך נוספת לזוגות חד מיניים להפוך להורים ולהרחיב את התא המשפחתי, היא על ידי "הורות משותפת" , המדובר במקרים בהם אחד מבני הזוג מביא ילד לעולם עם אדם אחר מהמין השני, כאשר הרצון הוא שגם בן זוגו של ההורה הביולוגי יתפקד כהורה על הילד.
חשוב לציין, ככלל הדין הישראלי איננו מכיר בהורות של יותר משני הורים ביולוגים מתפקדים ובמקרים מעין אלו לא יינתן צו הורות פסיקתי (ע.נ נ' ד.מ), עם זאת ישנם חריגים לעניין.
מעוניינים לקבל צו הורות פסיקתי? משרדנו כאן לשירותכם
במשרדנו תפגשו עורכי דין מומחים לדיני משפחה המוסמכים גם כמגשרים. עורכי הדין שלנו יעזרו לכם לנסח בקשה למתן צו הורות פסיקתי וילוו אתכם בהליכים השונים עד לקבלתו.