תפריט
כאשר אזרחים ישראליים שוהים בחו"ל, ונולד להם ילד, הם צריכים לרשום אותו. הרישום מעורר מספר שאלות: היכן? כיצד? ומהו השוני בין רישום תינוק לבין רישום ילד שבגר? על שאלות אלו ואחרות ננסה לענות במסגרת מאמר זה.
חוק האזרחות, תשי"ב-1952 קובע מי זכאי לאזרחות ישראלית, וסעיף 4 מגדיר מהי אזרחות מכח לידה:
ע"פ סעיף 4 (א) (1), אזרחים ישראליים מכח לידה הם:
(1) מי שנולד בישראל כשאביו או אמו היו אזרחים ישראליים.
(2) מי שנולד מחוץ לישראל כשאביו או אמו היו אזרחים ישראליים – מכח חוק השבות, מכח ישיבה בישראל, מכח התאזרחות, מכח אימוץ, לפי פסקה (1).
הורים, שהם אזרחי ישראל ושוהים בחו"ל, יכולים לרשום ילד שנולד בחו"ל באחת מהנציגויות של ישראל ברחבי העולם.
ישנן מספר דרישות מקדימות להגשת הבקשה לרישום:
* נדרש, כי מצבם האישי של הורי הילד יהיה מעודכן במרשם האוכלוסין הישראלי (האם הם נשואים, גרושים או אלמנים).
* הורי היילוד צריכים לדווח על לידתו עד כ-30 יום מיום הלידה ולבצע את הליך הרישום שלו.
* אם היילוד עבר את גיל 30 ימים וטרם נרשם עד גיל 28, אפשר עדיין לרשום אותו בנציגות, בכפוף לצירוף המסמכים הנדרשים בחוק, אותם יאשר הקונסול לכשיוצגו בפניו.
* אם מדובר בילד בן 16.4 אשר טרם נרשם, צריך למלא טופס בקשת הסדרת מעמד צבאי (טופס 7202, שכותרתו: "טופס לרישום/דחיית התייצבות לשירות ביטחון לאזרחים ישראלים השוהים בחו"ל").
* אם מדובר באדם בן 28 ומעלה אשר טרם נרשם, כאן פני הדברים הם שונים: רישום דרך הנציגות יתבצע רק לצרכי עלייה לישראל, ובהתאמה להליך העלייה אשר מתבצע בתיאום עם הסוכנות היהודית או עם הארגון 'נפש בנפש'.
חשוב לציין, כי אם הילד בגר והגיע לגיל 28 וטרם נרשם, הליך הרישום ייעשה בארץ מול רשויות האוכלוסין וההגירה. בנוסף למסמכים כגון: דרכון או תעודת זהות, אישור לידה ותעודת לידה, תדרש בדרך כלל בדיקת אבהות – עניין שמצריך סיוע של עורך דין ישראלי המתמחה בתחום דיני הגירה ודיני משפחה.
ויודגש, ע"פ הנהלים, הורים שמעוניינים לרשום ילד, אשר לטענתם נולד לאם שהיא אזרחית ישראלית, צריכים להראות הוכחה, כי האם שרשומה בתעודת הלידה היא אכן האם היולדת – כלומר: ראיה לכך שהילוד הוא פרי בטנה. זאת, בנוסף לתעודת הלידה.
כמו כן, הורים שמעוניינים לרשום ילד, אשר לטענת המבקשים נולד לאב שהוא אזרח ישראלי, צריכים לצרף הוכחה לכך שהאם שרשומה בתעודת הלידה היא האם היולדת, לצרף את תעודת הלידה וכן לצרף ראיות לקשר הנטען בין האב לבין האם לפני שנכנסה להריון.
אם אין ראיות מספיקות, רשות האוכלוסין וההגירה תוכל לדרוש פסק דין מבית משפט מוסמך בארץ, אשר קובע אבהות או אימהות ע"פ הצורך.
בדיקת אבהות היא בדיקה גנטית לא פולשנית, בה נלקחת מהנבדקים דגימה מרירית הלחי, בחלל הפה. מדגימה זו מופק DNA.
כדי לשפר את דיוק הבדיקה, מומלץ לבדוק גם את האם ולא רק את הילד ואת האב.
לפי חוזר מנהל רפואה 38/2010 – בדיקת אבהות תעשה רק ע"פ צו של בית המשפט לענייני משפחה.
ע"פ חוק מידע גנטי, תשס"א-2000, צו לבדיקה גנטית יכול להינתן אם מתקיימים התנאים הבאים:
בארץ יש מעבדות שהוסמכו על-ידי משרד הבריאות לביצוע בדיקות אבהות וקשרי משפחה.
רק לאחר שניתן צו של בית המשפט ולאחר שהצו הוצג למעבדה ונבדק שהוא עומד בתנאי החוק, הנבדקים יזומנו לבדיקה ויוכלו לבצע אותה.
בהתאם להוראות חוק מידע גנטי, תוצאות הבדיקה יימסרו רק לבית המשפט לענייני משפחה ואף לא יועברו לנבדקים, לעורכי דינם או לכל אדם אחר מטעמם.
אם הבדיקה כוללת בדיקה של אדם שאינו בחיים, ניתן להשתמש בדגימה ביולוגית של המנוחים, אשר נלקחה במוסד רפואי כלשהו או בנסיבות אחרות. במקרים חריגים, יש צורך להגיש לבית המשפט בקשה למתן צו לפתיחת קבר לצורך נטילת דגימה, זאת תוך הסתייעות בעורך דין מן התחום.
מכל אחד מהנבדקים נלקחת דגימה, וכך מתבצעת בדיקת סימנים גנטיים ב-15 (לפחות) אתרים כרומוזומליים לא תלויים (STR).
על-פי הבדיקות האלו, אפשר לקבוע אם יש קשר דם בין הנבדקים או לאו.
חשוב לציין, כי מחצית מהתכונות הגנטיות של כל אדם מתקבלות מהאם הביולוגית, ומחציתן מהאב הביולוגי. לכן, אם אצל אדם נמצאים סימנים גנטיים שלא קיימים אצל מי שנטען שהוא ההורה הביולוגי שלו, המסקנה היא שהנבדקים הם לא הורה וילד.
אולם, אם כל הסימנים שנבדקו אצל אדם נמצאו גם אצל הנבדק שנטען שהוא ההורה הביולוגי שלו, ניתן להגיע למסקנה, במידה רבה של הסתברות, שאכן מדובר בהורה וילד.
יודגש, כי אם עולה התאמה כזו מתוצאות הבדיקה, היא נחשבת בבית המשפט כראיה "קרוב לוודאית" לכך שיש קרבת משפחה בין הנבדקים.
כלומר, במקרה שיידרש פסק דין כדי לקבוע שבן ה-28 ומעלה הוא אכן בנם של אביו או אימו המבקשים את רישומו, תיערך בדיקה בהתאם לצו של בית המשפט, ותתקבל התאמה כאמור מתוצאות הבדיקה, אזי תהיה זו ראיה טובה מאוד לקביעת קיומה של קרבת המשפחה המבוקשת.
בשל המורכבות של הנושא, והרגישות של ביצוע הבדיקה הגנטית, אשר מתבצעת בישראל, יש צורך בליווי של עו"ד ישראלי, אשר יש לו ניסיון בכל הקשור בדיני הגירה ומשפחה כולל תביעות אבהות.
משרד עורכי הדין דקר, פקס, לוי הוא משרד מוביל בישראל בכל הנוגע לענייני הגירה ומשפחה. עורכי הדין של המשרד ישמחו לעמוד לרשותכם וללוותכם בתהליך.