רישום ילדים לבתי ספר בגירושין

התערבות בית המשפט – לא אושרה מסגרת חינוך ביתי

דוגמה למקרה בו נדרשה התערבות של בית המשפט בנוגע לחינוך הילדים לאחר שההורים התגרשו, ניתן למצוא בתמש (חד') 25800-03-12‏ ‏ ר. ק נ' א. ק. בית המשפט לענייני משפחה בחדרה דחה תביעה של אם משמורנית לשנות את מסגרת החינוך של בנם המשותף של הצדדים (ילד בן 12) ממסגרת חינוך ממלכתי למסגרת חינוך ביתי. השופט ט' פפרני הגיע למסקנתו מכמה טעמים, ביניהם: 1) עמדתו של נציג משרד החינוך לפיה במקרה של קושי בשיתוף פעולה בין ההורים, בתכנון וניהול החינוך הביתי, לא ניתן לאשר חינוך ביתי. 2) עמדת האב והדברים שאמר לעובדת הסוציאלית – השופט התרשם כי עמדת האב נובעת מחשש אמיתי מפני פגיעה אפשרית בקטין ובקשר עמו. 3) כן נלקחה בחשבון עמדת הקטין שהביע רצונו להישאר באותה מסגרת חינוכית בה הוא לומד כיום.

השופט פפרני ציין, כי ע"פ ההלכה, על בית המשפט לתת אפשרות לקטין להביע את רגשותיו, דעותיו ורצונותיו. בהתאם לגילו ולשיקול דעתו, יש מקום לייחס משקל לעמדתו.

במקרה הנדון, נקבע כי נוכח גילו של הקטין, בן כ- 12 שנים, ויכולתו השכלית, יש לייחס לעמדתו משקל ממשי.

אם כן, בית המשפט מכריע במחלוקת הקשורה לחינוך קטין לאור העקרון של טובת הילד, כאשר במקרה שבו הילד מסוגל להביע את דעתו ורצונותיו ברורים – ניתן לכך משקל משמעותי.

חינוך דתי או חילוני? הכרעת בית המשפט

חינוך ילדים לאחר גירושין או בהורות משותפת לדתיים, לחילוניים או כשמודבר בבני זוג שבהם אחד הצדדים הוא דתי ואחד הצדדים חילוני, יכולה לעורר קונפליקטים קשים ביותר. בית המשפט היה ער לכך, ובבג"ץ 181/68 הדסה פלורסהיים נ' ביד"ר אזורי חיפה ואח' פ"ד כב(2), 723 ערך חלוקה פנימית בין עניינים כבדי משקל לבין עניינים משניים וקלי ערך הנוגעים לחינוכו של קטין. בית המשפט קבע, כי החלטה בנוגע לזרם החינוך מהווה נושא בעל חשיבות, שעל שני ההורים לתת דעתם עליה.

בפסק הדין נקבע, כי: "גירושי ההורים משאירים את דין האפוטרופסות בעינו ועדיין יש לשני ההורים דעה לגבי חינוך ילדם. ייתכן שלגבי ענין משני וקל ערך הנוגע לחינוכו של קטין בבית ההורה המחזיק בילד, תהא זכות ההכרעה בידי אותו הורה. ההכרעה בעניין כזה יכול שתהא טפלה לזכות החזקה. לא כן הוא לגבי ענין בעל חשיבות עקרונית, אם יקבל הילד חינוך דתי או אחר, אשר בו נתחלקו האפוטרופסים בדעותיהם."

לא אחת, בית המשפט נדרש להכריע במחלוקות בנושא זה. כך למשל, בתמש (ת"א) 60481-09‏ ‏ ש.כ נ' א.כ דן בית המשפט בבקשה לקבוע את זרם החינוך והמסגרת החינוכית של ילדי הצדדים – האם ילמדו בחינוך בממלכתי (כפי שרוצה האם) או בחינוך ממלכתי דתי (כפי שחפץ לו האב).

בית המשפט לענייני משפחה במחוז ת"א קבע, כי לאור הניכור שהתגבש כלפי האם (בשל התנהגות האב בין אם במודע ובין אם לאו), אין זה נכון שהילדים ימשיכו במסגרת ממלכתית- דתית בשלב זה.

השופט קבע, כי בשנת הלימודים הקרובה הילדים יתחנכו במסגרת ממלכתית ובמקביל, האב והאם ידאגו למסגרת בה הילדים יתוגברו בלימודי יהדות.

שאלות בנושא חינוך אנתרופוסופי או ממלכתי

סוגיה אחרת בחינוך שהגיעה לפתחו של בית המשפט היא סוגיית החינוך האנתרופוסופי.

בית המשפט לענייני משפחה בראשון לציון דן בבקשה דחופה שהגיש אב, מספר ימים לאחר תחילת הלימודים, לרישום קטינה לכיתה א' בבית ספר יסודי של החינוך הממלכתי באזור מגורי הצדדים, לאחר שנודע לו כי האם רשמה את הקטינה באופן חד צדדי ובניגוד מוחלט לעמדתו לבית ספר פרטי אנתרופוסופי.

השופטת ד"ר ורדה בן שחר קבלה את עמדת האב, וקבעה כי להורים יש זכות להחליט באיזה מוסד חינוכי יתחנך ילדם ואיזה סוג חינוך יקבל, כל עוד הדבר נעשה בהסכמה. אם אין הסכמה, בית המשפט יכריע בהתאם לקביעות המומחים בנושא כשהעיקרון המנחה הוא טובת הילד.

במקרה זה, הסוגיה הונחה לפתחו של בית המשפט זמן קצר לפני תחילת שנת הלימודים, ולכן לא היתה אפשרות לבדוק לעומק את הנושא באמצעות מומחים. כמו כן, נקבע כי ביה"ס האנתרופוסופי לא מוכר על ידי מערכת החינוך וביהמ"ש לא יכול לחייב הורה לשלוח ילד לבית ספר שאינו מוכר. מעבר לכך, השופטת ציינה כי התשלום החודשי עבור בית הספר הפרטי הוא 1,200 ₪ לחודש, ולא ניתן לחייב את האב לשאת בעלות בית ספר פרטי. "מצבם הכלכלי של הצדדים הורע והוא הולך ונעשה  גרוע יותר", כתבה השופטת בהחלטתה. (תמש (ראשל"צ) 14489-08-12‏ ‏ נ. ע נ' א. ע)

נושא חינוך הילדים הוא נושא שיכול לעורר אמוציות רבות ואי הסכמות בין ההורים. אם הגעתם למבוי סתום בנושא, מוטב כי תפנו לעורך דין שמתמחה בדיני משפחה אשר יוכל לייעץ לכם לגבי דרך הפעולה המתאימה.

במשרד עורכי הדין דקר, פקס, לוי ישנם עורכי דין המתמחים בדיני משפחה וגירושין, ואשר מוסמכים גם כמגשרים. ניתן לפנות אליהם בכל שאלה בנושא.