תפריט
עניין תשלום מזונות ילדים מוסדר בחוק לתיקון דיני המשפחה (מזונות), תשי"ט-1959 (להלן: "החוק"), אשר קובע כי אדם יהיה חב במזונות לפי הדין האישי החל עליו. מכאן, שיהודים חייבים במזונות על-פי הדין העברי.
הדין העברי מבחין בין צרכים הכרחיים לבין צרכים לא הכרחיים.
* צרכים הכרחיים – אלו הצרכים הבסיסיים ביותר להם הילדים זקוקים, אשר לא דורשים הוכחה, כדוגמת: ביגוד והנעלה, מזון, מדור והחזקתו, חינוך ועוד.
חיוב זה מוטל על האב כאשר מדובר בקטינים.
* צרכים לא הכרחיים (ע"פ הדין העברי "מדין צדקה") – הוצאות אלו מוטלות על שני ההורים בהתחשב בהכנסותיהם בניכוי צרכיהם.
לפי הדין העברי, החובה של האב לשלם מזונות לילדיו עד גיל 15 בגין הצרכים ההכרחיים, היא חובה אבסולוטית.
עם זאת, בעקבות פסיקה תקדימית של בית המשפט העליון (בע"מ 919/15 פלוני נ' פלונית), החובה ביחס לצרכים ההכרחיים חלה על שני ההורים בהתחשב ביכולת הכלכלית שלהם מכלל מקורות ההכנסה שיש להם.
חובת תשלום מזונות ילדים מגיל 15 ועד 18 היא מדין צדקה, וחלה על שני ההורים בהתאם ליכולתם הכלכלית (פסק דין פורטוגז נ' פורטוגז).
נשאלת השאלה מה קורה, כאשר הילד מגיע לגיל 18- האם הוריו לא חייבים לשלם לו מזונות?
התשובה היא, כי אין חובה מוחלטת לתשלום מזונות לילדים בגירים, אך מזונות אלו נחשבים כמזונות מדין צדקה.
בישראל, רוב בני הנוער שמגיעים לגיל 18 מתגייסים לצבא או משרתים בשירות לאומי ולכן הם לא יכולים לממן את עצמם, והתלות הכלכלית שלהם בהוריהם נמשכת עד תום השירות. עם זאת, סכום המזונות יהיה נמוך יותר מבשנים עברו, ובדרך כלל יעמוד על שליש מהסכום שהילד היה זכאי לו עד הגיעו לגיל 18 (4480/93 פלונית נ' פלונית).
יש לציין, כי אם ההורים עורכים ביניהם הסכם גירושין, הם יכולים לקבוע בהסכם כי חובת האב תמשך עד שהילד יגיע לגיל 21 (ואז התשלום הוא תלוי גיל) או עד שיסיים את שירותו הצבאי.
הסכם גירושין נכתב לפי רצון הצדדים ועל כן יכולים הם להגיע להסכמות באשר להמשך תשלום המזונות לאחר גיל 18.
גם בפסק דין של בית המשפט ניתן לקבוע, שהמזונות ישולמו לילד עד גיל 21.
ניתן לקבוע מפורשות, כי מזונות הילד ישולמו כל עוד הוא משרת בצבא (כלומר – עד גיל 21), אבל אם ישתחרר קודם לכן, תשלום המזונות יופסק.
חשוב להתייחס למצב שבו הילד הגיע לגיל 18, אך לא מתגייס לצבא אלא ממשיך ללמוד – לימודי עתודה או כיתות יג'- יד' בבית הספר.
גם במקרים כאלו, כאשר הילדים פונים לעתודה או ממשיכים ללמוד בכיתות יג'-יד', קיימת זכאות לתשלום מזונות ילדים, שכן אמנם הילדים כבר בגירים, אבל הם עדיין תלויים בהוריהם וסמוכים על שולחנם. תלותו של תלמיד יג'-יד' בהוריו אף גדולה מזו של החייל, שכן בצבא חיילים מקבלים שלוש ארוחות ביום, משכורת צבאית קטנה, ויש להם, לרוב, היכן ללון, ואילו ילדים, אשר לומדים, גם אם חצו את גיל 18, ממשיכים לרוב להיות תלויים בהוריהם באופן מוחלט.
ההורים יכולים להגיע ביניהם להסכמה באשר לסכום המזונות שילדיהם הבגירים יקבלו. האפשרות האחרת היא לפנות לבית המשפט או לבית הדין כדי שיכריע בנושא.
בין אם ההורים יקבעו את הסכום בהסכם גירושין ובין אם בית המשפט יקבע את הסכום, נהוג לקחת בחשבון את סכום דמי המזונות ששולמו לילדים לאורך השנים, כאשר, כאמור, מקובל להפחית את דמי המזונות בשליש, כאשר הילד מגיע לגיל 18.
שאלה מעניינת היא, מה קורה במקרים בהם הילד הופך לבגיר, ולכאורה מסוגל לפרנס את עצמו – האם גם אז הוריו ישלמו לו מזונות מופחתים?
במקרים כאלו, כאשר הילד מגיע לגיל 18, והוא לא מוגדר כ'נצרך' (מי שאינו יכול לפרנס את עצמו), כך שהוא יכול לכלכל את עצמו או שיש לו רכוש – ניתן להגיש בקשה לבית המשפט, כדי שיקבע כי חובת תשלום המזונות הסתיימה.
אם אתם מעוניינים להסדיר את עניין מזונות הילדים בהסכם, או שאתם ניצבים בפני פנייה לבית המשפט, פנו אל משרד עורכי הדין דקר, פקס, לוי אשר יסייעו לכם בנושא.
בכל שאלה או ספק, לגבי החבות במזונות ילדים בגירים והסכום אותו יש לשלם אם בכלל, מומלץ להתייעץ עם עו"ד משפחה, כדי לקבל מידע מדויק בנושא.
במשרד עורכי הדין דקר, פקס, לוי ישנם עו"ד בעלי נסיון רב בכל תחומי דיני המשפחה, ובכלל זה מזונות.
ניתן לפנות לעוה"ד בטלפון מספר: 03-3724722.