הפרת זמני שהות על ידי האם או האב

שינוי הסדרי ראיה

גם לאחר שנקבעו הסדרי הראייה ניתן לשנותם בהסכמת ההורים, או בהחלטה של ערכאה שיפוטית, עם כי זו נדירה יותר ויש צורך בסיבה ממשית.

שינוי שכזה יש צורך שיעשה גם כן בהסכם ובכתב ומומלץ מאוד לעשות אותו בליווי משפטי מלא, גם אם נעשה בהסכמה. את ההסכם יש להגיש לאישור בית המשפט לענייני משפחה או בית הדין הרבני.

במקרה ושינוי בהסדרי הראייה נעשה שלא בהסכמה יש להגיש תביעה לשינוי מחלוקת הסדרי ראיה.

מגוון סיבות מדוע אחד ההורים יבקש לשנות הסדרי ראיה ובהן בקשה של הילד, שינוי נסיבות אצל ההורה השני, מעבר דירה, הגירה לחו"ל, שינוי משמעותי בשעות העבודה ורצון לשהות זמן ארוך יותר עם הילדים.

אי עמידה בהסדרי הראיה או הפרת זמני שהות של אחד ההורים עשוי לגרור אחריו סנקציות מצד הערכאה השיפוטית הממונה, בהקשר לתדירות וחומרת ההפרות, ובכלל זה קנסות, פיצוי בגין הוצאות שנאלץ ההורה השני להוציא כגון שמרטפות, הגדלת דמי מזונות ואף שינוי הסדרי הראיה על מנת שישקפו את המצב הנוכחי.

הפרת הסדרי ראיה על ידי האם

גם במקרה של הפרת הסדרי ראייה מצד האם בית משפט נוהג להטיל סנקציות. בדרך כלל מעדיפים בתי המשפט, במידה וההפרה נקודתית יחסית להטיל קנסות. אך אם מדובר בהפרת הסדרי ראייה ע"י האם באופן חוזר יתכנו סנקציות נוספות עד כדי שינוי של הסדרי הראיה.

כך למשל הטיל בית המשפט לענייני משפחה בירושלים קנס בגין ביזוי בית המשפט בסך 3,000 שקלים על אם, שקוזזו מהמזונות המגיעים לה, משום שלא הביאה את בנותיה לביקור עם אביהן. בית המשפט הבהיר כי הדבר יכול להביא עד כדי מסירת המשמורת להורה השני: "הורה משמורן שאינו יכול להבטיח הסדרי ראייה להורה השני אינו ראוי להיות הורה משמורן" (תמ"ש 28936/04).

הדבר נכון גם באשר לשינוי בחיי ההורים המביא לבקשות לשינוי ההסדרים. "קבלת המשמרות הנה זכיה ונטל, זכות וחובה. בצד החובה לקיים ההסדרים, קיימת החובה לאפשר תכיפות קשר – סדיר, הדוק ותכוף" כתב בית משפט לענייני משפחה בקריות כשדחה בקשת גרושה בעלת המשמרות לעבור למקום מגורים בעיר אחרת (תמ"ש 6832-01-13).

כמו כן חשוב להבין, כי הפרת הסדרי ראיה מצד האם, אפילו זמנית, פותחת פתח לטענות לניכור הורי אצל הילד בכך שהוא מבקש להרוס את הדמות ההורית בקרב ההורה האחר. דבר זה עשוי גם להעיד בבית המשפט על היעדר אחריות הורית ועשוי להשפיע על החלטתו.

ניתן להתמודד עם הפרות הסדרי ראיה מצד האם במספר דרכים:

• פניה לפקידת סעד – בדרישה למעורבותה לקיומם של הסדרי הראיה
• בקשה לפי פקודת ביזוי בית המשפט – היות והסכם גירושין חייב את אישורו של בית המשפט ויש לו תוקף של פסק דין
• הגשת תביעה לשינוי משמרות – בטענה של העדר אחריות / מסוגלות הורית
• הגשת תלונה במשטרה – זו יכולה לזמן את האם לתחנת המשטרה ובמקרים קיצוניים אף להגיש כתב אישום כנגדה. עם זאת בחלק הארי של המקרים תפנה המשטרה את הגרושים להליכים אזרחיים

הפרת הסדרי ראיה על ידי האב

לא תמיד המאבק בין ההורים הוא על מי יראה את הילד יותר. לפעמים, מדובר במאבק הפוך. לדוגמה הורה, שנישא מחדש, ומעוניין להשקיע את זמנו בתא המשפחתי החדש, עשוי לבקש להפחית מזמני המשמורת עם ילדי גרושתו.

חשוב להבין, כי הסדרי הראיה עליהם התחייב מחייבים גם כשנסיבותיו האישיות או רצונותיו משתנים. בית המשפט רואה לנגד עיניו את טובת הילד ובשל כך הצורך בו ישמור על קשר עם שני הוריו על אף הקושי לכפות זאת, במידה ומי מהם אינו מעוניין בכך.

ניתן ללמוד מכך מפסיקה של בית המשפט לענייני משפחה בקריות תמ"ש 37245-07-13 בהם אב לשתי ילדות אז בנות 7 ו-9 שאינו מעוניין להמשיך ולהתראות עימן בשל כך שנישא מחדש ונולדו לו ילדים והוא מעוניין להשקיע את זמנו ומרצו עם התא המשפחתי החדש, זאת למרות שהבנות מעוניינות ומבקשות לראות את אביהם. בסופו של דבר בית המשפט כפה על האב להתמיד בהסדרי הראיה עליהם חתם וקנס אותו ב-350 שקלים בכל פעם שלא יעמוד בהסדר.

במקרה של הפרת הסדרי הראיה מצד האב האם יכולה:

• בקשה לפי פקודת ביזוי בית המשפט
• תביעה להגדת המזונות
• תביעה לצמצום הסדרי הראיה תוך פסיקת פיצויים
• תלונה במשטרה

חטיפת ילדים

במקרים נדירים (ממוצע של 15 תיקים לשנה), מבקש אחד ההורים לחטוף את אחד הילדים לחו"ל, שם הוא בדרך כלל מתגורר, על מנת לנתק את הקשר בינו לבין ההורה השני.

נושא זה מוסדר באמנה בין לאומית הידועה בשם "אמנת האג" והחוק בישראל מכיר בכך (חוק אמנת האג [החזרת ילדים חטפים] תשנ"א 1991). האמנה והחוק הישראלי קובעים כי יש להחזיר באופן מיידי ילדים שהורחקו למדינה לא כדין וזה בתוך שנה מרגע ההרחקה.

הייחודיות בחוק במקרה הזה היא שאין לבית המשפט שיקול דעת בעניין והוא מחויב לפעול להחזרת הילד החטוף, זאת אף אם הילד טוען כי הדבר נעשה על דעת עצמו וברצונו לחיות עם ההורה החוטף באותה המדינה.

האמנה מחייבת לפעול בנושא בדחיפות ולקיים דיון בנושא לא יאוחר מ-15 יום לאחר הגשת התביעה. 

חשוב לציין שלא כל המדינות חתומות על אמנה זו והחוקים בכל מדינה עשויים להיות שונים. במקרה וקיים חשש לחטיפת ילד למדינה שאינה חתומה על האמנה יש צורך בפעילות משפטית מהירה ונחרצת במטרה להוציא צו עיכוב יציאה מהארץ.

חשוב לזכור, שלבית המשפט ולבין הדין בארץ סמכות מקבילה ועל כן יש להיוועץ משפטית ומומלץ להיות מלווים בהליך לאורך כל הדרך על ידי עורך דין מומחה לנושא ומנוסה.

במשרד כהן דקר פקס ברוש, תיפגשו עורכי דין מומחים לדיני משפחה המוסמכים גם כמגשרים ולהם ניסיון רב בהסכמי ראייה, מזונות, הסכמי גירושים ותביעות מכל הסוגים אשר ישמחו לקבוע איתכם פגישה וללוותכם בהליך המורכב הזה.  

לפרטים נוספים התקשרו 03-3724722 או צרו קשר [email protected]