לבני זוג יהודים שמתחתנים כדת משה וישראל, הכתובה היא עניין מהותי וחשוב, על אף שלפעמים הנטייה היא להקל בו ראש.
מדובר בהתחייבות משפטית של הבעל כלפי אשתו, במסגרתה ניתנת התחייבות כלכלית של הבעל כלפי אשתו למקרה שבו היא תגורש או תתאלמן.
מטרהת הכתובה לדאוג לביטחונה הכלכלי של האשה במקרה שתתאלמן – זכות זו מעוגנת בסעיף 104 לחוק הירושה, לפיו האלמנה תקבל את המגיע לה מכתובתה -, וכן להקשות על הבעל אם ירצה להתגרש מאשתו ללא עילת גירושין מוכרת בדין – "שלא תהא קלה בעיניו להוציאה".
החיובים בכתובה נחלקים לשניים:
1. חיובים הקשורים לתקופת הנישואין, למשל: מדור ומזונות.
2. חיובי שמתגבשים במקרה של מוות או סיום הנישואין ע"י גירושין.
במקרה של גירושין, אשה צריכה להגיש תביעה לכתובה לבית הדין הרבני.
במקרה שבו אשה תובעת במסגרת הגירושין את פדיון כתובתה, בית הדין הרבני בוחן, האם מתקיימות עילות בגינן יש לשלול מהאשה את כתובתה או שיש להקטין את סכום הכתובה.
אם לא מתקיימות עילות כאלו, בית הדין יחייב את הבעל בתשלום כתובת האשה.
נראה, כי שאלת האשם היא זו שמנחה את בתי הדין הרבניים כשהם עומדים בפני ההחלטה האם לחייב את הבעל בתשלום הכתובה או לפטור אותו מכך.
בית הדין מברר מי מבני הזוג אחראי לפרידה ולגירושין.
ע"פ ההלכה, אם אשה עוזבת את הבית בלי סיבה ראויה ובלי עילת גירושין מוכרת בדין, זכותה לכתובה עלולה להשלל.
זכותה של האשה לכתובה יכולה להשלל, בין היתר, במקרים הבאים:
במקרים אלו, ניתן יהיה להתגרש ללא כתובה. כלומר: בית הדין הרבני לא יחייב את הבעל בכתובת האשה כתנאי לגירושין.
עם זאת חשוב לציין כי אי קיום אחד מהסעיפים הנזכרים לעיל אינם מהווים עילה בלעדית מספקת לאיבוד הכתובה. הדיינים בבית הדין יבחנו כל מקרה לגופו, לדוגמא, במקרים רבים הדיינים לא רואים כי יש לדרוש מאישה שמעולם לא שמרה מצוות ואינה דתייה לעמוד על עניין הצניעות, כיסוי ראש וכדומה ועל כן לא יפסקו כי עליה לאבד כתובתה בשל כך.
בית הדין הרבני יחייב את הבעל בתשלום הכתובה גם ללא עילה מוצדקת בדין העברי, במקרה שהוא היה זה שיזם את הגירושין ולא האשה. כך גם אם הבעל לא עומדת בחובתו לקיים יחסי אישות וכן אם האשה הצליחה לשכנע את בית הדין, כי הבעל בגד בה.
גם כאשר הבעל לא דואג לפרנס את אשתו, בית הדין יחייב אותו בתשלום הכתובה, וגם במקרים של אלימות מצידו, התמכרויות וכד'.
במקרה שבו הבעל לא יצליח להוכיח שהאשה גרמה לו לעבור על דת משה, לא תהיה לו עילת גירושין, ואם ירצה להתגרש, יהיה חייב לשלם לה את כתובתה.
מקרה נוסף בו הבעל יצטרך לשלם לאשה את כתובתה הוא מקרה שבו התגלה לאשה שהבעל חולה או בעל מום, והוא לא סיפר לה על כך לפני הנישואין. כך גם במקרה שבו הגבר עקר או חסר כח גברא.
דוגמה למקרה שבו בית הדין קבע, כי האשה לא תאבד את כתובתה הוא מקרה שנדון בבית הדין הרבני הגדול בתיק מספר 1220008/1, אשר ניתן ב-9.9.2019.
זהו ערעור האיש על פסק דינו של בית הדין הרבני האזורי בפתח תקווה, אשר חייב אותו בתשלום מלוא כתובת האשה בסך מאה ושמונים אלף ש"ח.
האיש טען, כי יחסה של האשה אליו מצדיק את הפטור שלו מתשלום הכתובה. לדבריו, האשה אשמה בגירושין והיא "מורדת" ו"מקללת". עוד טען, כי לא ניתנה לו האפשרות להביא עדים לטענותיו ולטעון נגד קביעת בית הדין, כי האשה חפצה בשלום בית ואילו הוא חפץ בגירושין.
בית הדין הרבני הגדול קבע, כי לאחר עיון בכתב הערעור, בכתב התשובה, בתיק בית הדין האזורי ובטיעוני הצדדים, עולה מסקנה חד־משמעית, כי דינו של הערעור להידחות.
בית הדין הרבני הגדול קבע, בין היתר, כי יחסה של האשה אל האיש, גם אילו טענותיו היו מוכחות, אינו עולה אלא כדי הגדרתה 'אשה רעה', ו'אשה רעה' גם היא זכאית לכתובה.
בסיכום, נקבע כי הערעור נדחה, ופסק דינו של בית הדין האזורי שריר וקיים, ועל כן הבעל צריך לשלם לאשה את כתובתה בסך של מאה ושמונים אלף שקלים, כפי שנקבע בפסק דינו של בית הדין האזורי.
לפי ההלכה, ישנן מספר שיטות לחשב כתובה שנכתבה בשקלים ישנים או בלירות. לרוב, סכום הכתובה יחושב בתוספת הפרשי הצמדה וריבית.
נשאלת השאלה, מה קורה אם הסכום שננקב בכתובה הוא גבוה במיוחד. לא אחת, יש נטיה לנקוב בסכום מופרז ומוגזם בכתובה.
הגישה העקרונית של בתי הדין הרבניים היא, שאין לחייב את הבעל בסכומים מופרזים, שכן יש להתייחס אליהם כאל סכומים שנכתבו ללא גמירות דעת אמיתית, ובמקרים כאלה בית הדין הרבני רשאי להתערב ולהפחית את הסכום לכזה אשר הולם את מצבו הכלכלי של הבעל בעת הנישואין.
עם זאת, יש דיינים שסבורים כי הכתובה היא שטר מחייב לכל דבר ועניין, ולכן יש לחייב את הבעל גם אם סכום הכתובה מופרז, וזאת אף אם הסכום שווה ערך לכל רכושו.
אשה יכולה לוותר על כתובתה במעמד טקס הגירושין. כל עוד היא נשואה אסור לה לקיים מסגרת נישואין בלי כתובה.
אם אתם שוקלים להתגרש או נמצאים כבר בהליכי גירושין, ולא בטוחים לגבי זכויותיכם ולגבי משמעות הכתובה, פנו לעוה"ד כהן, דקר, פקס וברוש, המתמחים בדיני משפחה, כדי לקבל ייעוץ מתאים.