תפריט
אם אתם ניצבים בפני הליך גירושין ולפתע הצד השני מכריז בפניכם כי הוא עומד לפשוט רגל, אתם חייבים לפעול במהרה ולפנות לעורך דין שמתמחה בדיני משפחה ולהתייעץ. האם מדובר בפשיטת רגל אמיתית? האם המטרה של ההצהרה הזו היא להסתיר מכם נכסים כדי שלא יצטרך לחלוק בהם עמכם במועד הגירושין? על כל אלו ועוד, במאמר שלפניכם מאת עורכי הדין דקר, פקס, לוי
הליך גירושין יכול להיות הליך קשה ומורכב. לעתים, בני הזוג לא מצליחים להגיע להסכמות ביניהם, וכתוצאה מכך אחד מבני הזוג עלול לאיים על האחר בנקיטת הליך של פשיטת רגל.
פשיטת רגל בהליכי גירושין היא טקטיקה שננקטת לעתים ע"י אחד מהצדדים כדי לפגוע בצד השני ולהטות את מאזן הכוחות לטובתו. כיצד? פשיטת רגל יכולה להשפיע על מספר נושאים הקשורים לגירושין, אשר לגביהם הצדדים לא מסכימים, למשל: חלוקת רכוש ודמי מזונות.
עם זאת, לא כל אחד יכול להגיש בקשה לפשיטת רגל, וחשוב לציין, כי בתי המשפט לא מקלים ראש בבקשות לפשיטת רגל אשר מוגשות רק כאסטרטגיה בהליך הגירושין.
פקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], תש"ם-1980 (להלן: "פקודת פשיטת הרגל", "הפקודה") מאפשרת לפתוח בהליכי פשיטת רגל לבקשת נושה או לבקשת החייב. החייב צריך להיות אזרח ישראל, מעל גיל 18, ואשר סכום חובותיו עולה על הסכום שנקבע בפקודה.
סעיף 5 לפקודה קובע באילו מקרים יכול הזוכה לפתוח הליכי פשיטת רגל נגד החייב, למשל: העברת מרמה, התחמקות מנושים ע"י עזיבת הארץ או בית המגורים והתבודדות כך שלא ניתן לתקשר עימו, עיקול נכס מנכסיו ומכירתו בהוצאה לפועל, והגשת הצהרה של החייב לבית המשפט , כי אינו יכול לשלם את חובותיו, או בקשתו כי יוכרז פושט רגל לפי הוראות הפקודה.
לפעמים אחד מבני הזוג מאיים בהכרזה על פשיטת רגל כדי לסכל חלוקת רכוש שוויונית במסגרת הליכי הגירושין. זאת, באמצעות הברחת נכסים.
אולם, האיום לא בהכרח מבוסס, שכן מטרת הליך פשיטת רגל היא לחלק נכסים בצורה שווה בין נושים לא מובטחים, ולכן בפקודה ישנם מספר אמצעים שמסייעים להתמודד עם ניצול לרעה של ההליך.
טקטיקה אחרת היא ניסיון לנקוט הליך פשיטת רגל כדי להימנע מתשלום מזונות. אולם, גם לכך יש פתרון. במקרים מסוימים ניתן יהיה לתבוע מזונות מהורי החייב- כלומר: מהסבים.
דרך מרכזית להתמודד עם ניסיון של צד להליך גירושין שנוקט הליך פשיטת רגל כדי להבריח נכסים היא באמצעות סעיף 96 לפקודה.
כותרתו של סעיף 96 היא: "ביטול הענקות". הסעיף מפרט מספר מקרים, שבהם העברות רכוש שבוצעו ע"י חייבים ייחשבו כבטלות.
סעיף 96(א) קובע, כי הענקה שאדם בצע ולאחריה הוא הפך לפושט רגל, אך עוד לא עברו שנתיים ממועד ביצועה, תהיה בטלה כלפי הנאמן. כלומר, ייתכן שלהעברות רכוש מסוימות שבוצעו לא יהיה תוקף. כך גם אם מדובר בהעברות רכוש שבוצעו בתוך המשפחה. הכוונה היא, למשל, לניסיון של אחד מהצדדים להליך להעביר רכוש לקרוב משפחתו כדי שלא ייחשב לרכוש משותף בו יצטרך לחלוק עם אשתו.
סעיף 96(ב) לפקודה קובע, כי אם אדם העניק נכסים לאחר, ונעשה פושט רגל אחרי שעברו שנתיים ולפני שעברו 10 שנים ממועד ההענקה, ההענקה לא תהיה תקפה, אלא אם התובעים הוכיחו כי בזמן ההענקה, החייב היה יכול לפרוע את חובותיו גם מבלי להיזקק לנכס שהוענק.
סעיף 96(ג) קובע, כי הענקת נכסים בהליך פשיטת רגל כוללת כל העברה מלבד העברה בשל הנישואין ולפניהם, העברה בתום לב ובתמורה בת ערך לטובת קונה או בעל שעבוד או העברה לאשת המעניק או לילדו או לטובתם – של נכס שהגיע למעניק אחרי נישואיו בזכות אשתו.
הליכי גירושין ופשיטת רגל מעלים שאלה חשובה, מה יהא בגורל דמי המזונות שהחייב צריך לשלם לילדים מדי חודש בחודשו? מכיוון שמזונות הם סוג של תשלום מיוחד, אשר מבטיח את קיומם של התלויים בחייב, ישנה התייחסות נפרדת לכך בפקודת פשיטת הרגל, ונקבעו כללים ספציפיים לגבי דרך גביית המזונות מחייב שנמצא בהליכי פשיטת רגל.
ראשית, יש להבדיל בין חוב שנוצר לפני מתן צו כינוס לבין שנוצר לאחר שניתן לכינוס נכסי החייב. חוב מזונות שנוצר לפני מתן צו כינוס הוא חוב שנחשב לחוב בר תביעה בהליך פשיטת רגל, ואפשר להגיש לגביו תביעת חוב. יש לחוב זה עדיפות, שכן הוא נחשב לחוב בדין קדימה. גם אם החייב קבל הפטר משאר חובותיו, את חוב המזונות הוא יצטרך לפרוע, שכן זהו לא חוב בר הפטר.
סעיף 128 לפקודת פשיטת הרגל מתייחס למזונות שזמן פירעונם חל לאחר מתן צו הכינוס. במקרה כזה, ניתן להגיש לבית המשפט בקשה לקצבת מזונות, ובית המשפט רשאי לפי בקשתו של אדם אשר מגיעים לו מזונות מחייב ע"פ פסק דין, להקציב לו מזמן לזמן מתוך נכסי החייב או מתוך הכנסות החייב סכום שימצא לנכון. בית המשפט יבחן את הבקשה, יבקש את תגובת החייב ואת תגובת הכונס הרשמי והמנהל המשותף, ואז יאזן בין זכות האישה והילדים של החייב למזונות לבין הזכות הקניינים של שאר הנושים לקבל את כספם, ויקבע איזה סכום החייב ישלם כדמי מזונות. זאת, תוך לקיחה בחשבון של יכולות החייב וגובה חובותיו.
לעתים הליכי גירושין ופשיטת רגל מתרחשים במקביל. במקרה כזה, ההתנהלות הופכה לסבוכה ומסורבלת, במיוחד כאשר אין הסכם ממון אשר מסדיר את חלוקת הרכוש בין בני הזוג. בזמן פשיטת הרגל ייבחנו תום לבו ואמינותו של החייב, שכן יהיה צורך לברר ולוודא שלא מדובר בצעד שננקט כאסטרטגיה בהליך הגירושין אלא במצוקה כלכלית אמיתית, שקרתה במקביל לגירושין.
פשיטת רגל שמתרחשת במהלך הגירושין או אף לפני יכולה להעלות חשד למרמה ולהתנהלות לא תמימה. במקרה כזה, מומלץ להתייעץ עם עו"ד בהקדם, כדי שיבחן את יכולות הצד השני ואם אכן בצע העברות והסתרות נכסים כדי לא לחלוק בהם עם הצד השני במועד הגירושין.
מומלץ לערוך הסכם ממון לפני הנישואין עם עו"ד שמתמחה בדיני משפחה ואשר בקי ומיומן בנושא כדי להסדיר את נושא הרכוש וכל הנכסים בהסכם, תוך התייחסות לאפשרות של פשיטת רגל והערכות למצב כזה, באשר יש לכך השלכה על חלוקת רווחים וירידה מנכסים.
במשרד עורכי הדין דקר, פקס, לוי יש עורכי דין המתמחים בדיני משפחה וירושה. לעורכי הדין יש ניסיון רב בעריכת הסכמי ממון ובהתמודדות עם מקרים של הברחות נכסים ופשיטת רגל בהליכי גירושין.