פירוק שיתוף בדירה לאחר גירושין

פירוק שיתוף בין בני זוג בדירת מגורים

עם זאת, דירת מגורים של בני זוג מקבלת התייחסות מיוחדת בחוק המקרקעין, ובסעיף 40 א. (א) נקבע, כי בית המשפט לא יורה על ביצוע פירוק השיתוף ומכירת דירת המגורים תעוכב, אם לילדי בני הזוג הקטינים ולבן הזוג האחר, המשמורן, אין הסדר מגורים אחר המתאים לצרכיהם. בית המשפט יקבע את התקופה שבה המכירה תתעכב, כפי שימצא לנכון. גם סעיף 6א. לחוק יחסי ממון בין בני זוג, תשל"ג-1973 קובע, כי מכירת דירת המגורים תעשה בכפוף לכך שלילדי בני הזוג הקטינים ולהורה המשמורן יש הסדר מגורים אחר המתאים לצרכיהם.

בפסיקה נקבע, כי בית המשפט יבחן את כלל נסיבות המקרה כדי לקבל החלטה, ולא בכל מקרה יאפשר את עיכוב פירוק השיתוף מכח סעיף 40 א. לחוק המקרקעין. כך למשל, בתמש (י-ם) 1933/09 ‏א. ג. א נ' י. ג. א נקבע, כי: "… שימוש בהוראות חוק אלה לעיכוב פירוק השיתוף בין בני הזוג השותפים ייעשה במקרי הכרח ובמשורה ובאיזון המתבקש בין הזכויות המתנגשות. מחד זכות חוקתית, הגנה על הקנין הקמה מכח חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו. "אין פוגעים בקניינו של האדם". ובנוסף זכותו הקבועה בחוק של כל שותף לפרק את השותפות בכל עת עפ"י הוראת ס' 37 לחוק המקרקעין. ומנגד – זכות הקטינים ובן הזוג במשמורתו הם נתונים, למגורים הולמים אשר אף היא גלומה בחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, בהיותה חלק מ"כבוד האדם" וכן הוראות החוק בס' 40א' לחוק המקרקעין…".

באותו מקרה נפסק, כי באיזון בין הזכויות המתנגשות אין מקום לעכב פירוק השיתוף בדירה לתקופה ארוכה.

איזון משאבים

יש לציין, כי בראייתו הכוללת של בית המשפט, הוא מעוניין לאזן את הרכוש של בני הזוג ולהביא אותם לכדי הסכמה. כך, שאם לבני הזוג יש רכוש נוסף מלבד הדירה, בית המשפט יורה על איזון הרכוש כולו ולא יורה על פירוק השיתוף בדירת המגורים ומכירתה מבלי להתייחס לשאר הרכוש.

כך למשל, בתלהמ (י-ם) 31347-05-19‏  נ.ב.א נ' י.ב.א בית המשפט קבע, כי דירת המגורים הרשומה על שם שני הצדדים בשווה היא נכס משותף לצדדים בחלקים שווים, וזאת על אף שהאיש ממן 97% ממנה. עם זאת, לאור צבירתה העודפת של האשה לגמלה, בהינתן כושר ההשתכרות הניכר של האשה ביחס לאיש, איזון שווי הזכויות בדירה, יהיה ביחס של 40% לאשה ו-60% לאיש.

במקרה זה האשה השתכרה כמעט כפליים מהאיש, ולכן כשבית המשפט דן בפירוק השיתוף, הוא לקח בחשבון גם מקורות כספיים אחרים, דהיינו: הגמלה של האשה, בבואו לאזן את המשאבים.

מדור ספציפי

כאמור, סעיף 40 א. לחוק המקרקעין וסעיף 6א. לחוק יחסי ממון קובעים, כי פירוק השיתוף בדירת המגורים ייעשה בכפוף למציאת מקום מגורים חלופי לילדים הקטינים ולהורה המשמורן – כזה אשר מתאים לצרכיהם.

צו למדור ספציפי הוא סעד שרק בית הדין הרבני יכול לתת ורק אשה יכולה לבקש ולקבל אותו. אשה שמגישה תביעה למדור ספציפי בבית הדין הרבני יכולה בדרך זה, אם בית הדין ייתן את הצו, לעכב את מכירת הדירה. בית הדין יטה לתת לאשה את הסעד הזה במקרה שבו תביעת הגירושין של הבעל לא מוצדקת או כאשר הבעל עזב את הבית לטובת אשה אחרת או ללא הצדקה.

צו למדור ספציפי קובע, למעשה, כי לאשה יש זכות מגורים ייחודית בדירת המגורים המשותפת. בית הדין נותן משקל משמעותי לרצון של האשה להשאר בדירה שהיא מכירה ורגילה אליה ולא לעבור לדירה חלופית, בהתאם לכלל במשפט העברי כי המעבר לדירה שכורה הוא מעבר מ"נווה טוב לנווה רע".

בתי המשפט לענייני משפחה אינם מורשים לתת סעד זה, ולכן לעתים מוטב יהיה לאשה לפנות לבית הדין הרבני, שם תוכל לקבל צו למדור ספציפי. לא ניתן להגיש תביעה למזונות בבית המשפט לענייני משפחה וגם בקשה למדור ספציפי בבית הדין הרבני. בקשה למדור ספציפי ניתן לבקש במסגרת תביעה למזונות ולמדור (שמוגשת בבית הדין הרבני) וגם במסגרת תביעה לשלום בית.

צו למדור ספציפי נרשם בלשכת רישום המקרקעין (בטאבו).

פירוק השיתוף הפועל

במקרים שבהם בית המשפט יורה על פירוק שיתוף, הוא ימנה לרוב את באי כוח הצדדים ככונסי נכסים למכירת הדירה. זאת, לאחר שניתן לצדדים פרק זמן מסוים שבו הם מנסים למכור את הדירה בעצמם. בית המשפט מפקח על פעולות כונסי הנכסים כולל שלב קבלת התמורה עבור הדירה והעברת הזכויות בפועל. במקרים מסוימים, בהם יהיה צורך בכך, בית המשפט ימנה כונס נכסים חיצוני כדי למכור את הנכס.

כדי להבין מהן האפשרויות העומדות בפניכם ובמה כרוך פירוק שיתוף, כדאי לפנות לעורך דין שמתמחה בדיני משפחה, ואשר יש לו ידע ונסיון בפירוק שיתוף בין בני זוג.

במשרד עורכי הדין דקר, פקס, לוי ישנם עורכי דין המתמחים בדיני משפחה, ואשר ישמחו לסייע לכם לעבור את תהליך פירוק השיתוף בצורה מהירה ויעילה ככל האפשר.