אם אתם עומדים להתגרש ומעוניינים לפרק את השיתוף בדירת המגורים ביניכם, ייתכן שתצטרכו להגיש תביעה לבית המשפט. באילו נסיבות? מדוע? על כל אלו ועוד במאמר שלפניכם מאת עורכי הדין כהן, דקר, פקס ברוש.
כאשר בני זוג מתגרשים, מעבר להרגשה הקשה שאופפת את ההליך, הרי שדברים רבים משתנים ברמה הפרקטית, ויש לתת עליהם את הדעת. פירוק שיתוף בין בני זוג רלוונטי במקרים שבהם אין הסכמה בין הצדדים באשר לחלוקת הרכוש והנכסים המשותפים ביניהם, כולל כמובן דירת המגורים המשותפת. אם אחד הצדדים לא רוצה לעזוב את הדירה, יהיה צורך להגיש תביעה לפירוק שיתוף.
בפירוק שיתוף בין בני זוג צריך להתייחס לשתי קטגוריות. האחת, בני זוג שנישאו לפני שחוק יחסי ממון בין בני זוג, תשל"ג-1973 (להלן: "חוק יחסי ממון") נכנס לתוקף (כלומר זוגות שנישאו לפני 1.1.1974) והשנייה, בני זוג שנישאו לאחר מכן.
על זוגות שנשאו לפני חוק יחסי ממון חלה חזקת השיתוף, והם רשאים לתבוע פירוק שיתוף בכל שלב בנישואין. התביעה לפירוק שיתוף רלוונטית לגבי כל הנכסים, ביניהם: דירת המגורים ונכסי מקרקעין נוספים אם יש, רכב, מניות, פנסיה, חסכונות, קופות גמל, מוניטין ועוד.
על זוגות שנשאו לאחר כניסת חוק יחסי ממון לתוקף, יחול הסדר איזון המשאבים, לפיו כל רכוש שנצבר במאמץ משותף של בני הזוג יאוזן בין הצדדים באופן שווה. זאת, מלבד ירושות, מתנות ושאר נכסים שהיו בבעלות אחד מהצדדים לפני שהתחתנו, כמו גם פיצויים בגין נזקי גוף וגמלה מהמוסד לביטוח לאומי.
לפני החלוקה בפועל, יהיה צורך להגיש תביעה לפירוק שיתוף.
תביעה לפירוק שיתוף בין בני זוג תידון בבית המשפט לענייני משפחה. זו הערכאה שיש לה הסמכות לדון בכל הנוגע לסכסוכים רכושיים בין בני זוג. בית הדין הרבני יוכל לדון בתביעה לפירוק שיתוף במקרים מסוימים בלבד, כאשר הוגשה תביעת גירושין לבית הדין הרבני ונכרכו בה ענייני הרכוש, המשמורת וכו'.
בדרך כלל, דירת המגורים של בני הזוג היא הנכס המשמעותי שברשותם. הערך של הדירה הזו הוא לא רק כספי, אלא גם רגשי, וכאשר בני הזוג מתגרשים ורוצים לבצע פירוק שיתוף בגירושין, לא תמיד הפירוק יתבצע בהסכמה, ואם אחד הצדדים יתנגד לגירושין, לא ניתן יהיה למכור את הדירה במלואה ולחלק את תמורתה בין הצדדים. לכן, בן הזוג שרוצה להתגרש יגיש לבית המשפט בקשה לפירוק שיתוף בדירת המגורים. זו בעצם תביעה, שאם בית המשפט יקבל אותה, בו הזוג שמסרב להתגרש ולמכור את הדירה, יהיה חייב למכור אותה בניגוד לרצונו.
החוק הרלוונטי לנושא של פירוק שיתוף הוא חוק המקרקעין, תשכ"ט-1969 (להלן: "חוק המקרקעין"). בהתאם לסעיף 37(א) לחוק זה, כל אדם ששותף במקרקעין, רשאי לבקש את פירוק השיתוף בכל עת. לא נדרשת סיבה מיוחדת לכך. אם כן, קביעה זו רלוונטי גם לגבי בני זוג, בין אם הם בעל ואשה שנשואים זה לזו ובין אם הם לא נשואים – התנאי הוא שדירת המגורים שייכת לשניהם ורשומה על שמם.
גם בני זוג שעוד לא התגרשו (ומתכננים להתגרש), יכולים לבקש פירוק שיתוף לפני גירושין, שכן כאמור, שותף שמעוניין לפרק שיתוף במקרקעין, יכול לבקש זאת בכל זמן שהוא.
פירוק שיתוף במקרקעין בין בני זוג יתבצע בהוראת בית המשפט גם בהעדר הסכמה של בן הזוג השני. חשוב להדגיש, כי פירוק שיתוף בדירת המגורים יכול להיעשות אם הדירה רשומה על שם שני בני הזוג. אם הדירה רשומה רק על שם אחד הצדדים, אזי פירוק השיתוף לא רלוונטי, שכן אין צורך בהסכמת בן הזוג השני למכירת הדירה.
במקרה שבית המשפט יורה על מכירת הדירה, הוא ימנה בדרך כלל כונס נכסים שיטפל בכל הליך המכירה. לרוב מתמנים עורכי הדין של הצדדים ככונסי נכסים.
תביעה לפירוק שותפות בגירושין, הידועה כתביעה לפירוק שיתוף, תוגש בעיקר כאשר הצד השני מסרב ללא סיבה אמיתית למכור את הדירה. לעתים העדר ההסכמה נובע מסיבות קנטרניות והאפשרות הטובה ביותר היא לפנות לבית המשפט בתביעה לפירוק שיתוף.
בנוסף, כאשר לבני הזוג אין ילדים, והנכס העיקרי המשותף הוא דירת המגורים המשותפת, במקרה שבו בן הזוג מסרב למכור את הדירה, מומלץ להגיש תביעה לפירוק שותפות. גירושין יכולים להיות קשים, ואם בן הזוג ימשיך ויעמוד בסירובו, ייתכן שלבן הזוג האחר ייגרמו נזקים מעצמם ההמתנה ואי מכירת הדירה. לכן, פנייה לבית המשפט תעזור במקרה כזה.
מקרים שבהם לא כדאי להגיש תביעה לפירוק שיתוף הם כאשר יש סיבות משמעותיות שמונעות מאחד מבני הזוג להסכים לפירוק השיתוף. כך למשל, כאשר המניעה קשורה לילדי בני הזוג. במקרים כאלו מומלץ לנסות להגיע להסכם. הסכם פירוק שיתוף בין בני זוג עדיף על דיונים משפטיים וכפייה על צד אחד (מצד בית המשפט) לבצע פעולה מסוימת.
עם זאת, לא תמיד בני הזוג מצליחים להגיע להסכמה, ואז אין מנוס אלא להגיש תביעה לפירוק שיתוף.
בניגוד לפירוק שותפות בין שותפים עסקיים, הרי שבגירושין פירוק השיתוף הוא מורכב הרבה יותר. לפעמים בן זוג שמעוניין להתגרש, מגיש תביעת גירושין לבית הדין הרבני ובמקביל בקשה לפירוק שיתוף. בן הזוג שמסרב להתגרש ולפרק את השיתוף, מגיש לעתים לבית הדין הרבני תביעה לשלום בית, אשר מעכבת את הגירושין. עם זאת, בחלק מהמקרים, בית המשפט לענייני משפחה יורה על פירוק השיתוף, בנפרד מהליך הגירושין שמתנהל בבית הדין הרבני, במקרים שמצדיקים זאת ומבלי להמתין לסיום הליכי הגירושין או להליך שלום הבית אם יצלח.
חשוב לציין, כי כאשר מוגשת לבית המשפט בקשה לפירוק שיתוף, גם אם בית המשפט יחליט כי יש מקום לקבלה, עדיין ייתכן כי הוא יפסוק מזונות זמניים ותשלום דמי מדור כדי שהיאשה והילדים יוכלו להתקיים בכבוד.
בשונה מפירוק שותפות עסקית, בית המשפט ייקח בחשבון את הילדים שגרים בדירה ויבחן מה יעלה בגורלם לאחר הפירוק ומכירת הדירה. בית המשפט יבדוק האם להורים יישאר מספיק כסף לאחר פירוק השיתוף וחלוקת תמורת הדירה כדי לקנות דירה אחרת שתתאים לצרכי הילדים. כמו כן תבחן האשפרות של קניית חלקו של האחר בדירה, וכך הילדים יוכלו להישאר בה ולא לעבור למקום אחריו אליו יצטרכו להסתגל.
לבית המשפט יש סמכות לעכב את פירוק השיתוף במקרים המתאימים. אם מדובר במקרה שבו הלכת השיתוף חלה על בני הזוג, בית המשפט יוכל לעכב את פירוק השיתוף בדירה ומכירתה, ובמקום זה לבדוק אפשרות של השארת הדירה בידי צד אחד, ואיזון ערכה עם נכסים אחרים שיועברו לצד האחר במסגרת חלוקת הרכוש.
באשר לזוגות שחל עליהם חוק יחסי ממון, ייתכן מצב שבו אחד הצדדים יבקש את הפירוק מכוח זכותו הקניינית ובלי קשר לפקיעת הנישואין. אם הנישואין יפקעו בעתיד, בן הזוג האחר עלול להיפגע מהמהלך.
כדי לנהל הליך משפטי בנושא פירוק שיתוף, מומלץ לפנות לעורך דין שמתמחה בדיני משפחה ובעל ניסיון בתביעות פירוק שיתוף.
במשרדינו ישנם עורכי דין המתמחים בדיני משפחה, כולל פירוק שיתוף, והם ישמחו לסייע לכם בהליך מורכב זה.