מזונות אישה ידועים בציבור
בשנים האחרונות הופך המושג ידועים בציבור לפופולארי יותר ויותר כשזוגות בוחרים שלא להתחתן, אלא לנהל חיי זוגיות משותפים ללא נישואים.
ידועים בציבור הוא מושג המתייחס לשני בני זוג המקיימים חיים משותפים, משק בית משותף ומתגוררים יחד, אך אינם נשואים מבחינה משפטית. יכולים להיות לכך סיבות רבות – אידיאולוגיה, כלכלה או קשיים הלכתיים – למשל בהיות האישה פסולה לנישואין על ידי הרבנות או גבר הנשוי ואינו יכול לשאת אישה שניה.
על אף שאין להגדרה "ידועים בציבור" חקיקה מסודרת, הדבר נקבע בסדרה של פסיקות על ידי בית המשפט וככל שעובר הזמן, מעמדם משתווה יותר ויותר לזוגות נשואים. רוב הזכויות זהות, אך עם זאת מעמדם אינו זה לחלוטין. כך למשל לא קיים תשלום פיצויי פיטורים לעובד שהתפטר עקב מעבר דירה לצורך מגורים עם בן זוגו הידוע בציבור ולא קיימות נקודות זיכוי ממס הכנסה המתייחסות לבני הזוג.
ניתן ללמוד מעיגון הפסיקה מפסק הדין של בית המשפט העליון ב-1984 כאשר קיבל ערעור של גבר שגר עם אישה שנפטרה מבלי שהשניים נשאו (ע"א 52/80). הגבר ביקש לקבל חלק שווה בעיזבון האישה. תחילה, סירב בית משפט המחוזי לבקשתו משום שלא הוכיח כי ביתם נרכש מכספים משותפים ושהשניים ניהלו כספים באופן משותף. "ייתכנו מצבים, שבהם עם תחילת החיים המשותפים כידועים בציבור לא יחול שיתוף נכסים בין בני הזוג, אך עם עבור זמן מסוים ועם התייצבות הקשר האישי בין בני הזוג, יחול גם שיתוף נכסים ביניהם, והוא ישתרע, על פי גמירות דעתם, לא רק על נכסים חדשים שירכשו אלא גם על אותם נכסים שנרכשו בעבר, בטרם התייצבותו של אותו קשר" כתב השופט אהרון ברק בהחלטתו. "היות וחוק יחסי ממון בין בני זוג חל אך ורק על זוגות נשואים הלכת השיתוף חלה גם על זוגות ידועים בציבור שחייהם המשותפים החלו לאחר 1.1.74".
הסכם חיים משותפים
מהפסיקה ניתן ללמוד שבמקרה של פרדה, בדומה לזוגות נישואים, על רכוש בני הזוג ששימש אותם לחיי היום יום חלה חזקת השיתוף, כך שאם שני בני הזוג התגוררו לאורך זמן בדירה השייכת לאחד מהם, בית המשפט עשוי לחלקה בניהם בדומה לזוגות נישואים. כך גם במקרה ואחד מבני הזוג הביא עימו לקשר דירה והשכירות שימשה את חייהם המשותפים.
ידועים בציבור מזונות: עם זאת בשאלת מזונות אישה ידועה בציבור דברים נעשים מורכבים יותר. סעיף 2 לחוק דיני המשפחה (מזונות), תשי"ט 1959 תשלום המזונות לאישה נובעת מן הדין האישי: "אדם חייב במזונות בן זוגו לפי הוראת הדין האישי החל עליו", לשון החוק. לכן אישה שנשאה על פי הדין הדתי-יהודי זכאית למזונות ובעוד בן זוג שחיי עם אישה ידועה בציבור לא חייב, על פי החוק הקיים, במזונות.
עם זאת, פסיקת בית המשפט שהכירה בזכויותיה של הידועה בציבור והשוותה אותה לזכויות של אישה נשואה, ביססה את זכותה גם לקבל מזונות ידועה בציבור משום המישור החוזי וללא קשר לדין האישי.
על כן חשיבתו של חתימת הסכם חיים משותפים לעניין מזונות ידועים בציבור ויש לעגן בתוכו את סוגית המזונות במקרה של פרידה.
כך למשל קבע בית משפט העליון במרץ 1983 כי נ"יתן לבסס את זכותה של אישה למזונותיה, לאחר הפירוד, על הסכם מכללא, אשר תוכנו משתנה, כמובן, על פי נסיבותיו של העניין" (השופט אהרון ברק ע"א 805/82).
מזונות לתקופה החיים המשותפת
ידועה בציבור מזונות: מזונות לידועה בציבור ניתנים על פי הפסיקה ולא משום חקיקה או הלכה. ניתן לחלקם לשניים: מזונות לתקופת החיים המשותפת ומזונות לאחר הפירוד – הרי הם מוזנות משקמים.
הפסיקה קובעת כי אישה זכאית למזונות לתקופה בה היא חייה עם בן זוגה הידועה בציבור, וזאת מכוח הסכם מכללא. הכוונה שמסיקים לפי השכר הישר מתוך התנהגות הצדדים והתנהלותם בקשר שבעלה אמור לכסות את כל צרכיה בין היתר ביגוד, הוצאות דיור, מזון , שכר דירה, רכב, לימודים וכו'. זאת משום שההיגיון מכתיב שאישה החייה חיי שיתוף מלאים ומילאה את חובותיה כלפי, זכאית גם לזכויות המוקנות מתוך קשר זה, כפי שהחוק מתייחס לאישה נשואה.
מערכת יחסים זאת ניתן להוכיח גם ללא הסכם כתוב בין שני הצדדים באמצעות עדים וראיות שמאששות את דבר החיים המשותפים בין שני בני הזוג.
הפסיקה למעשה רואה בעצם החיים המשותפים מחויבות בין בני הזוג וכך משווה הפסיקה את מעמד הידועים בציבור לבני זוג נישואים.
מזונות משקמים
מזונות הניתנים לאחר הפירוד הם כבר סוגיה מורכבת הרבה יותר. בעבר על מנת לקבל מזונות לאחר הפרידה היה צורך להוכיח קיום הסכם בין הצדדים המגדיר באופן מפורש את המזונות לעת פרידה. כעת, בתי המשפט שינו מדיניות זו ואם לא קיים חוזה מפורש, החיים המשותפים, כפי שמקימים עליהם את חזקת השיתוף כך הם יוצרים עילה לטענת המזונות משום דין החוזים.
מדובר במזונות משקמים, ולא במזונות הניתנים עבור כל ילד עד הגיעו לבגרות. זאת אומרת, שהכוונה כאן למזונות הניתנים לתקופה קצובה סמוך למועד הפרידה על מנת שבן הזוג יוכל לעמוד על רגליו ולפרנס את עצמו וזאת מהסכם משתמע בין בני הזוג או מכוח עיקרון תום הלב לפי ההגינות, תחושת הצדק והיושר. לעתים מדובר במזונות בסכום חד פעמי, בהתאם למצבם הכלכלי של בני הזוג.
בית משפט העליון התווה את העיקרון בפסק דין שניתן בדצמבר 2003 בין שני בני זוג שנישאו נישואים אזרחיים בחול שאינם מוכרים על פי הרבנות, כשקיבל את ערעורה של האישה והחזיר את התיק לבית המשפט לענייני משפחה, זאת למרות שבמקרה זה לא נפסקו מזונות שיקומיים (בע"א 8256/99) "אם בתי-המשפט מפעילים דוקטרינות אזרחיות לקביעת שיתוף נכסים בין ידועים בציבור, אין כל סיבה שלא להפעיל דוקטרינות אלה גם לעניין חובת המזונות".
במקרה אחר דחה ביוני 2015 בית משפט לענייני משפחה תל אביב – יפו תביעת ידועה בציבור לקבלת מזונות בסך כמיליון של כמיליון שקלים לאחר חיים משותפים שניהלה עם עורך דין אמיד משך ארבע שנים (תמ"ש 4574/04/14). השופט יהורם שקד כתב בהחלטתו כי "תביעה לפסיקת מזונות ידועה בציבור הינה למעשה תביעה שנועדה להבטיח את אמת חיו של בן הזוג ולאפשר את שיקומו לאחר הפרידה הפיזית בין הצדדים, ומכאן שמם 'מזונות משקמים'".
מוזנות מן העיזבון
לפי חוק הירושה, תשכ"ה 1965 ניתן לקבל מזונות מתוך מהעיזבון לידועה בציבור, זאת במקרים בהם לא נכתבה צוואה. חלוקה יחסית זאת מתבצעת לפי דיני הירושה.
אם בן הזוג הידועה בציבור נהרג למשל מתאונה, תהיה זכאית האישה לפיצוי נזיקי כמי שהייתה תלויה בו.
עזבון הוא סך כל נכסיו של אדם כולל חובותיו, שהשאיר אחרי לכתו או אחוזים ממנו. חשוב להבין, שלא כל מה שאדם השאיר אחריו אחרי מותו נכלל בעיזבון אלא אם כתוב זאת במפורש בצוואה, דוגמת פנסיה, קופות גמל או ביטוח.
יורשים מכוח צוואה (סעיף 2 לחוק) הם כאלה נכתבו בצוואה עצמו או יורשים על פי דין, בהיעדר כזו. על פי החוק, בן זוג הוא גם מי שזכה למעמד "ידוע בציבור".
הליך מזונות בקרב ידועה בציבור הוא הליך מורכב הדורש ידע, ניסיון וליווי משפטי. במשרד דקר, פקס, לוי, תיפגשו עורכי דין מומחים לדיני משפחה, ידועים בציבור ומזונות בעלי ניסיון של עשרות שנים בתחום שישמחו לייעץ, להיפגש ולענות על כל שאלה.