זכות קדימה בין יורשים

הדבר רלוונטי כאשר יש מספר יורשים של נכנס מסוים ואחד מהם או יותר מעוניינים לרכוש את חלקו יורש אחר או למכור את הנכס. עולה השאלה, האם במקרה כזה היורש חייב להציע קודם כל מכירת חלקו ליורשים האחרים או שהוא יכול לפנות ישר לגורמים חיצוניים?

בדרך כלל בעת סכסוך במשפחה או בקרב יורשים פוטנציאלים על נכס מסוים, ינוהל העיזבון בבית המשפט לענייני משפחה. הוא שימנה שמאי שיעריך את שווי הנכס או הנכסים, יבדוק אחר הצעות לרכישה, ינהל משא ומתן עד למכירה.

בטרם צו ירושה או צו קיום צוואה וחלוקת העיזבון קיימת זכות קדימה בין יורשים לנכסים שאינם ניתן לחלוקה או לנכסים שהחלוקה שלהם תפגע משמעותית, בלבד. החוק אינו מקנה לשאר הנכסים זכות קדימה ליורשים.  

סעיף 113(א) לחוק הירושה, תשכ"ה 1965קובע: "נכס שאינו ניתן לחלוקה ונכס שעל ידי חלוקה היה מאבד שיעור ניכור מערכו, לרבות יחידה בחקלאות, בתעשייה, במלאכה או במסחר, ולמעט משק חקלאי שסעיף 114 חל עליו – יימסר ליורש המרבה במחירו, ובלבד שלא יפחת ממחיר השוק. הסכום שהציעו אותו יורש ייזקף על חשבון המגיע לו מן העזבון, ואם עלה על המגיע כאמור, ישלם היורש את הסכום העודף".

על כן כאשר מדובר בנכס שאינו ניתן לחלוקה, חלקיו ימכרו תחילה ליורש שהרבה במחיר ורק אם לא נמצא כזה יימכר לכל גורם חיצוני שירבה במכיר.

אם העיזבון חולק, ניתן צו קיום צוואה או צו ירושה, ככלל, לא קיימת זכות קדימה בין יורשים וזאת על פי הפסיקה הקיימת לכן ההתנהלות של הנכס במקרה הזה דומה להליכים אזרחיים רגילים אחרים.

כאמור, בנכסים אחרים, שניתנים לחלוקה, ליורש אין זכות קדימה על פני גורמים חיצוניים.

זכות קידמה לבן זוג

באשר למקרים בהם אחד מבני הזוג הנשואים נפטר, חצי מהדירה עוברת לבן זוג הנותר וחצי ליורשים האחרים – הילדים, נשאלת השאלה האם קיימת לבן זוג הנותר זכות קידמה בהינתן העובדה שהנכס אינו בר חלוקה. האם תינתן לו האפשרות, קודם לפני שאר היורשים, לרכוש את חצי השני של הדירה?

התשובה לכך חיובית. בתי המשפט נוטים לפסוק לטובת בן הזוג ולתת לו זכות קדימה על פני היורשים האחרים במצבים אלו. הדבר נובע מהחובה שרובצת על בן הזוג בחייו להציע תחילה לבן זוגו האחר את חלקו בהעברה, דבר של משתנה במותו. זכות קדימה זו עדיפה ואף קודמת לזכות קדימה של שאר היורשים.

משק חקלאי

סעיף 114 לחוק הירושה קובע כי המשק "יימסר ליורש המוכן ומסוגל לקיימו, והוא יפצה את היורשים האחרים במידה ששווי המשק עולה על המגיע לו מן העזבון".

החוק מגדיר כי אם אין הסכמה בין היורשים בשאלה מי מהם מוכן לקיים את המשק, בית המשפט יידרש לסוגיה ובכל מקרה, בן זוגו של המוריש עדיף על היורשים האחרים, בדרך כלל הילדים.

סעיף 100 בחוק המקרקעין, תשכ"א 1969, מחריג את זכות הקדימה באשר לנכסים המוגדרים כמשק חקלאי. במקרה כזה, ליורשיו השונים של המשק קיימת זכות קדימה ברכישתו גם לאחר צו קיום צוואה או צו ירושה. זאת אומרת, שאם אחד מהם מעוניין למכור את חלקו במשק, עליו להציע קודם כל ליורשים האחרים וזאת בשנתיים הראשונות לאחר מתן צו ירושה או צו קיום צוואה. לאחר שנתיים זכות קדימה זו תוסיף להינתן במקרה בו רשמו אותה בטאבו.

בעת אי הסכמה בין יורשים באשר למכירת חלק מזכויות הנכס או כולו יש לפנות לייעוץ משפטי מתאים. זכות קדימה בין יורשים הוא נושא מורכב הדורש ידע וניסיון. משרד דקר, פקס ושות', מתמחה בדיני ירושה, עיזבון ומקרקעין וישמח להעניק לכם מגוון שירותים משפטיים בנושא על ידי עורך דין מומחים בעלי ניסיון של עשרות שנים בתחום שישמחו לייעץ, להיפגש ולענות על כל שאלה.