הסכם פרידה בין בני זוג ידועים בציבור

אם כן מהן אותן סוגיו אותן נאלצים להסדיר בני זוג ידועים בציבור לפני פרידתם?

סוגיה ראשונה – במקרה של ילדים משותפים – משמורת הילדים וקביעת הסדרי השהות עימם (הסדרי הראייה):

כאמור – במידה ולבני הזוג ילדים משותפים, עליהם להסדיר (בהסכמה) את משמורת הילדים וזמני השהות שלהם עם מי מהוריהם. על בני הזוג להכריע בשאלה אם ברצונם לקיים משמורת משותפת, או שמא יפנו הם למסלול של משמורת בלעדית של אחד ההורים וקביעת זמני שהות להורה השני.

קביעת זמני השהות הינה, הלכה למעשה, קביעת הימים שבהם יהיו הילדים אצל כל אחד מהוריהם, והדבר גם כולל בתוכו את סוגיית הלינה בבית ההורה שאינו משמורן יחיד, במידה ומדובר במשמורת בלעדית עם הסדרי ראיה.

אף במקרים שבהם בוחרים ההורים ללכת למסלול של משמורת משותפת, נדרשים בני הזוג הידועים בציבור שפניהם לפרידה, להחליט באילו מן הימים ילונו הילדים אצל מי מהם, ונכון הדבר גם לסופי השבוע, לחגי השנה ולחופשות. סוגייה זו הינה סוגיה מרכזית בחשיבותה מאחר ומכתיבה את חייהם של הילדים עם מי מהוריהם, וכן מעצבת את שגרת חייהם, שנים קדימה במרבית המקרים.

סוגיית המשמורת הינה נדבך נוסף לשאלת זמני הראייה של הילדים, ובתוכה מכילה שאלות רבות הנוגעות למסגרות החינוך בהן ישתתפו הילדים (גנים, בתי ספר, חוגים ועוד…), למסגרות הטיפוליות להן יזכו הילדים (קופת חולים מועדפת על ההורים, רופא משפחה ספציפי אשר יטפל בילדים ועוד..).

לצד שאלות אלה, במסגרת קביעת המשמורת, לרוב יכריעו גם ההורים באשר למקום מגוריהם של הילדים עם מי מהם, לדוגמה תוך שיקבעו מרחב מסוים ממקום המגורים המשותף האחרון או זה מביתו של זה. ושוב כשהשאלה הראשית הניצבת לעיניהם צריכה להיות טובתם של הילדים המשותפים, אשר אנו רוצים ששגרת חייהם תיפגע מעט ככל הניתן מפרידת הוריהם.

סוגיה שניה – במקרה של ילדים משותפים – שאלת מזונותיהם של הילדים.

סוגייה זו חשובה לא פחות מהסוגייה הקודמת אליה התייחסנו, ועל כן חשוב מאוד שגם סוגייה זו תוכרע במסגרתו של הסכם הפרידה בין בני הזוג הידועים בציבור. מזונות הילדים הינם תשלום בו על אחד ההורים לשאת לטובתו של ההורה השני (לרוב יוטלו על כתפיו של האב למעט במקרים נדירים של פערי שכר מהותיים לטובת האם). מדובר בתשלום שמחושב על בסיס חודשי, ואשר נועד לאפשר לשני ההורים לשאת בנטל הכספי שבגידול ילדיהם. כמובן ששאלת גובה המזונות שמגיעים להורה בגין הילדים אותם מגדל בביתו מושפעת ממספר רב של גורמים, ביניהם: גובה משכורותיהם של שני ההורים בכלל, והפערים בין הכנסותיהם השונות בפרט, רמת החיים אליה הורגלו הילדים במהלך חייהם בביתם המשות של בני הזוג הידועים בציבור לפני פרידתם, וכן האופן שבו תקבע המשמורת על הילדים, לצד שאלת זמני השהות שלהם בקרב מי מהוריהם. כלומר: ככל שתהיה חלוקה שוויונית יותר בחלוק זמני השהות עם הילדים כך תגדל הנטייה להטיל על הוריהם עלויות דומות עבור מחייתם. כפועל יוצא, במקרים בהם נקבעת האם כמשמורנית הבלעדית, ולאב יקבעו זמני ראייה פחותים – כך יעלה שיעור דמי המזונות הראויים אותם יאלץ להעביר לה מידי חודש. ההכרעה בסוגייה זו, כמו בקודמת, אינה מושפעת מעובדת היותם של בני הזוג ידועים בציבור, ולא נשואים.

סוגיה שלישית – סוגיית חלוקת הרכוש המשותף

זוהי סוגייה שאמנם חשיבותה פחותה מאחר ואיננה נוגעת לרוב לחייהם של ילדים משותפים, אך חשוב מאוד שתמצא היא את מקומה בתוך הסכם הפרידה בין בני הזוג הידועים בציבור. גם אם בני הזוג לא רכשו במהלך חייהם המשותפים כל רכוש משותף, מאחר והינם ידועים בציבור, חלה עליהם "חזקת השיתוף" עליה לא נרחיב במסגרת מאמר זה, אך בקצרה – היא קובעת כי רכוש שנצבר במהלך חייהם המשותפים ל בני הזוג, גם אם רשום על שמו של אחד מהם, הינו רכוש משותף, וככזה – הוא בבעלות משותפת של שני בני הזוג. רכוש לעניין זה יכול להיות, בית, דירה, רכבים, חשבונות בנק, זכויות סוציאליות, נכסים פיננסיים, תכולת דירה, וכל מיטלטלין נוספים שנמצאים בבעלותם של בני הזוג או מי מהם.

סוגיה זו הופכת מורכבת אף יותר, לאחר שהתרחשו מספר מקרים בהם החיל בית המשפט את חזקת השיתוף גם על נכסים שהיו בבעלות של אחד מבני הזוג, אף לפני מועד תחילת הקשר ביניהם. התוצאה היא שרכוש זה גם הוא עובר להיות בבעלותם המשותפת של שני בני הזוג, וככזה עליו למצוא מקום בהסכם פרידה שנערך ביניהם לפני פרידתם.

סוגיה רביעית – מזונות בן זוג (לרוב אישה)

ראשית נבחין – להבדיל ממזונות הילדים, אשר הסוגייה סביבם תוארה לעיל, מזונות בן זוג אינם תלויים כלל בשאלה אם לבני הזוג היו ילדים משותפים. מזונות בן זוג הם תשלום שבן זוג אחד משלם לשני כחלק ממערכת היחסים הזוגית ששררה ביניהם. כמו כן – אין חובת המזונות נובעת מעצם נישואיהם של בני הזוג, מאחר ומוטלת גם על בני זוג ידועים בציבור, אשר מעולם לא נישאו.

להבדיל ממזונות אישה, אשר מוטלים תמיד על הגבר כחלק מהתחייבותו לזון את את אשתו במעמד נישואיהם, ומקורם בדין האישי (הדתי), בכל הנוגע לבני זוג ידועים בציבור – לא מוטלת חובה זו מכוח הדין האישי ומכאן שאין הגבר חייב במזונות האישה. עם זאת – בית המשפט קבע כבר מספר בלתי מבוטל של פעמים במקרים שהונחו לפתחו, כי עשויה לקום חובה במזונות בן זוג, מכוח הסכמה חוזית שנוצרת בין בני הזוג הידועים בציבור מעצם היותם כאלה, או לחלופין בצורת מזונות משקמים אשר נועדו לפצות את בן הזוג שוויתר על פוטנציאל ההשתכרות שלו כדי להשקיע את זמנו בתא המשפחתי המשותף של בני הזוג הידועים בציבור. על כן במקרים בהם דווקא האישה תהא בעלת המשכורת הגבוהה יותר – יתכן כי הוא זו שתאלץ לשלם מזונות בן זוג לגבר ולא להיפך.

על כן, במסגרת הסכם הפרידה חשוב לתת ביטוי גם להסכמות הנוגעות למזונות בן הזוג אשר יאלץ להעביר אחד מבני הזוג למשנהו לרגל פרידתם, לאיזו תקופה, איזה סכום, לאילו מטרות, וכיו"ב.

חובת אישור הסכם הפרידה בין ידועים בציבור

כדי שיקבל תוקף משפטי, נאלצים בני הזוג הידועים בציבור לאשר את הסכם הפרידה שלהם בפני בית משפט לענייני משפחה, ולא ניתן לעשות הליך זה ברבנות (זאת כמובן להבדיל מבני זוג נשואים אשר יכולים לאשר את הסכם הגירושין שלהן הן בפני בית המשפט והן בפני בית הדין הרבני).

לא ניתן להפריז בחשיבותו של אישור ההסכם בפני בית המשפט, שמא עלול אחד מבני הזוג להתחרט ולנסות לבטלו או לבטל חלקים משמעותיים ממנו, דבר אשר נמנע אם מאושר הוא בפני בית המשפט במעמד הראוי.

משרדנו מתמחה בדיני משפחה וישמח לעמוד לשירותכם בייעוץ משפטי מיטבי בכל שאלה.