מזונות ילדים (להלן: "המזונות") הינם חובה של הורים כלפי ילדיהם הקטינים ובמקרים מסוימים גם ילדיהם הבגירים. הורים יכולים להגיע להסכמות לגבי תשלומי המזונות (במסגרת הסכמים, כגון: "גירושין", "הורות משותפת", "חיים משותפים" ), במידה ולא הגיעו להסכמות, ביהמ"ש הוא שיכריע את גובה המזונות שעל כל הורה לשלם. במאמר זה נדון בחבות הורים במזונות ילדים לפי הדין העברי.
החוק שמסדיר את מזונות הילדים בישראל הוא החוק לתיקון דיני המשפחה (מזונות), תשי"ט-1959 (להלן: "החוק"). החוק קובע כדלקמן:
- אדם יהיה חייב במזונות לפי הדין הדתי החל עליו
- במידה והדין הדתי פוטר אותו ממזונות ילדים או שהוא לא חבר באחת העדות הדתיות המוכרות, יחולו עליו ההוראות שבחוק (מזונות ילדים אזרחיים)
מלשון החוק עולה, שאזרח ישראלי חייב במזונות לפי הדין הדתי שלו, משמע שיהודים חייבים במזונות לפי הדין העברי. רק במקרה שהדין העברי פוטר אותם ממזונות, יחולו עליהם הוראות החוק (מזונות אזרחיים).
מזונות ילדים לפי הדין העברי
הדין העברי מחלק את המזונות לסוגים שונים המפורטים להלן:
- צרכים הכרחיים
מדובר בצרכים הבסיסיים ביותר להם הילדים זקוקים: מזון, ביגוד והנעלה ומדור (מגורים).
מדובר ב-מינימום גם מבחינת העלות של כל אחד מהצרכים הללו.
בצרכים אלו לא תמיד נתחשב ביכולת הכלכלית של ההורה (כפי שיורחב בהמשך)
- צרכים לא הכרחיים
צרכים מעבר למינימום ההכרחי, זאת על מנת לספק לילד את אותה רמת החיים אליה הוא הורגל או רמת החיים שלה הוא ראוי.
בצרכים אלו מתחשבים תמיד ביכולת הכלכלית של ההורים
אופן חלוקת מזונות הילדים לפי קבוצות הגיל השונות
לאחר חלוקת סוגי המזונות אותם חבים הורים כלפי ילדיהם, הדין העברי מחלק את המזונות לקבוצות גיל שונות. להלן פירוט קבוצות הגיל השונות והיקף החבות בהם על כל אחד מההורים:
- ילדים מגיל 0-6
צרכים הכרחיים: החבות על האב היא אבסולוטית, הוא חייב במזונות אלו בלא קשר ליכולתו הכלכלית, האם פטורה ממזונות אלה (קאהן נ' קאהן).
צרכים לא הכרחיים: החובה היא על שני ההורים.
מדובר בחובה מדין "צדקה", כלומר, אנו מתחשבים ביכולת הכלכלית של ההורים ממקורות ההכנסה השונים ובאפשרות שלהם לכלכל את עצמם, רק במידה והם יכולים יתנו גם לילדים
- ילדים מגיל 6-15
עד לפני זמן קצר החובה על הצרכים ההכרחיים הייתה אבסולוטית על האב (כמו עד גיל 6).
בעקבות פסיקה תקדימית של בית המשפט העליון (בע"מ 919/15 פלוני נ' פלונית), נפסק שהחובה היא מדין "צדקה" הן על צרכים הכרחיים ולא הכרחיים.
כלומר, החובה גם בצרכים ההכרחיים חלה על שני ההורים בהתחשב ביכולת הכלכלית שלהם מכלל מקורות ההכנסה השונים.
באותו פסק דין דובר על משמורת משותפת, אך גם כאשר המשמורת איננה משותפת החובה היא מדין צדקה.
- ילדים מגיל 15-18
החובה היא מדין צדקה וחלה על שני ההורים בהתאם ליכולתם הכלכלית (פורטוגז נ' פורטוגז)
- ילדים בשירות צבאי
כיוון שבישראל ישנו שירות צבאי חובה, חזקה שהתלות הכלכלית של הילד בהורים נמשכת עד לתום השירות הצבאי. בדרך כלל גובה המזונות יהיה 1/3 מהסכום ששולם על ידי ההורה עבור הילד עד לגיל 18 (4480/93 פלוני נ' פלונית)
- ילדים בוגרים
יחולו ההוראות אשר בסעיף 5 לחוק (קישור לחוק ולמאמר מזונות אזרחיים)
למי הסמכות לדון במזונות ילדים?
הסמכות לדון במזונות היא ככלל בסמכותו הייחודית של ביהמ"ש לענייני משפחה, עם זאת ייתכנו מקרים בהם הסמכות תהיה גם לבית דין רבני, כמפורט להלן:
- כאשר המזונות "נכרכו" בתביעת הגירושין (סעיף 3 לחוק שיפוט בתי דין רבניים (נישואין וגירושין), תשי"ג-1953 ).
מדובר כאן במזונות "השבת הוצאות" עד לאותה נקודת זמן. ולא במזונות עתידיים (שרגאי נ' שרגאי)
- מזונות עתידיים (מכאן ולהבא) יידונו לאחר שכל הצדדים הנוגעים בדבר הביעו הסכמתם לכך (סעיף 9 לחוק שיפוט בתי דין רבניים (נישואין וגירושין), תשי"ג-1953 ).
בפסק דין בע"מ 7628/17 פלוני נ' פלונית שניתן לאחרונה, בית המשפט העליון חזר וקבע שהלכת שרגאי שרירה וקיימת. לבית דין רבני יש סמכות לדון אך ורק "בהשבת הוצאות" במזונות, אך בכל הנוגע ל "מזונות עתידיים" תהיה לו סמכות לדון רק בהסכמת כל הצדדים .
האם ניתן להביא לשינוי בסכום מזונות הילדים לאחר שניתן פסק דין בעניין?
האם לאחר שאושר הסכם בין ההורים הכולל את נושא המזונות ניתן לפתוח את נושא המזונות שוב? כן, ישנן שתי דרכים לפתוח את עניין המזונות כמפורט להלן:
- תביעה רגילה לשינוי סכום המזונות על ידי אחד ההורים
מדובר בחריג, כיוון שההסכם אושר ומדובר ב"מעשה בית דין", מכאן שעל המבקש להראות שינוי נסיבות מהותי בכדי להביא לשינוי במזונות.
- תביעה עצמאית של הקטין
עם השנים הלך והתפתח "מוסד התביעה העצמאית" של הקטין. ישנו חשש שכיוון שרוב תביעות המזונות הן במקרי גירושין, בשל המאבק המשפטי בין ההורים טובתו של הקטין תפגע.
אי לכך הקטין יכול באמצעות אפוטרופוס (אחד ההורים) להגיש לבית המשפט לענייני משפחה תביעת מזונות.
המבחן המהותי בתביעה עצמאית של קטין למזונות ילדים
בעקבות פסק דין של בג"צ (פלוני נ' בית הדין הרבני הגדול) נקבע שבתביעה עצמאית של קטין נחיל את "המבחן המהותי" בכדי לפתוח את נושא המזונות מחדש. מדובר במבחן דו שלבי מצטבר שלהלן פרטיו:
- האם הערכאה שאישרה את ההסכם הכולל גם את המזונות קיימה דיון ענייני בנושא המזונות?
נקודת המוצא היא שהערכאה שקיימה את הדיון על אישור ההסכם, בחנה האם ניתן מענה לצרכי הקטין, ולא הייתה מאשרת הסכם שלא מיטיב עם הקטין
- האם הקטין אכן קופח בסכום המזונות שנפסקו לו? בית המשפט יבחן את גילו של הקטין, צרכיו והכנסות ההורים, ככל שיימצא שהקטין לא קופח, נושא המזונות לא יפתח.
במקרה של קיפוח מהותי של הקטין במזונות שנפסקו לו, בית המשפט יבחן מחדש את נושא המזונות הן במסלול תביעה עצמאית והן במסלול תביעה רגילה.
מעוניינים להסדיר את מזונות הילדים? משרדנו כאן לשירותכם
במשרדנו תמצאו עורכי דין מומחים לדיני משפחה המוסמכים כמגשרים. עורכי הדין שלנו יעזרו לכם להסדיר את נושא מזונות הילדים בהסכמים שונים (הסכם: גירושין/חיים משותפים/הורות משותפת, קישור), כך שטובת ילדיכם תישמר בהווה ובעתיד.