הוראות כלליות בחוק הירושה, הן של חלוקת ירושה על פי דין והן לירושה על פי צוואה

חוק הירושה, תשכ"ה-1965 (להלן: "החוק), מכיל הוראות שונות בנוגע לנושא חלוקת ירושה.

החוק מעניק אפשרות לאדם (להלן: "המוריש") להשאיר צוואה (להלן: "צוואה"), בו יפרט את אשר יעשה ברכושו (להלן: "העיזבון") לאחר מותו. במידה ולא קיימת צוואה, החוק קובע כללים כיצד יחולק העיזבון לצאצאים או לקרובים השונים (להלן: "יורשים על פי דין").

במאמר זה, נסביר את המושגים הכלליים בחוק, נוסף לכך, סעיפים 1-9 לחוק מכילים הוראות כלליות בנוגע לירושה, הוראות אלו חלות הן בירושה על פי צוואה והן בירושה על פי דין, נדון גם בהם.

מושגים כלליים בחוק הירושה

החוק עושה שימוש במספר מושגים ועל מנת להבינו כראוי נדרש להכירם:

• עיזבון

עיזבון –  הינו נכסיו של אדם, זכויות וחובות אשר הוא משאיר אחריו לאחר מותו.

לא כל מה שאדם משאיר לאחר מותו נכלל בעיזבון, חוזה ביטוח, פנסיה וקופות גמל עוברים למוטבים אשר רשומים בחוזה עצמו, זולת אם נקבע במפורש שיעברו לעיזבון, כפי קובע סעיף 147 לחוק:

"סכומים שיש לשלם עקב מותו של אדם על פי חוזה ביטוח, על פי חברות בקופת קצבה או בקופת תגמולים או על פי עילה דומה, אינם בכלל העזבון, זולת אם הותנה שהם מגיעים לעיזבון".

כמו כן העיזבון לא מונה את מה שמגיע לבן זוג המוריש כתוצאה מיחסי ממון או קשרי אישות, לפי סעיף 148 לחוק:

"חוק זה אינו בא לפגוע ביחסי ממון בין איש לאשתו או בזכויות הנובעות מקשר האישות".

ישנן הוראות חוק בחוקים נוספים, הקובעות שטובות הנאה כאלו ואחרות לא עוברות לעיזבון.

• הבחנה בין "עיזבון" ל"מנה"

מנה – מדובר בנכס מסוים אשר המוריש משאיר בצוואה במפורש ליורש (כגון: דירת מגורים), או בטובת הנאה ספציפית (כגון: 10,000 ₪ מהעיזבון).

עיזבון הוא מושג כללי, המתייחס לכלל רכושו של המוריש או לחלק בלתי מסוים ממנו (כגון: 30% מהעיזבון, בלא פירוט ספציפי)

• זוכה ויורש

זוכה – אדם שנקבע בצוואה שיירש חלק מהעיזבון

יורש על פי דין – יורש הזכאי לחלק בעיזבון שלא על פי צוואה

יורש – יכול להיות הן "זוכה" והן "יורש על פי דין"

הוראות כלליות, סעיפים 1-9 בחוק הירושה

ההוראות הבאות חלות הן על "ירושה על פי דין" והן על "ירושה על פי צוואה"

• עיקרון הנפילה המיידית

כאשר מוריש נפטר, העיזבון עובר בצורה מיידית אל היורשים, הזכות היא ערטילאית בלבד ברגע זה. מי הם היורשים? מהם חלקם בעיזבון? זה יקבע לאחר מתן "צו ירושה" או "צו קיום צוואה" (סעיף 1 לחוק)

• מי הם היורשים?

יורשים הם אחד מאלה: "יורשים על פי דין" (בהיעדר צוואה), יורשים מכוח צוואה (סעיף 2 לחוק)

• מי כשר לרשת מן העיזבון? (סעיף 3 לחוק)
  • מי שהיה בחיים בעת מות המוריש
  • מי שנולד בתוך 300 יום ממות המוריש (כל יורש פוטנציאלי לא רק צאצאי המוריש)
  • ילדים שנולדו שלא במסגרת נישואין, הם שווי זכויות לילדים שנולדו במסגרת נישואין

• תאגיד כיורש (סעיף 4 לחוק)

תאגיד יוכל להיות יורש אך ורק בצוואה

• פסולים מלרשת

סעיף 5 לחוק קובע אילו אנשים יהיו פסולים מלרשת:

• "מי שהורשע על שגרם במתכוון למותו של המוריש או שניסה לגרום למותו"

חריג – המוריש מחל לאותו אדם בכתב או שעשה צוואה לטובתו, חוזר להיות כשר לרשת

"מי שהורשע על שהעלים או שהשמיד את צוואתו האחרונה של המוריש, או שזייף אותה, או שתבע על פי צוואה מזויפת"

• הסתלקות יורש מן העיזבון (סעיף 6 לחוק)

המדובר ביורש אשר מעוניין להסתלק כליל מחלק/מלוא זכויותיו בעיזבון, כך שהוא לא נחשב כיורש כלל (לא לזכויות ולא לחובות). ישנן שתי אפשרויות להסתלק מן העיזבון:

• הסתלקות חלקית או מלאה – כלומר, אדם מסתלק מ 100% מזכויותיו בעיזבון או שמסתלק מחלקם (כגון: 30% מחלקו בעיזבון).

לא ניתן להסתלק מנכס ספציפי, אלא אם היורש ירש אותו במפורש בצוואה

• הסתלקות לטובת אדם מסוים – ניתן להסתלק מן העיזבון, אך ורק לטובתבן זוגו של המוריש, ילדו של המוריש או אחיו של המוריש.

הסתלקות תיעשה אך ורק לאחר מות המוריש ולפני חלוקת העיזבון.

• עסקאות של היורש בזכויותיו מהעיזבון (סעיף 7 לחוק)

לאחר שהמוריש מת ולפני שחולק העיזבון רשאי יורש לערוך הסכם בכתב, בו הוא מעביר או משעבד את חלקו בעיזבון לטובת אדם/גוף אחר, כיוון שעוד לא חולק העיזבון מדובר בזכות בלתי מסוימת בעיזבון שתקבע כאשר הוא יחולק.

כאשר יורש מעוניין להעביר או לשעבד נכס ספציפי מן העיזבון, יוכל לעשות זאת רק לאחר שהעיזבון יחולק

לאחר שיורש העביר או שעיבד את זכותו בעיזבון הוא איננו יכול להסתלק ממנו.

• עיקול זכויות יורש מן העיזבון על ידי נושים

נושים של היורש רשאים להטיל עיקול על זכויותיו בעיזבון לאחר מות המוריש ולפני חלוקת העיזבון.

כאשר מדובר בעיקול על נכס ספציפי לו זכאי היורש מתוך העיזבון, הדבר יעשה לאחר חלוקת העיזבון

• עסקאות של המוריש בירושה בימי חייו (סעיף 8 לחוק)

מכיוון שהחוק לא רוצה להגביל את "חופש הציווי" של המוריש, המוריש אינו יכול לעשות עסקאות בירושה בימי חייו (הענקה או שלילת זכויות בירושה). המוריש יוכל לערוך צוואה ולקבוע את רצונו באשר מה יחולק ולמי לאחר מותו.

• עסקאות מתנה

מתנה אשר מיועדת להינתן לאחר המוות, יכולה להינתן רק בצוואה

• שניים שמתו ואין יודעים את סדר פטירתם

כאשר מתו שניים או יותר ואין יודעים את סדר הפטירה, ישנה הבחנה בין יורש וודאי (היורש בכל מקרה בלא קשר לסדר הפטירה), ליורש ספק ( ירושתו תלויה בסדר הפטירה). בעניין זה יחולו הכללים הבאים אשר בסעיף 9 לחוק:

(1)  "היה אחד התובעים יורש-ודאי ותובע אחר היה יורש-ספק, עדיף התובע שהוא יורש-ודאי";

(2)  "היו שני התובעים יורשי-ספק, עדיף התובע שהוא בן-זוגו או קרובו של המוריש שאת עזבונו מחלקים";

(3)  "בין תובעים אחדים באותה דרגת עדיפות יחולק העזבון, באין צוואה, לפי כללי החלוקה שבירושה על פי דין"

הדין החל בירושה והערכאה המוסמכת לדון

בענייני ירושה חל הדין האזרחי, קרי חוק הירושה, החוק חל על כל אזרחי ישראל בלא קשר להשתייכותם הדתית.

הערכאה המוסמכת לדון בענייני ירושה:

• בית המשפט לענייני משפחה (להלן: "בית המשפט")
• בית דין דתי המוסמך לדון בענייני המעמד האישי של המוריש, יוכל לדון ברוב ענייני ירושה (לפי הדין הדתי הנהוג) בהתקיים התנאים הבאים:
  • כל הצדדים הנוגעים בדבר הביעו את הסכמתם בכתב
  • כאשר אחד הצדדים הינו קטין או פסול דין, זכויותיו לא יהיו פחותות מאשר מה שהיה מקבל לפי החוק האזרחי
• בקשות לצו ירושה על פי דין וצו קיום צוואה יוגשו לרשם לענייני ירושה ( להלן: "הרשם"), על הרשם להעביר את הבקשה לבית המשפט בהתקיים אחד התנאים בסעיף 67א לחוק, המפורטים כדלהלן:

(1)   "הוגשה התנגדות לבקשה";

(2)   "המדינה או מוסד ממוסדותיה הם צד לבקשה";

(3)   "היועץ המשפטי לממשלה או בא-כוחו ראו לנכון ליזום הליך לענין הבקשה או להצטרף להליך";

(4)   "האפוטרופוס הכללי מייצג בבקשה אדם שמונה לו אפוטרופוס, קטין או נעדר";

(5)   "הצוואה נושא הבקשה היא צוואה בעל פה";

(6)   "בצוואה נושא הבקשה קיים פגם או חסר";

(7)  " על הירושה חלות הוראות הפרק השביעי";

(8)   הרשם לענייני ירושה ראה לנכון להעביר את הבקשה לבית המשפט.

מעוניינים לערוך צוואה? להוציא בקשת צו ירושה או צו קיום צוואה? משרדנו כאן לשירותכם

במשרדנו תפגשו עורכי דין מומחים לדיני משפחה המוסמכים גם כמגשרים. עורכי הדין שלנו יעזרו לכם לנסח צוואה שתשקף את מלוא רצונותיכם וילוו אתכם בהליכים השונים עד להפקדתו. כמו כן עורכי הדין שלי יעזרו לכם בבקשות לקבלת צו ירושה או צו קיום צוואה ובהליכים הנלווים אליו.