הסדר יורש לאחר יורש

צוואה היא הכלי המתאים ביותר להסדרת העברת נכסים בין דורות ומניעת חיכוכים עתידיים. חוק הירושה מאפשר למוריש לקבוע את זהות היורשים לעיזבונו וכן את התנאים השונים לירושה, כאשר צוואות מסוימות עשויות לכלול הסדרים מיוחדים כגון הסדר יורש אחר יורש. המאמר הבא יסביר מהי צוואת יורש אחר יורש ומהם התנאים וההגבלות שהיא מטילה.

מהי צוואת יורש אחר יורש?

מטרת חוק הירושה היא לאפשר למוריש תנאים אופטימליים להעברת נכסיו לפי ראות עיניו. בהתאם לתפיסה זו סעיף 42 לחוק הירושה קובע בבירור מהם התנאים המאפשרים קיום צוואת יורש אחר יורש:

42. (א) "המצווה רשאי לצוות לשניים על מנת שיזכה השני אחרי שזכה הראשון; השני יזכה במות הראשון או בהתקיים התנאי או בהגיע המועד שנקבע לכך בצוואה, הכל לפי המוקדם יותר".

בעצם, הסדר יורש אחר יורש מאפשר למוריש להעביר את עזבונו ליורש ראשון ולאחר מכן ליורש שני, כאשר הראשון נפטר או כאשר מתקיים תנאי אחר להעברה שקבע המוריש בצוואה מראש.

סעיף 42(ב) מגדיר את היקף השימוש בצוואה של היורש הראשון וקובע גבולות לשימוש כדי להבטיח את זכויותיו של היורש השני:

"הראשון רשאי לעשות במה שקיבל כבתוך שלו, והשני לא יזכה אלא במה ששייר הראשון; אולם אין הראשון יכול לגרוע מזכותו של השני על ידי צוואה."

מכאן שעד מועד פטירתו של היורש הראשון או התקיימות תנאי ההעברה, היורש הראשון רשאי לנהוג בירושה כשלו על כל המשתמע מכך. מנגד, היורש הראשון לא רשאי להעביר את הנכסים שברשותו בצוואה לאדם אחר.

על אף שהגדרת החוק אינה ברורה לחלוטין, סיפק השופט לנדוי הבהרה לגבי היקף מחויבותו של היורש הראשון בע"א 598/75: "רוח כל צוואה כזאת ליורש אחר יורש היא שהראשון ישמור על הנכסים במידת האפשר והמתחייב מן הנסיבות, להנאתו של היורש השני. אבל אין זאת אלא חובה מוסרית שאין בצדה חובה משפטית".

כלומר, בית המשפט קובע כי על היורש הראשון לנהוג על פי כללי מוסר כלליים כלפי הנכסים שירש ואשר מיועדים בעתיד לעבור ליורש השני. עם זאת, לקווי המתאר שהציב השופט לנדוי אין תוקף משפטי וייתכן שישמשו רק כהגנה של "חוסר תום לב" בלבד.

חשוב לציין כי החוק מגביל את המוריש לקבוע עד שני יורשים בהסדר יורש אחר יורש, אך לא מעבר לכך.

האם יתכנו ההגבלות נוספות על היורש הראשון?

על פי חוק מוטלת הגבלה יחידה על היורש הראשון והיא שלא לגרוע מחלקו של היורש השני על ידי עריכת צוואה. כלומר, היורש הראשון אינו יכול להוריש את הרכוש שירש לאדם אחר אך כן יכול להעבירו לאחר על ידי מתנה או הלוואה.

על אף שהחוק מאפשר ליורש הראשון חופש פעולה רחב בנכסים שירש, סעיף 42 לחוק הירושה כפוף ללשון הצוואה של המוריש, כך שבמידה וקבע המוריש הגבלות על השימוש בנכסיו חייב היורש לכבדן.

ייתכן כי המוריש עצמו יגביל את היורש הראשון בצוואה ולא יאפשר לו לעשות ברכוש ככל העולה ברוחו. באופן זה המוריש יכול להטיל מגבלה על הענקת מתנה של הירושה או העברת הירושה לאדם אחר תוך כדי חייו של היורש הראשון. לעיתים רבות יבחר המוריש לעשות זאת כדי למנוע מהיורש הראשון לפגוע בחלקו של היורש השני.

האם יכול היורש הראשון להעביר את הירושה לאדם אחר במתנה?

כן. על אף שנראה שמדובר באפשרות החותרת תחת כוונת החוק שלא לגרוע מזכויותיו של היורש השני, בית המשפט הכיר באופציה להעביר ירושה לאדם אחר במתנה כחלק מזכות היורש הראשון לנהוג בירושה כשלו ואין בכך כל פסול מבחינה חוקית.

כפי שאנו רואים, המחוקק מגביל את היורש הראשון למינימום האפשרי ומשאיר פתח רחב למוריש לקבוע את תנאי הירושה בעצמו. בשל כך על המוריש ועורך דינו לדעת כי אם ברצונם להגן על זכויותיו של היורש השני ולהבטיח כי חלקו לא יפגע, יהיה עליהם להגביל את היורש הראשון בצורה מפורשת בצוואה.

מה דורשות ההגבלות בירושה כלפי היורש הראשון?

ברוב המקרים ניתן יהיה להוציא צו מניעה כנגד כל פעולה הנוגדת את הוראות המוריש בצוואה. עם זאת, מומלץ לפנות לעורך דין מומחה לענייני ירושה כדי להבטיח פעילות מנע מקדימה מהפרת הוראות המוריש.

למשל, אם הטיל המוריש מגבלות על מכירת דירה או שעבודה כדי להבטיח את זכויות המוריש השני, כדאי לרשום הערת אזהרה על ההגבלות בצוואה בפנקס המקרקעין (טאבו) מבעוד מועד. את הערת האזהרה ניתן למחוק לאחר סיום הסדר הירושה או פטירתו של היורש הראשון.

האם יכול היורש השני להגן על חלקו בירושה מבלי הוראה מפורשת בצוואה?

לא. כפי שנאמר קודם הוראות חוק הירושה כפופות לכוונת המוריש ולשון הצוואה. מלבד ההגנה בחוק המונעת מהמוריש הראשון להוריש את הירושה לאחר מותו, לא עומדות ליורש השני טענות נגד נוספות.

האם ליורש השני קיימות זכויות כלפי רווחים שהופקו מהירושה על ידי היורש הראשון?

כן. היורש השני זכאי לרשת מהיורש הראשון את נכסי הירושה והרווחים שהופקו מהם במהלך תקופת הזמן בו החזיק בהם היורש הראשון. באופן דומה, ליורש השני עומדת זכות כלפי נכסים שתוחלפו בפרק זמן ההחזקה של היורש הראשון. לדוגמא, במידה והיורש הראשון מכר דירה שהועברה בעיזבון וקנה בעזרת כספי המכירה דירה אחרת. ליורש השני קיימת זכות רכושית כלפי הדירה החדשה.

במידה ונעשה שחלוף נכסים בזמן האחזקה של היורש הראשון, יצטרך העניין להישפט בבית המשפט כדי קביעת הערך הכספי המגיע ליורש השני. לדוגמא, במקרה בו היורש הראשון מכר את דירת הירושה וקנה דירה חדשה מכספי המכירה וכספו האישי.

מה קורה במצב של פטירת היורש הראשון או השני לפני מועד העברת הירושה?

סעיף 49 לחוק הירושה קובע:

"זוכה על פי צוואה שמת לפני המצווה ולא קבע המצווה אדם אחר שיזכה במקומו – אם בשעת מות המצווה נשארו צאצאים של אותו זוכה, יזכו הם. בכל מקרה אחר הוראות הצוואה לטובת אותו זוכה מתבטלת"

כלומר, זכותו של יורש שנפטר לפני המוריש פוקעת, אלא אם כן השאיר אחריו צאצאים שזכאים לרשת אותו על פי חוק.

יש לשים לב שלא מדובר במקרה בו קיימים יורשים טבעיים על פי חוק, כגון בן זוג והורים, אלא הוראת החוק תקפה רק כלפי צאצאיו של הנפטר, קרי ילדים ונכדים. במקרה ואלו לא קיימים, הירושה תתחלק על פי הוראות חוק הירושה או הוראות כלליות שהותיר המצווה בצוואתו.

האם יכול היורש הראשון לוותר על זכותו לטובת היורש השני?

כן. סעיף 42 לחוק הירושה מאפשר ליורש הראשון להגיש תצהיר הסתלקות שיאפשר לו להעביר את הירושה ישירות ליורש השני. דוגמה קלאסית למצב הוא יורש שהורה להעביר את כל נכסיו לאשתו, ורק לאחר מכן לילדיו. אשתו של היורש יכולה להגיש תצהיר הסתלקות ולהעביר את הירושה ישירות לידי ילדיה/ילדי המוריש.

עם זאת, לבית המשפט עומדת הזכות לפסול תצהיר הסתלקות כזה בשל טענה שנעשה בחוסר תום לב. למשל במצב בו ההסתלקות נועדה למנוע מבעלי חוב של המוריש לגבות את חובם מהעיזבון או במצב בו ההסתלקות נעשתה בתמורה.

ענייני צוואות וירושות מעלות שאלות סבוכות בידי המתמודדים עמן, משרד עורכי הדין שלנו בתל אביב וירושלים מומחים בדיני הירושה ושמחים לעמוד לשירותכם. קבעו פגישה במשרדנו לקבלת מידע וייעוץ משפטי בנושא.