סבים, סבתות – הנכדים לא בקשר אתכם בגלל אחד ההורים? יש מה לעשות! ייתכן שיש מקום להגיש תביעה לקביעת הסדרי שהות. עורכי הדין דקר, פקס, לוי, רוזנברג במאמר נרחב בנושא.
קשר בין סבא וסבתא לנכדים נראה אולי מובן מאליו, אך לא תמיד זה כך. ישנם מקרים בהם נמנע מהסבים לראות את נכדיהם ולהיות עמם בקשר מכל מיני סיבות.
כך למשל, הנושא של זמני שהות עם סבים עולה על הפרק כאשר ההורים נתקו את הקשר עם סבא וסבתא מסיבות אידיאולוגיות, או מכיוון שהם חזרו בתשובה וכדומה…
הנושא של הסדרי שהות לסבא וסבתא רלוונטי גם במקרה שבו אחד ההורים הלך לעולמו, וההורה האחר נתק את הקשר עם הורי הנפטר, או עקר למדינה אחרת עם הילדים, או שפשוט הקשר התרופף לו מעצמו לאחר פטירת בן הזוג. לסבים חשוב להמשיך להיות בקשר עם הנכדים, והם לא רוצים לאבד גם אותם.
גם בהליכי גירושין ולאחר הגירושין, לעתים מתרופף הקשר עם הסבים והסבתות מצד ההורה האחר. במקרים אחרים, הסבים והסבתות נתקלים בניסיונות לנתק את הקשר בינם לבין הנכדים ובסירוב למפגש עם הנכדים.
ישנם גם מקרים בהם ההורה לא מגדל פיזית את ילדיו, שכן הוא נמצא בבית סוהר, למשל, ואז גם הקשר של הוריו עם נכדיהם – רופף עד לא קיים.
בשל המקרים האלו, לעתים סבים וסבתות נזקקים לעזרת החוק כדי לעגן את זכותם לפגוש את נכדיהם ולהיות בקשר עימם.
חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, תשכ"ב-1962 (להלן: "חוק הכשרות") מתייחס מפורשות לזכותם של סבים וסבתות להתראות עם נכדיהם. סעיף 28א. לחוק מתייחס רק למצב שבו אחד ההורים נפטר, וקובע כך: " 28א. מת הורה של קטין, רשאי בית המשפט, אם ראה שהדבר הוא לטובת הקטין, להחליט בבקשת הורי המת בעניין הקשר בינם ובין הקטין".
בסעיף 28ב. לחוק הכשרות, שכותרתו: "בקשה בעניין קשר בין קטין ובין הורי הוריו" ישנה התייחסות רחבה יותר, לא רק למצב שבו אחד ההורים נפטר, ונקבע כי סבים וסבתות יכולים להגיש לבית המשפט בקשה ליישוב סכסוך בינם לבין הורי הקטין, כדי להחליט בעניין הקשר עם הנכד שלהם. בית המשפט ידון בבקשה אם יווכח שהיא לטובת הקטין.
הבקשה תופנה ליחידת הסיוע שבבית המשפט.
על-פי תקנה 258 כא1 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, סבים וסבתות יכולים להגיש בקשה ליישוב סכסוך באשר לקביעת הקשר בינם לבין הקטין כדי להבטיח את טובתו של הקטין.
כאמור, הבקשה תופנה ליחידת הסיוע, ורק אם ניסיונות יחידת הסיוע לפתור את הסכסוך לא יצלחו, הסבים והסבתות יוכלו להגיש תביעה בעניין לבית המשפט.
הנושא של הסדרי ראיה סבים וסבתות הוא נושא רגיש ומורכב, וכאשר בית המשפט ידון בתביעה שמוגשת בפניו, הוא ישקול שיקולים שונים ויבחן את פני הדברים לאור עיקרון העל של טובת הילד. בית המשפט יבחן האם במקרה הספציפי שבפניו, הקשר בין הסבים והסבתות נחוץ לשמירת ענייניו של הקטין.
בית המשפט יבחן את הדברים גם במקרים שבהם אחד ההורים מתנגד לקשר ולמתן הסדרי ראייה לסבתא ולסבא וגם במקרים שבהם שני ההורים חיים ומתפקדים.
מבין השיקולים שבית המשפט ישקול, ניתן למנות את השיקולים הבאים: האם מידת המעורבות של הסבים בחיי נכדיהם לפני שההורה יצא מחייהם (בשל מוות, מחלה קשה, אשפוז, שהייה בבית סוהר וכד') הייתה גבוהה? האם הם נהגו להיפגש איתם הרבה? האם נהגו לשוחח איתם לעתים קרובות? קשר אינטנסיבי והדוק בין הסבים לנכדים ישפר את סיכויי התביעה בפסיקתו.
שיקול נוסף – האם עלול להיגרם נזק כתוצאה מהכנסת/החזרת הסבים לחיי הנכדים? למשל, במקרה שבו מדובר בהורים שחזרו בתשובה וניתקו את הקשר עם הוריהם, האם חידוש הקשר בין הסבים לילדים עלול לפגוע באמונות של הילדים ולהשפיע על התנהגותם?
ועוד- במקרה שבו הורה אחד נפטר, וההורה האחר נשאר לגדל את הילדים – האם רמת התקשורת בין הסבים להורה האחר סבירה כך שמבחינה פרקטית תתאפשר נוכחות משמעותית של הסבים בחיי נכדיהם?
במקרים רבים בית המשפט ייעזר בתסקיר משירותי הרווחה, אשר יעריך את היתרונות למול החסרונות בחידוש הקשר ובזמני השהות של הסבים. בתסקיר יבחנו פרמטרים שונים, כולל: החום והאהבה שהסבים מעניקים לנכדיהם, תנאי המגורים וסביבת השהות שהם מציעים לקטינים, יכולת הטיפול שלהם בנכדיהם, כמו גם הסיבה לכך שהקשר נותק, סיבת הסירוב של ההורה האחר לאפשר את הקשר, וכן רצון הקטינים, במקרה שבו הם בגיל מתאים לשוחח איתם על כך ולדובב אותם לגבי רצונם.
פרמטרים אלו ואחרים ישפיעו על הסדרי ראיה לסבא וסבתא במקרה שבית המשפט ימצא לנכון לקבוע אותם.
דוגמה לשיקולים חשובים אשר הובאו בחשבון ניתן למצוא בפסק דין אשר ניתן לאחרונה בבית המשפט לענייני משפחה בת"א (אוגוסט 2020) – תמ"ש 59143-07-18 פלוני ואח' נ' פלוני ואח'. בפסק דין זה, התביעה לקביעת הסדרי שהות של הקטינים עם התובעים-הסבים, נדחתה.
בית המשפט קבל את עמדת הפסיכולוגית הקלינית, לפיה הקשר עם סבא וסבתא הוא קשר חשוב מאוד מבחינה פסיכולוגית עבור ילדים, אבל חשיבות תקינות ואיתנות הקשר עם ההורים חשובה יותר. ע"פ עמדת הפסיכולוגית, כל עוד שני ההורים מסרבים שהילדים יהיו בקשר עם סבא וסבתא, אזי הכנסת הילדים לעין הסערה לא תואמת את רצונם וטובתם.
במקרה, אחר תמ"ש 5712-09-09 פלונים נ' אלמונית – בית המשפט לענייני משפחה בקריות הורה על קיום הסדרי ראיה בין הסבים לבין הנכד על אף התנגדות האם. השופטת מרינה לוי קבעה, כי יש להכיר בזכותם המהותית של סבים לקיים קשר עם נכדיהם, וכי באופן עקרוני טובת הקטין היא לקיים קשר רצוף ושוטף עם שני חלקי המשפחה כולל הסבים משני הצדדים.
בנסיבות המקרה, נקבע כי קיום קשר בין הסבים לנכד מוצדק על אחת כמה וכמה, שכן הם משלמים את מזונותיו. בהתאם לכך, השופטת הורתה על קיום הסדרי ראייה של מפגש שבועי במרכז קשר.
כדי שסבים וסבתות יוכלו לקבל זמני שהות עם נכדיהם, הם צריכים להוכיח בתביעה, כי ניתוק הקשר נעשה ממניעים זרים והוא לא משרת את טובת ורווחת הנכדים. ישנה חשיבות רבה להיוועצות בעורך דין שמתמחה בדיני משפחה, ואשר יש לו ניסיון בהגשת תביעות להסדרי ראייה.
קשר בין סבים וסבתות לבין נכדיהם הוא קשר טוב וחשוב, אשר תורם לשני הצדדים. אם נמנע מכם שלא בצדק להיפגש עם נכדיכם ולקיים איתם קשר רציף וקרוב, אל תשלימו עם כך, ופנו לעו"ד לקבלת ייעוץ בנושא.
עורכי הדין כהן, דקר, פקס וברוש בעלי נסיון רב בדיני משפחה וירושה, כולל תביעות בנושא הסדרי ראיה.
עורכי הדין במשרדנו ישמחו לסייע לכם במקרה הצורך בהגשת תביעה ובכל נושא אחר הקשור בדיני משפחה וירושה.