הסכם חיים משותפים ידועים בציבור

הנסיבות שהביאו לנחיצותו של עריכת הסכם חיים משותפים

במדינת ישראל חיים כיום זוגות רבים אשר לא ממסדים את הקשר בנישואין. הסיבות לכך מגוונות: בני זוג אשר אינם מעוניינים להתחתן, בני זוג אשר לא יכולים להינשא בישראל (לדוגמה – זוגות חד מיניים, נישואי תערובת, כהן וגרושה ועוד).
חוק יחסי ממון בין בני זוג, תשל"ג-1973 , אשר חל רק על זוגות הנשואים מ- 1.1.1974, מאפשר לכל זוג נשוי לערוך הסכם ממון. מה יעשו בני זוג לא נשואים אשר רוצים להסדיר ביניהם את עניין הרכוש או כל סוגיה אחרת? מה יעשו בני זוג נשואים שרוצים להסדיר עניינים אחרים מלבד רכוש? מה יעשו זוגות אשר התחתנו לפני שנת 1974 ולכן חוק יחסי ממון לא חל עליהם?
הפתרון לכל הזוגות הללו הוא עריכת הסכם חיים משותפים.

אוכלוסיית היעד להסכם לחיים משותפים

הסכם חיים משותפים מומלץ למספר צורות של זוגיות:

• ידועים בציבור: מדובר בזוגות שלא נישאו. להכרה בבני זוג כידועים בציבור יש השלכות מרחיקות לכת (כפי שיוסבר בהמשך), ומכאן הצורך של אותם זוגות לערוך הסכם חיים משותפים ידועים בציבור ולהסדיר בו את הסוגיות העולות מן היחסים. אם לא יעשו כן, עשויות לחול עליהם הוראות שונות שכלל לא רצו בהן.
• זוגות חד מיניים: לזוגות אלו אין אפשרות להינשא בישראל. אם הם רוצים לעגן ולהסדיר את הזוגיות שלהם, הדרך המתאימה היא רק במסגרתו של ההסכם.
• זוגות הנשואים מ-1.1.1974 ואילך: זוגות אלו יכולים לערוך ביניהם הסכם ממון לפי ס' 1 ו 2 לחוק יחסי ממון בין בני זוג, תשל"ג-1973. הסכם לחיים משותפים מעניק להם את האפשרות להסדיר את שאר הנושאים העולים מן הנישואים.
• זוגות שנישאו לפני ה-1.1.1974: על זוגות אלו חלה הלכת השיתוף בקשר לרכוש. אם ברצונם לקבוע הסדרים אחרים בנוגע לרכוש או בנוגע לנושאים אחרים, עליהם לעשות זאת במסגרת הסכם.

הסכנות באי עריכת הסכם חיים משותפים

בני זוג שאינם עורכים הסכם, אשר מסדיר את מעמדם הזוגי ואת הסוגיות השונות שעולות מתוך הזוגיות שלהם, עלולים למצוא עצמם (בדרך כלל בעת פרידה) נתונים לקביעות של ביהמ"ש בעניין טיב הזוגיות שלהם והמשמעויות הנובעות מכך. לקביעות אלו השלכות משמעותיות. להלן מספר החלטות שנקבעו בפסיקה אשר ממחישות את הסכנות באי עריכת הסכם או לחילופין את הצורך בהסכם מעין זה.

• בהיעדר הסכם בין בני זוג לא נשואים, ביהמ"ש הוא שיקבע באמצעות אינדיקציות שונות האם בני זוג יוכרו כידועים בציבור (ע"א 52/80 ישעיהו שחר נ' מנדל פרידמן, לח(1) 443 (1984)).
• גם אם אחד מבני הזוג עדיין נשוי, עדיין בני הזוג עשויים להיחשב כידועים בציבור (ע"א 384/61 מדינת ישראל נ' רות סופיה פסלר, טז 102 (1962)).
  הפסיקה החילה את הלכת השיתוף על ידועים בציבור (ע"א 52/80 ישעיהו שחר נ' מנדל פרידמן, לח(1) 44 (1984)). הלכת השיתוף מעניקה לבני הזוג זכויות שוות ברכוש משותף כאשר בן הזוג הטוען לכך עומד בנטל ההוכחה.
  הלכת השיתוף חלה גם על זוגות חד-מיניים (בע"מ 2478/14 פלונית נ' פלונית – פורסם בנבו, 20.08.2015).

תוכן הסכם חיים משותפים

בני הזוג יכולים להעלות בהסכם לחיים משותפים כל נושא אותו הם מעוניינים להסדיר ביניהם. להלן הסעיפים המהותיים אשר יהיו בהסכם:

• סעיף הצהרת זוגיות. זהו סעיף בו בני הזוג מצהירים על עצמם כבני זוג המקיימים משק בית משותף. סעיף זה מהווה אסמכתא לרשויות המדינה שאכן מדובר בבני זוג, ומעניק הטבות שונות (כגון: זכויות בביטוח לאומי, זכאות לקצבת שארים, זכאות לסיוע בדיור ועוד).
• סעיף הרכוש, אשר מסדיר את הזכויות ברכוש המשותף של בני הזוג, וכן את הזכויות ברכוש הנפרד של כל אחד מבני הזוג.
• סעיף מזונות ילדים/בן זוג.
• סעיף אחריות הורית וטיפול בילדים.
• סעיף המסדיר מנגנון פרידה.

אישור הסכם חיים משותפים

אין צורך לקבל אישור להסכם לחיים משותפים מגורם כזה או אחר. חתימת בני הזוג על ההסכם מספיקה כדי שיקבל תוקף ויהיה מחייב. עם זאת, כדי לחזק את מעמדו, מומלץ לבני הזוג לאשר את ההסכם אצל אחד מהגורמים הבאים:
* ביהמ"ש לענייני משפחה לפי ס' 3(ג) לחוק בית המשפט לענייני משפחה, תשנ"ה-1995
* נוטריון.
גופים אלו יאשרו את ההסכם, לאחר שנוכחו שבני הזוג חתמו עליו בהבינם את תוכנו, השלכותיו ותוצאותיו, וכי חתימתם נעשתה מרצונם החופשי.

לאחר אישור ההסכם בביהמ"ש לענייני משפחה, ההסכם יקבל תוקף של פסק דין. מתן תוקף פסק דין להסכם, יאפשר לבני הזוג לממש ולאכוף את סעיפיו השונים בצורה קלה יותר בשעת הצורך.

ביטול/הפרות הסכם חיים משותפים

הסכם חיים משותפים הוא חוזה לכל דבר ועניין, ולכן חלים עליו דיני החוזים אשר בחוק.
ביטול: ההסכם ניתן לביטול בהתקיים אחד התנאים הנמצאים בחוק החוזים (חלק כללי), תשל"ג-1973 (למשל: ביטול עקב טעות או עושק).
הפרות: הפרה של ההסכם יכולה לזכות את הצד הנפגע בסעדים שונים אשר מנויים בחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה), תשל"א-1970(למשל: פיצויים).

הקשר בין הסכם לחיים משותפים לירושה בין ידועים בציבור

• ירושה: במקרה שאחד מבני הזוג נפטר ובן הזוג הנותר יוכר כידוע בציבור של המנוח, לאותו ידוע בציבור יש זכויות בעיזבון של המנוח, לפי ס' 55 לחוק הירושה תשכ"ה-1965. רשימת הזכויות להן הוא זכאי מנויה בס' 11 לחוק הירושה (ביניהן: זכויות במטלטלין כולל המכונית אשר שייכת למשק הבית המשותף). זאת, כמובן, במקרה בו המנוח לא השאיר אחריו צוואה תקפה.
• ייתכנו מצבים בהם המנוח לא רצה בחייו להוריש זכויות לבן הזוג, אך כיוון שלא הסדיר את מעמדו הזוגי בהסכם חיים משותפים, ייתכן כי בן הזוג שנותר יוכר כידוע בציבור, ויזכה לחלקים בעיזבון על חשבון היורשים האחרים.
• ייתכן מצב הפוך, אשר הגיע אף לפתחו של בית המשפט: המנוח רצה בחייו לשתף את בן הזוג בירושה, אך בני הזוג לא ערכו הסכם חיים משותפים. באותו מקרה החליט ביהמ"ש שהשניים לא יוכרו כידועים בציבור, ובן הזוג הנותר נשאר בלא כלום.

מזונות לבן זוג ידוע בציבור

לידוע בציבור אין זכות חוקית למזונות. כדי שיהיה זכאי למזונות בתקופת החיים המשותפים נדרש הסכם משתמע (ע"א 563/65 רחל יגר (פלינק), הידוע גם בשם פלביץ נ' זאב פלביץ, ואח', כ(3) 244,(1966)). לזכאות למזונות לאחר הפרידה נדרש הסכם מפורש (ע"א 805/82 זימבול ורסנו נ' יצחק כהן, לז(1) 529 (1983)).

לסיכום: לעריכת הסכם חיים משותפים יש חשיבות רבה. אי עריכת הסכם יכולה להביא לתוצאות קשות עבור בני הזוג. במקרה של זוגות נשואים, ההסכם אף יהיה לעזר רב אם בני הזוג יחליטו להתגרש ויערכו הסכם גירושין.
 חשוב לערוך את ההסכם בעזרת עורך דין המתמחה בדיני משפחה ובעריכת הסכמים (רצוי אף עו"ד המוסמך גם כמגשר), אשר יוכל לנתב את הצדדים לעריכת הסכם מקיף ושלם שלא ישאיר פרצות.

מעוניינים לערוך הסכם חיים משותפים? משרד דקר, פקס, לוי כאן לשירותכם

במשרד דקר, פקס, לוי, תמצאו עורכי דין המתמחים בדיני משפחה, ואשר מוסמכים גם כמגשרים. עורכי הדין שלנו ילוו אתכם לאורך כל הדרך עד לעריכת הסכם חיים משותפים מקיף ושלם שיענה על כל צרכיכם.

ניתן ליצור קשר בטלפון מספר: 03-3724722