תפריט
הסתה הורית היא תופעה מכוערת ומיותרת אך המשפט הישראלי מכיר אותה ומתייחס אליה. הגורמים להסתה כזו רבים ויכולים להיגרם אם כאקט של נקמה, שינוי בצרכים של אחד מבני הזוג, אי הסכמה על דרכי חינוך, חשש להשפעה רעה של הצד האחר, מאבקי שליטה ועוד.
כמובן, שזכותו של אחד מההורים להחזיק באיזה דעה שהגיע אליה לגבי ההורה השני וגם לחלוק אותה עם חברים או קרובים, אך ברגע שהוא עושה זאת עם ילדיו, הדבר עשוי להיחשב כהסתה.
בכל הסדר גירושין נהוג לכלול סעיף האוסר על הסתת ילדים נגד הורה. הנזקים של הסתה כזו רבים, אך את עיקרם משלמים הילדים עצמם שנפגעת יכולתם הטבעית ליהנות ולהתפתח עם אחד מההורים כאשר כל אחד מהם מהווה, בעיקר בגילאים הצעירים אך לא רק, את כל עולמו הערכי, הדימוי העצמי, המצפון, דרכי ההתנהגות ועוד.
לעיתים, הסתה זו נעשית באופן מתוחכם יותר, שם הדברים מתסבכים. מה למשל עושים כאשר אחד ההורים מסרב להניח לילדים לדבר עם ההורה השני או משכנע אותו בדרכים מתוחכמות ולא ישירות שמוטב לו שיעבור לגור עימו כאשר מדובר במשמרות משותפת?
בעבר, בתי המשפט וכן שירותי הרווחה נהגו בדרך כלל לקבל את הטענה הנפוצה של ההורים המנכרים לפיה הילדים הם שאינם מעוניינים בקשר והם מצידם, עושים ככל שביכולתם לשמור על קשר זה. זאת בזמן שבבית ומול הילדים הם עושים בדיוק ההפך.
מהי הסתה? הסתה היא הצגת ההורה השני באור שלילי תוך שכנוע הילד בטיעונים מסוגים שונים (הוא אחראי לפרידה בנינו, הוא אינו הורה טוב, הוא אינו אוהב אותך וכו'). גם חשיפת הילד לצדדים בסכסוך כמו חשיפה לפרוטוקולים ולהחלטות בית משפט עשויה להיחשב כהסתה. לעיתים ההורה המסית מצדיקים את מניעת מפגש הילד עם ההורה השני בכך שהילד חושש מההורה או שזה אינו מטפל בו כשורה ובמקרים קיצוניים ההורה המנכר אף מגיש תלונה במשטרה על התעללות בילד, הטרדה או פגיעה מינית.
אלא שהזמנים השתנו. כיום רואה בית המשפט את האחריות למצב בו הילדים מסרבים ליצור קשר או להיפגש עם אחד ההורים על ההורה השני. למעשה, אם הדבר יגיע לפתחו של בית המשפט, ירצה השופט לדעת מדוע הדברים הגיעו לידי כך ומה תרומתו של ההורה השני למצב. אם תוכח תרומה שכזו, האחריות למצב וההשלכות החמורות בעקבות כך יוטלו על ההורה המסית. השופט ארז שני אף הגדיר ניכור הורי בתור התעללות: "ניכור הורי הוא ניתוק או הפחתת קשר של קטין עם הורה ללא צידוק נאות, התנהגות אשר הוגדרה בספרות המקצועית כהתעללות בקטין".
השינוי במגמה מתבטא ברצינות וביסודיות בהם גורמי הרווחה ובתי המשפט בודקים טענות אלו כשהמסר הוא ברור – במצב בו הילדים מסרבים לשמור על קשר עם אחד ההורים האחריות לפתרון מוטלת דווקא על ההורה השני. אם בדבר מימון טיפול פסיכולוגי בגין הנזקים שגרמו אותה ההסתה ליד, סנקציות כלכליות בגין אי שמירה על הסדרי שהות או מניעת מפגשים ואף במקרים קיצוניים – העברת המשמורת מידי ההורה המסית.
ברבים מהמקרים ההסתה מתרחשת תוך כדי הליך הגירושין עצמו, עתיר האמוציות ולעיתים גם תחושות הנקם. עם סיום ההליך, במקרים רבים הרוחות נרגעות מתוך השלמה עם המצב וראיית העתיד. עם זאת אין לקבל הסתה של הילדים בשום מצב ובהחלט ניתן לנקוט במספר הליכים.
כאמור, כיום בתי המשפט רואים בחומרה ניסיון לניכור הורי, אם הוכח כזה. בתי המשפט עשויים להוציא צווים שיפוטיים המורים על חידוש הקשר והתייחסות לתאריכים ושעות מוגדרים וסנקציות בצידם אם ההורה השני יצור הסתה או נתק נוסף. באם הוכח כי הטענות של ההורה המנכר היו מופרכות לחלוטין הדבר עשוי להוביל עד להעברת המשמורת לידי ההורה השני. בדרך כלל מעדיפים בתי המשפט להורות על הליך טיפול וגישור כך שקשר עם שני ההורים יתאפשר במהירות האפשרית וזאת לפי הגורם המנחה בבתי משפט לענייני משפחה והוא – טובת הילד, זאת בהתאם לחוק הכשרות המשפטית האפוטרופסות, תשב"כ 1962.
שינוי המגמה מתאפיין בבתי המשפט גם במידת הדחיפות שתיקים אלו זוכים להתייחסות. בדרך כלל, חשד לניכור הורי הוא הליך המתקדם במהירות בהליך חריג על מנת לצמצם עד כמה שניתן את הנזקים האפשריים לילדים והטיפול הראשוני בדרך כלל אינו עולה על מספר ימים.
כך למשל, פסק בית משפט לענייני משפחה תל אביב – יפו פיצויים בסך 750 שקל כנגד כל פעם שאם תמנע מאביו להיפגש עם בנו בן השש וחצי (57367-12-18). בפסק הדין לתביעה שהגיש האב ציין השופט ארז שני כי "הדברים אינם מוכחשים, כל המתואר לעיל לא הפריע לאם להחליט שאין היא מוכנה אפילו לאפשר לקטין להתלוות אל התובע משך שעתיים במרכז הקשר, כך היה בעת בה הוגשה התובענה וכעת, משהורחבו זמני השהות בהמלצת פקידת הסעד, פשיטא, מחבלת בהם האם תוך שהיא מודיעה שהקטין, לאמור בן השש וחצי, אינו רוצה להיפגש עם אביו.
נחזור ונאמר כי האחריות לקיום קשר רובצת בראש ובראשונה על כתפי הורה משמורן ואין הוא יכול להתחבא מאחורי כתפי הקטין ולומר כי בן שש וחצי אינו רוצה ובאמצע הדרך הוא גם מרצה את רצונה של האם".
במקרה אחר בו אבא מסית נגד אמא, מחק בית המשפט לענייני משפחה בנצרת תביעה לביטול מזונות וקנס את האב מגיש התביעה ב-1,000 שקלים ועוד 5,000 שקלים פיצוי לאחר שהאב ביקש לזמן לעדות את בנו בן ה-13 בפני בית המשפט שיסביר את עמדתו.
קודם לכן הבן פיתח סרבנות קשר כנגד האם. האב טען אומנם כי הוא מעודד את הקשר בניהם אך בד בבד הצדיק את החלטת בנו בטענה שספג אלימות מילולית והזנחה מצידו וטען שהיא כלל לא הורה ראוי. בתסקיר סעד שהזמין בית המשפט מרשויות הרווחה התברר כי האב צייד את הבן במכשיר הקלטה בזמן הפגישות וחשף אותו לפרוטוקולים והחלטות בית המשפט. בית המשפט סבר שהאב אינו מפנים את הזנק שנגרם לילד מגרירתו לקחת חלק פעיל בסכסוך והמשמעות בניתוק הקשר עם אימו.
חשד לניכור הורי הוא הליך סבוך ומורכב הדורש ידע וניסיון. במשרד כהן דקר פקס ברוש, תיפגשו עורכי דין מומחים לדיני משפחה, הסדרי גירושין וניכור הורי בעלי ניסיון של עשרות שנים בתחום שישמחו לייעץ, להיפגש ולענות על כל שאלה.