תפריט
במקרים מסוימים אדם עשוי להעדיף להסתלק מחלקו בירושה. ההסתלקות יכולה להיות הסתלקות חלקית מירושה, הסתלקות מיורשה על פי דין או הסתלקות מלאה, ויכולה להיות לטובת אדם מסוים, אך לא בכל מצב ולא לכל אדם.
סעיף 6(ב) לחוק הירושה, תשכ"ה 1965 מקנה מאפשרות הסתלקות לטובת בן זוגו ילדו או אחיו של המוריש: "מי שהסתלק מחלקו בעיזבון, רואים אותו במידה שהסתלק כאילו לא היה יורש מלכתחילה; אין הסתלקות לטובת אדם אחר, אלא לטובת בן זוגו, ילדו או אחיו של המוריש". מכך נובע שלא ניתן להסתלק לטובת קרוב משפחה אחר או אדם זר.
מכאן ניתן להבין שההסתלקות אפשרית במצבים מסוימים בלבד. נשאלת השאלה, האם האדם אינו יכול לקבל את הירושה ופשוט להעבירה לכל מי שיחפוץ? מובן שכן, אך קבלת נכסי נדל"ן בירושה אינה נחשבת כעסקת מקרקעין ואילו מכירת הנכס לאחר קבלתו בירושה או אף מסירתו ללא תמורה כן נחשבת ולדבר ישנם משמעויות מיסוי שונות. כמו כן, החוק אינו דן או מנסה לשלוט במה יעשה בכסף לאחר הורשתו, אלא רק מגדיר למי ניתן ובאיזה מצב להעביר את הירושה (להסתלק לטובת).
כיצד אדם שהחליט להסתלק מחלקו בירושה על פי חוק, יכול לממש זאת?
ראשית יש צורך להוציא צו קיום צוואה במקרה וישנה צוואה, על מנת לתת לה תוקף. את הצו יש להוציא בפניה לרשם לענייני ירושה במשרד המשפטים.
אם לא קיימת צוואה, חוק הירושה מגדיר כיצד הירושה תחולק, לפי יורשים על פי דין. במקרה זה יש צורך בצו ירושה על מנת לקבוע מי הם אותם יורשים על ידי בפניה לרשם הירושות. במקרים שזהות היורשים אינה ברורה או שמתגלים קשיים כאלה ואחרים, הדיון בצו עובר לבית המשפט לענייני משפחה המוסמך לטפל בעניין ולקבל החלטות.
ישנם שתי דרכים לבצע הסתלקות מירושה:
כך למשל פסק בין המשפט העליון באוגוסט 1995 כי הסתלקות בעל מחלקו בירושה בשל חובות לאישתו כחלק מהליך גירושים בטלה, משום שנעשתה למרעית עין וכדי לגרוע מזכויותיה (ע"א 4372/91).
נשיא בית המשפט העליון, השופט מאיר שמגר והשופטים גבריאל בך ואליהו מצא כתבו בהחלטתם כי "את זכויותיה הממוניות מכוח הליכי פקיעת הנישואין בין בני הזוג. מסגרת זו, לעצמה, אינה מקנה למשיבה כל זכויות קנייניות בנכסי הירושה, שכן בהיעדר ראיה לסתור, אין ירושת אחד מבני הזוג אגב הנישואין כפופה להלכות איזון המשאבים".
יחד עם זאת כתבו כי "היעדרה של זיקה קניינית לנכסי הירושה הספציפיים אינו גורע ממעמדה של המשיבה כנושה אשר לה זכויות בנות-אכיפה כלפי אביטל. תביעתה בגין הליכי פקיעת הנישואין משתרעת על כלל נכסיו של אביטל, בהיותה חוב מגובש בר-תביעה, ממש כשם שתביעתו של נושה בלתי מובטח מקיפה את מכלול זכויותיו של החייב.
אבן הבוחן לשלילת תום-לבו של אביטל הינה, האם השימוש בזכות ההסתלקות נעשתה על-מנת לסכל את זכויות אשתו (והנושה שפרש מהמרוץ עקב ההסכם עם המערער), או מטעם ריאלי אחר.
בעת שהסתלק אביטל מירושתו היה זה ברור כי אינו מסוגל לפרוע את חובותיו לנושיו בלא שייעזר בנכסים הכלולים בחלקו בירושת אמו. בהתאם לכך, משמעותה המידית והברורה כשמש של ההסתלקות הינה מניעת זכויות אשתו כנושה".
הנשיא שמגר הוסיף בפסק הדין כי גם ההסבר שניתן על-ידי האחים להצדקת רצונו של הבעל שלא לרשת את חלקו ולפיו "יש לשמור על אביטל מפני עצמו ואין זה רצוי שיירש את חלקו, אינו נראה לי כלל ועיקר. על-פי פשוטם של דברים – בלא שאביטל יסתלק מירושתו, ייטרף הרכוש מידיו. הדרך להברחת הנכסים מידי הנושים הולבשה בכסות חוקית, מתוך סברה כי בדרך פורמאלית זו ניתן יהא לפעול בחסות החוק. התמורה שניתנה בעבור ההסתלקות הייתה סימולציה בלבד ולא היוותה את מרכז הכובד בשיקולי ההסתלקות".
בסופו של דבר נחתם על ידי השופטים כי "בנסיבות אלו, ההפחתה מיכולת המימוש של הנושים אגב הסתלקות הינה בניגוד לחובת הקיום בתום-לב ושלא בדרך מקובלת – ועל-כן ניתן לבטלה.
העולה מן המקובץ הוא שדינו של הערעור להידחות; קרי, הסתלקותו של אביטל מחלקו בעיזבון אינה תקפה, והוא היורש של מחצית מנכסי אמו.
בהתאם לכך, יש תוקף לעיקול שהטילה מיכל סיטין (גרושתו) על חלקו של אביטל (בעלה לשעבר) בירושה".
לבסוף, הסתלקות נעשית בתצהיר כתוב המאומת על ידי עורך דין ובו הודעת הסתלקות המציינת חתימה על ויתור ירושה ומוגש לרשם לענייני ירושה או לבית המשפט, תלוי בגוף הדן בבקשה לצו קיום צוואה או צו מתן ירושה, בהתאם לפרטי המקרה. על כתב הוויתור לכלול אם מדובר בהסתלקות חלקית או מלאה ולטובת מי היא. פגם בכתב ההודעה עשוי לגרום לביטול ההסתלקות.
במקרה של הסתלקות חלקית חובה על המסתלק לציין לטובת מי משאר היורשים יועבר החלק שהוא מעוניין לוותר עליו. החוק גם לא מותיר להסתכל מנכס אך כן מסכומים שונים. סעיף 15 לחוק הירושה קובע את גורל החלק שוויתר, במידה ולא ציין למי הוא יועבר: "מי שנמצא פסול לרשת או שהסתלק מחלקו בעיזבון שלא לטובת בן זוגו, ילדו או אחיו של המוריש, חלקו מתווסף לשאר היורשים על פי חלקיהם".
כך למשל, יורש מסוים שזכה ל-60% מהירושה יזכה גם ב-60% מהחלק שוויתרו עליו.
חשוב לזכור שההסתלקות היא חד כיוונית ומרגע שנעשתה לא ניתן לחזור בה. מי שביצע הסתלקות מהעיזבון והסתלקותו נרשמה כדין, נחשב כמי שלא היה בין היורשים מלכתחילה על פי הצוואה ולכן אינו זכאי בה לדבר וגם איבד את יכולתו להתנגד לה.
מי שחתם על התצהיר לוויתור חלקו בעיזבון יכול לחזור בו כל עוד הדבר לא הוגש לרשם או לבתי המשפט. מרגע שאושרה הסתלקותו הדבר אינו אפשרי עוד. במידה ובא כוחו של היועץ המשפטי לממשלה מבקש להתערב בתהליך התיק יועבר לדיון בבית המשפט לענייני משפחה.
בסעיף 6(ב) לחוק הירושה קובע כי מי שהוכרז פסול דין אינו יכול להסתלק מיורשה, אלא באישור של בית המשפט.
גם הסתלקות על תנאי, אסורה על פי חוק הירושה (סעיף 6). לא ניתן להסתלק מחלקים מסוימים בירושה אם יקרה כך וכך.
כמו כן גם הסתלקות בתמורה, זאת אומרת הסתלקות שנעשתה בתמורה לדבר מה, אסורה על פי סעיף 6(ד) לחוק הירושה.
בכל מקרה בו יש עניין לבטל את ההסתלקות יש צורך בהגשת תביעה לביטול ההסתלקות לבית המשפט לענייני משפחה ובה להסביר מדוע יש לבטל את ההסתלקות. לדוגמה טענות להטעיה ביחס למצב הירושה או חוסר ידיעה והסבר על המשמעויות מצד הסנגור המטפל עבור אותו אדם בפרשה, פרשות עוקץ וכדומה.
סעיף 6(ב) לחוק הירושה מתייחס להסתלקות של קטינים. על פי החוק, הסתלקות קטינים, חלקית או מלאה, אפשרית במידה ובית המשפט אישר אותה. מדובר בתנאי מקדים שבלעדיו אין להסתלקות כל תוקף. הדבר בא להגן על קטינים מאפשרויות ניצול או השפעה כאלה ואחרות.
מדובר בהליך המחייב יעוץ וליווי משפטי, ולו רק בשל התצהיר המחייב אימות על ידי עורך דין. משרדנו מתמחה בדיני ירושה ועיזבון וישמח להעניק לכם מגוון שירותים משפטיים בנושא על ידי עו"ד מומחה בעל ניסיון של עשרות שנים בתחום שישמח לייעץ, להיפגש ולענות על כל שאלה.
מתוך רצון להשיג את הטוב ביותר עבורכם, מומלץ מאד לפנות לעו"ד המומחה לעניין – אנו נבנה יחדיו תכנית פעולה משותפת בה תקבלו ליווי והדרכה מתאימים, המלצות וייצוג משפטי מקצועי. נשמח אם תצרו איתנו קשר בטלפון: 055-9826594 או דרך הצ'אט באתר.