תפריט
עבור בני זוג רבים, שנמצאים לקראת הליך גירושין, הזכויות הפנסיוניות שנצברו במהלך חיי הנישואין הן נכסים משמעותיים מאוד, ולא אחת הזכויות הפנסיוניות הן אחת הסוגיות המרכזיות בהליך הגירושין.
כאשר אין בין בני הזוג הסכם גירושין מאושר ותקף, חלוקת הרכוש המשותף תתבצע בהתאם להסדר איזון המשאבים, הקבוע בחוק יחסי ממון בין בני זוג, תשל"ג-1973 (להלן: "חוק יחסי ממון"), אשר חל על בני זוג שנישאו לאחר 1.1.1974 או בהתאם להלכת השיתוף, אשר חלה על בני זוג שנשאו לפני ה-1.1.1974.
לפי הפסיקה בישראל, כל העתודות הכלכליות שבני זוג צברו במהלך שנות נישואיהם, כולל זכויות סוציאליות שאחד מבני הזוג צבר (פנסיה, קרן השתלמות, קופת גמל, ביטוח מנהלים וכד’), הן נכסים בני איזון, מכוח חוק יחסי ממון.
כל זה תקף, אלא אם בני הזוג ערכו ביניהם הסכם ממון, אשר קובע הפרדה רכושית לעניין זכויות הפנסיה או מנגנון חלוקה אשר שונה מההסדר הקבוע בחוק יחסי ממון.
אם כן, במסגרת חלוקת רכוש בגירושין, זכויות הפנסיה שהצדדים צברו במהלך תקופת הנישואין הן חלק מהנכסים המשותפים ששייכים לבני הזוג. זאת, על אף העובדה שהן רשומות רק על שם הצד שהפריש אותן או צבר את הזכויות ממקום עבודתו.
בהקשר זה, יש לציין כי זה גם המצב לגבי זכויות של בני זוג שנישאו לפני 1.1.1974, ואשר חלה עליהם הלכת השיתוף. ההלכה היא, כי פנסיה שנצברה במהלך חיי הנישואין נכללת ברכושם המשותף של שני בני הזוג, וחל עליה משטר חלוקת הרכוש הרלוונטי, כלומר: הלכת השיתוף.
הפסיקה קבעה, הן לגבי פנסיה תקציבית והן לגבי פנסיה שאינה תקציבית כך:
זכויות סוציאליות הנובעות מעבודת כל אחד מהצדדים במשך חיי הנישואין, כמו: פיצויי פיטורין, זכויות פנסיה, הפרשות לקופות גמל, ביטוח מנהלים וכד', הן חלק מהרכוש המשותף.
כל אחד מהצדדים זכאי למחצית מהזכויות הסוציאליות ממקום עבודתו של בן או בת הזוג למשך התקופה מיום הנישואין ועד למועד הקרע – לפי השווי של הזכויות, נכון ליום הפסקת העבודה של הצד הזכאי או פרישתו בעתיד.
(ע"א 87/841 רון נ' רון, פ"ד מה (3), 793)
מכיון שכספי פנסיה אינם נזילים, והעמית בלבד הוא זה שרשאי רשאי למשוך אותם – רק בהגיעו לגיל הפנסיה, בהתאם ובכפוף לתקנון הפנסיה הספציפית, הרי שהמימוש בפועל של הזכות של בן הזוג יבוצע רק במועד הבשלת הזכות.
נניח לדוגמה מקרה שבו מדובר בבעל בן 55 שצבר זכויות פנסיוניות והאשה לא עבדה במשך כל שנות הנישואין. האשה תהא זכאית לתבוע מחצית מסכום הפנסיה של הבעל, אך הבעל לא יחויב לשלם לאשה כעת את חלקה, אלא רק במועד בו הוא יהיה זכאי למשוך את כספי הפנסיה.
חלוקת זכויות פנסיוניות בגירושין אינה פשוטה, מכיון שלא מדובר בסכום כספי רגיל ונזיל שניתן פשוט לחלקו חצי-חצי, שכן קרן הפנסיה נפתחת רק במועד הפרישה לגמלאות.
ככל שמועד פרידת בני הזוג רחוק יותר ממועד הפרישה של הצד שקרן הפנסיה רשומה על שמו, כך מתרחק המועד בו ניתן לממש זכות זו.
בהתאם לכך, השאלה העיקרית המתעוררת בהקשר של איזון זכויות הפנסיה וחלוקתן השווה בין בני הזוג, היא שאלת מועד האיזון: האם יש לקבוע איזון מיידי, כלומר: במועד הגירושין, תוך חישוב היוון הזכויות לעתיד, או שיש לקבוע איזון דחוי, כלומר: במועד הפרישה, כאשר הזכויות מבשילות ומתגבשות.
היוון זכויות פנסיה
היוון זכויות הפנסיה במועד הגירושין הוא כימות הזכויות הפנסיוניות העתידיות לכאורה לערך עכשווי, הנכון למועד הגירושין.
ההיוון נעשה באמצעות אקטואר, אשר מחשב את שווי הזכויות הפנסיוניות שנצברו במהלך שנות הנישואין על ידי כל אחד מבני הזוג, וקובע את חלקו של כל אחד בהן.
לאחר מכן האיזון מתבצע כך שהצד שיש לו את סכום הפנסיה הגבוה יותר משלם לבן הזוג השני את היתרה המגיעה לו, באמצעות כספים או נכסים אחרים, כמו ויתור על חלקו בדירת המגורים המשותפת, רכב וכד'.
עד שנת 2018 ההגדרה לבן זוג לצורך ההכרה של קרן הפנסיה הוגבלה לבני זוג נשואים. בני זוג שחיו כידועים בציבור, ואחד מהם רצה לקבל את כספי הפנסיה בן זוגו שהלך לעולמו, לא היה זכאי לכך, על אף שבני הזוג חיו ככל זוג נשוי, ובפועל ההפרשות לקרן הפנסיה נעשו מהמאזן הכלכלי הזוגי שלהם.
בהמשך המצב השתנה, וגם אם לא הוסדר בצורה מוחלטת, הרי שע"פ פסיקת בית המשפט העליון, גם בני זוג שהם במעמד של ידועים בציבור זכאים לאיזון משאבים וחלוקה של זכויות סוציאליות, כולל זכויות פנסיה.
עניין חלוקת רכוש בגירושין – פנסיה בפרט הוא נושא מורכב המצריך ראיה כוללת של פני הדברים, בדיקת הזכויות ונסיון בתחום. פנו לעוה"ד כהן, דקר, פקס וברוש, אשר יש להם נסיון רב בדיני משפחה ובזכויות פנסיוניות בגירושין והם יסייעו לכם.