יורש אחר יורש

חוק הירושה, תשכ"ה 1965 קובע כי בכל מקרה בו אחד מבני הזוג הולך לעולמו ולא הותיר אחריו צוואה עזבונו יחולק בהתאם ליורשים על פי דין. המשמעות היא שבן הזוג הנותר יצטרך להתחלק ברכושו ואף בדירה בה חיי במשך כל ימי חייו עם בן זוגו האחר עם ילדיו.

במקרה זה בני הזוג מחליטים יחד, בעודם בחיים, כי לאחר מות אחד מהם יועבר כל רכושו לבן הזוג הנותר, זאת על מנת למנוע מצב בו ינושלו מרכושם על ידי ילדיהם.

על מנת להבטיח שהיורש השני יזכה בסופו של דבר בכלל העיזבון המשותף, כאשר מדובר בדרך כלל ילדים או בני משפחה אחרים, מקובל לכלול בצוואה גם סעיף של יורש אחר יורש המפרט למי, מתי וכיצד יועבר העיזבון כאשר שני בני הזוג הולכים לעולמם.

יחד עם זאת, אין הגבלה באשר לשימוש ברכוש על ידי בן הזוג הנותר בחיים לאחר שזה התקבל והוא רשאי לבזבז את כספו ולא להותיר לילדיו דבר.

על מנת להבטיח שהרכוש יגיע בסופו של יום לילדים יש צורך בהתניה ברורה בצוואה. עם זאת, התניה בסעיף כזה מגבילה את בן הזוג שנותר בחיים בשימוש עזבונו של בן הזוג האחר. הוא אומנם יורש אותו, אך עליו להבטיח שהוא יועבר בסופו של יום לצד ג' שהצדדים הסכימו על כך.

סעיף 42 לחוק הירושה

יורש אחר יורש חוק הירושה: סעיף 42 לחוק הירושה קובע:

"(א) המצווה רשאי לצוות לשניים על מנת שיזכה השני אחרי שזכה הראשון; השני יזכה במות הראשון או בהתקיים התנאי או בהגיע המועד שנקבע לכך בצוואה, הכל לפי המוקדם יותר.

(ב) הראשון רשאי לעשות במה שקיבל כבתוך שלו, והשני לא יזכה אלא במה ששייר הראשון; אולם אין הראשון יכול לגרוע מזכותו של השני על-ידי צוואה.

(ג) השני יזכה אם היה כשר לרשת את המצווה בשעת זכייתו, אף אם לא היה כשר לכך במות המצווה; מת השני לפני שעת זכייתו או שנמצא פסול לרשת או שהסתלק מן המגיע לו, הוראת הצוואה לטובתו מתבטלת.

(ד) הוראת צוואה על דרך זו ליותר משניים – בטלה, זולת הוראה לטובתו של מי שהיה בחיים בשעת עשיית הצוואה".

זאת אומרת, סעיף א 42 מותיר למצווה לזכות צד ג' לאחר שזיכה צד ראשון ברכושו לאחר מותו. הזוכה השני יזכה בכך רק לאחר התקיים התנאי המפורט בצוואה או במותו של הזוכה הראשון, הקודם מבניהם. במקרה זה אין הזוכה הראשון יכול לגרוע מזכותו של הזוכה השני אלא אם נכתב כך במפורש בצוואה – דהיינו אינו יכול להוריש את הנכסים שירש לאחר.

על פי סעיף ב, לא מחייב את היורש הראשון לשמור על הרכוש שקיבל למען השני למעט העניין המוסרי.

יש להבדיל בין סעיף 42 לחוק לבין סעיף 45. בעוד סעיף 42 מבקש לבצע את רצון המוריש מכוח צוואתו, סעיף 45 בעצם מדבר על הוראה של כותב הצוואה למוריש לבצע פעולות שונות ורק באמצעותם זוכה צד ג' בירושה. הכוונה לסעיף מתנה – אם תעשה כך וכך אז צד ג' יזכה בכך וכך.

על כן, הדבר משתנה כאשר נכתבת במפורש התניה לביצוע. יורש ראשון שהוטלה מגבלה משפטית על כוחו חייב לשמור על רכושו שהתקבל בצוואה לפיה תנאי המצווה.

במהלך השנים נדרש בית המשפט העליון לעסוק בנושא זה ולהעניק פרשנות רחבה יותר מאשר נכתב בחוק היבש.

כך למשל בחר נשיא בית המשפט העליון אהרון ברק להשמיע את פסד דינו האחרון בעניין זה ממש, כאשר פסק בספטמבר 2006 כי עיזבון בעל שצווה ליורשים שניים שנפטרו יחולק בין יורשי היורש הראשון (רע"א 3130/05).

באותו המקרה, המנוח, יוליאן רוביניק ז"ל הורה בצוואתו על יורש אחר יורש. ראשית, הורה כי כל רכושו יועבר לאישתו מירה רובינק. בצוואתו הוסיף כי את יתרת רכושו שלא ינוצל על ידה בחייה ירשו שלושה יורשים בחלקים לא שווים בניהם.

לאחר שנפטר ירשה רובינק את רכוש בעלה, אך במהלך חייה שניים מהיורשים הבאים הלכו לעולמם.  נשאלת השאלה, מי זוכה במנתו של היורשים השנים שהלכו לעולמם? האם חלקם בירושה יוחזר למוריש המקורי ויחלוק בין יורשיו על פי דין או שמע הוא חלק מעיזבונה של אשתו ויחולק בין יורשיה שלה?

הנשיא ברק בחר באפשרות השניה תוך שהוא מזכיר כי לפי החוק אם היורש השני נפטר קודם הראשון הרי שהוראת הצוואה לטובתו מתבטלת. הנשיא ברק גם הזכיר כי שליטתו של המוריש על רכושו מוגבלת לשני יורשים: "צוואה ובה הוראה על דרך יורש אחר יורש, ככל שצוואה אחרת, גוררת אחריה תוצאות משפטיות רק עם מות המצווה". עם מותו עובר עיזבונו ליורש הראשון, שרשאי לעשות בו כרצונו. הנשיא ברק דחה אפשרות שעם מות היורש השני וביטול צוואתו יעבור חלקו ליורשיו שלו: "פתרון זה אינו אפשרי, שכן עם ביטול ההוראה בצוואה לטובת היורש השני, נשמט הקשר ביו היורש השני ויורשיו לבין המצווה ועזבונו".

הנשיא ברק גם דחה אפשרות לפיה חלקו של היורש השני שנפטר יוחזר לעיזבונו של המוריש המקורי וכך יחולק לפי יורשים על פי דין זאת משום טובתו של מי שהיה בחיים בשעת עשיית הצוואה: "אומד דעתו הטיפוסי של המצווה הממוצע, אשר קבע הוראת צוואה על דרך יורש אחר יורש, הינו כי במות הראשון יזכה היורש השני במה ששיר הראשון, אין הוא רוצה כי יורשיו על פי דין ירשו אותו לאחר מות היורש הראשון".

לבסוף סיכם ברק כי "עם ביטול הוראת הצוואה לטובת היורש השני חדלה הצוואה להורות על יורש אחר יורש. היא הופכת לצוואה רגילה. עם מותו של היורש הראשון יזכו יורשיו… במה ששיר היורש הראשון מעיזבון המוריש".

יורש אחר יורש צו קיום צוואה

יורש אחר יורש מקבל הודעה בה רושמים לו שהוא זכאי לרשת את חלקו מהירושה בתנאים הרשומים בצוואה.

אפשרות אחרת לקבלת הודעה על הצוואה היא באמצעות פרסום. על מנת לקיים את הצוואה לצד ג' לאחר מות שני בני הזוג, על הצד השלישי להוציא בצו קיום צוואה מרשם הירושות במשרד המשפטים. ברגע שמוגשת בקשה חובה לפרסם זאת באמצעי התקשורת השונים על מנת מתן שהות להגשת התנגדויות.

במקרה ולא מוגשת כל התנגדות רשם הירושות מוציא את צו הקיום ואיתו ניתן לממש את הצוואה. במקרה של התנגדות וכן במספר מקרים נוספים שהוגדרו בחוק, מעביר הרשם את ההכרעה אל בית המשפט לענייני משפחה.

צוואה הדדית יורש אחר יורש

כאמור, צוואה הדדית מתקיימת בין שני בני הזוג בעודם בחיים על מנת להגן על מי מהם שיוותר בחיים מנישול רכושו על ידי יורשים על פי דין (ילדיו בדרך כלל). עם זאת, פן נוסף בצוואה ההדדית הוא לקבוע ביחד כיצד יחולק רכושם ולמי לאחר מות שני בני הזוג. במקרה זה ניתן לקבוע כיצד יחולק הרכוש לאחר מות בן הזוג השני באופן שאינו מגביל ובאופן שמגביל את בן הזוג ומוודא שהרכוש אכן יגיע לילדיו.

במידה ואחד מבני הזוג מעוניין לבטל או לשנות את הצוואה כשהבן הזוג השני בן החיים עליו להודיע על כך לבן הזוג בכתב ולבטל או לשנות את צוואתו בהסכמה הדדית. מסירת הודעה לבן הזוג בכתב, בהתאם לחוק, מאפשרת לו לערוך צוואה חדשה. ההודעה מבטלת את הצוואה ההדדית ולכן אם בן הזוג השני לא יערוך צוואה חדשה עזבונו יחולק ליורשים על פי דין, כאילו לא הייתה קיימת צוואה לגביו מעולם.

במידה ובן הזוג נפטר, בן הזוג הנותר יכול לבטל את הצוואה ההדדית רק לאחר שיוותר על חלקו בצוואה לטובת שאר היורשים וזאת לפני חלוקת העיזבון בפועל, כפי שכל יורש יוכל לעשות זאת בכללים הנהוגים בחוק.

אם העיזבון כבר חולק, עליו להחזיר ליורשים האחרים את חלקו אשר ירש או לפצות לפי ערכו.

יורש אחר יורש הוא סעיף בצוואה הדדית אשר מגדיר את העברת הרכוש מבן הזוג שנפטר לבן הזוג שנותר ולאחר מכן לצד ג', בדרך כלל הילדים או קרובי משפחה. הסעיף יכול לתת הוראה כללית להעברה מבלי לחייב את בן הזוג הנותר לשמור על אותו רכוש, אך הוא יכול גם לכלול הוראה מתנה המחייבת את בן הזוג הנותר לשמור על הרכוש על מנת שיועבר בסופו של דבר לדור הבא. מטבע הדברים מדובר בסוגיה רגישה, אשר יש להיעשותה בזהירות על מנת שתכסה את כלל ההגנה ולא תותיר "חורים". כמו כן על ההסכם להיכתב באופן רגיש שימנע סכסוכים כואבים בין בני משפחה קרובים. על כן, מומלץ להיות מלווים על ידי עו"ד רגיש ומנוסה שידע להתוות את הדרך הנכונה.

מתוך רצון להשיג את הטוב ביותר עבורכם, מומלץ מאד לפנות לייעוץ משפטי המתאים. במשרדנו תמצאו מבחר עורכי דין מומחים לדיני ירושה ומשפחה. יחד נבנה תכנית פעולה משותפת בה תקבלו ליווי והדרכה מתאימים, המלצות וייצוג משפטי מקצועי. נשמח אם תצרו אתנו קשר בטלפון: 055-9826594  או דרך הצ'אט באתר.