במצב של גירושין החוק קובע חלוקה שווה של הרכוש, באופן עקרוני, בין בני הזוג. במידה ובני הזוג נישאו לפני 1974 חלה עליהם חזקת השיתוף ומידה ונישאו לאחר מועד זה חל עליהם חוק יחסי ממון בין בני זוג, התשל"ג 1973.
חזקת השיתוף היא כלל משפטי שנקבע בפסיקה בבית המשפט הקובעת כי נכסי בני הזוג שצברו במהלך נישואיהם יחולקו שווה בשווה עם פקיעת הנישואים, גם אם השתכרו באופן שונה וזאת מתוך הנחה ששני בני הזוג תרמו למאמץ כלכלי משותף בתא המשפחתי.
חוק יחסי הממון נוצר מתוך פסיקה זו ולכן מחלק את רכוש בני הזוג גם כן באופן שווה. הוא עשוה זאת באופן מעט מסודר יותר על ידי הסדר איזון משאבים. בהסדר זה מעריכים את שווי הערך של כלל הרכוש שנצבר במהלך השנים, בכלל זה חובות, ומתבצעת חלוקה שווה בין בני הזוג.
האם ירושה שייכת לשני בני הזוג ? האם ירושה מתחלקת בגירושים? הסדר איזון המשאבים קובע שכל אחד מהם שומר על זכויותיו ברכושו ופירוק השיתוף מתבצע רק כאשר הנישואים פוקעים. לכן, בדרך כלל ההסדר יבוצע לאחר מתן גט. ישנם נכסים שאינם נכללים בהסדר איזון משאבים או בחזקת השיתוף. ככלל, ירושה בין אם מדובר בכספי ירושה בגירושין או נכסים, איננה מתחלקת בין שני בני הזוג, אלא שייכת ליורש בלבד. עם זאת, בפועל, הדבר מורכב יותר אם תוכח כוונה לשיתוף באותם הנכסים / כספים, כפי שיוסבר בהמשך.
סעיף 5(א)(1) לחוק יחסי הממון מחריג מהסדר איזון המשאבים נכסים שהיו שייכים לאחד מבני הזוג בטרם הנישואין או כאלה שהתקבלו במהלך הנישואין במתנה או ירושה: "עם פקיעת הנישואין עקב גירושין או עקב מותו של בן זוג, זכאי כל אחד מבני הזוג למחצית שוויים של כלל נכסי בני הזוג, למעט – (1) נכסים שהיו להם ערב הנישואין או שקיבלו במתנה או בירושה בתקופת הנישואין", לשון החוק.
עם זאת, אם בן הזוג יצליח להוכיח כי התקיימה לגבי אותם נכסים כוונת שיתוף, עשוי בית המשפט לחלק גם את אותם נכסים מתוך הבנה ששני בני הזוג נהגו במשותף באותם הנכסים ולכן לפי דין השיתוף הכללי אותה ירושה הופכת למשותפת.
בעבר בתי המשפט נהגו פחות להתחשב בכוונת השיתוף, אך ב-2004 השתנתה מדיניות בתי המשפט עם פסיקתו של שופט בית המשפט העליון דאז אליקים רובינשיין: "ככל שהתוכן המשותף שנוצק לקניין… וככל שהייתה שותפות נמשכת בחיי הנישואין ולה ביטויים מסוגים שונים… כן מצדיקה ההגינות כי תגבר ההתייחסות לחזקת השיתוף (בע"מ 5939/04).
ישנם מספר מקרים בהם בית המשפט עשוי לנהוג כך:
האם כספי ירושה מתחלקים בגירושין
למרות הקריטריונים שהוצגו להתערבות בית המשפט מדובר בנושא סבוך שאין לו כלל אחיד. הרחבת עקרונות השיתוף גם על נכסים חיצוניים שהגיעו בעקבות ירושה או מתנה או שנצברו לפני מועד הנישואים היא דבר חריג, אך קיים.
כך למשל פסק בית משפט המחוזי בחיפה באפריל 2015 כאשר דחה ערעור של בעל להעברת מחצית מזכויות בית שקיבל במתנה ללא תמורה מהוריו לאחר שהשניים התגרשו (עמ"ש 25037-09-14). השופטים שושנה שטמר, עדי זרנקין וחננאל שרעבי ציינו בהחלטתם כי השניים התגוררו בבית משך 16 שנים וגידלו בו שישה ילדים, ביצעו שיפוץ בדירה מכספים שקיבלו במכירת דירה קודמת וכספי המשכנתא של הדירה שנמכרה שולמו מכספים משותפים די בהם לקיים עקרונות השיתוף מהן ניתן לגזור זכויות שוות בבית גם לאישה. זאת, למרות שהבית נרשם על שם הבעל בלבד וניתן ללא תמורה על ידי אימו.
במקרה אחר בחר בית המשפט העליון בנובמבר 2018 לדחות (ברוב דעות) ערעור של אישה שהתגרשה מבעלה לאחר שבגדה בו ודרשה חלוקה שווה בבית שהתגוררה בו עם בעלה (בג"צ 4602/13). את הבית קיבל הבעל בירושה, אך התקיימו בו מספר מהקריטריונים המעדיפים על שיתוף וצוינו כאן מעל. השניים התגוררו בו משך 30 שנה, גדילו 3 ילדים משותפים ואף ערכו בו שיפוץ נרחב. השופטים ציטטו בהחלטתם את פסיקת בית הדין הרבני הגדול לפיו "מעשה הבגידה יוצר כוונת אי שיתוף של בעל הנכס כלפי מי שבגד בו". עוד כתבו כי "אין אנו מתערבים בפסק דינו של בית דין רבני אלא במקרים צרים ומוגדרים".
על מנת למנוע חלוקה בירושה עם בן הזוג השני בתהליך גירושין ולשמור על כספי/נכסי ירושה חשוב לבצע הפרדה מלאה בין הנכסים או הכספים שהתקבלו בירושה לבין משק הבית המשותף. זה אומר חשבון נפרד והתנהלות נפרדת לחלוטין בין הכספים מהירושה למשק הבית. כמו כן מומלץ לחתום על הסכם ממון המגדיר במפורש כי הכספים ו/או הנכסים שהתקבלו בירושה אינם מחולקים בעת פרידה.
מדובר בהסכם משפטי שניתן לעשות בטרם הנישואים או במהלכם. ההסכם מבצע הפרדה של הנכסים של שני בני הזוג קודם הנישואים וברגע פקיעתם ויכול גם להחריג נכסים שהתקבלו במהלך הנישואין כגון נכסים או כספים שהתקבלו בירושה.
הסכם ממון שנעשה כדין קשה מאוד לביטול ונראה כי אם נעשה כראוי ותוך ליווי משפטי מתאים הוא יכול למנוע העברת רכוש במקרה פרידה, כפי ששני הצדדים סיכמו בהסכם החתום.
כך למשל פסק בית משפט לענייני משפחה בראשון לציון באוקטובר 2015 כאשר דחה תביעת אישה לביטול הסכם ממון מטעמים של עושק, טעות וטעיה ותרמית וחייבה בתשלום הוצאות משפט בסך 35 אלף שקלים (32522-09-13).
בפסק הדין ציינה השופטת ד"ר ורדה בן שחר כי "בדיון שנערך בנוכחות הצדדים… הסביר בית המשפט לצדדים, בשפה פשוטה וברורה את משמעות ההסכם. הקריא בפניהם את ההסכם, הצדדים הצהירו בפה מלא כי חתמו על ההסכם מתוך רצון ובהסכמה חופשית וכי מבינים הם את תוכנו, מהותו ותוצאותיו. לאחר שבית המשפט נוכח שההסכם נעשה על ידי הצדדים בהסכמה חופשית ומרצון ולאחר שניתנו לצדדים הסברים נאותים אודות ההסכם ניתן תוקף של פסק דין לכל הוראות ההסכם… בהתאם לפסיקה הרווחת, לא בנקל תתקבלנה טענות הנסמכות על 'פגם ברצון' כנגד פסק הדין המעניק תוקף להסכם גירושין, זאת לאחר שבית המשפט התרשם ש: 'שני הצדדים הבינו בדיוק במה המדובר'".
חשוב לדעת, כי בניגוד לחוזים אחרים ההופכים לברי תוקף מרגע חתימתם, הסכם ממון צריך להיעשות בכתב ובמידה ונעשה קודם לנישואין עליו להיות מאושר על ידי גורם מוסמך שמוודא הסכמה והבנה בין שני בני הזוג – נוטריון או רשם נישואין.
במידה וההסכם נעשה לאחר הנישואין הוא טעון את אישור בית המשפט לענייני משפחה או בית הדין הרבני.
חשוב להבין, על פי סעיף 2(א) לחוק יחסי הממון, ללא אישור מתאים הסכם הממון לא יהיה תקף.
זה המקום לציין גם כי גם במקרה ושני בני הזוג מסכימים על ביטול ההסכם, רק הגוף שאישר אותו מסוגל גם לבטלו – נוטריון, רשם נישואין, בית משפט לענייני משפחה או בית הדין הרבני.
קבלת או מניעת נכסים וכספים שהתקבלו בירושה במהלך גירושין היא הליך מורכב הדורש ליווי משפטי מתאים וניסיון בתחום. במשרד כהן דקר פקס ברוש תיפגשו עורכי דין מומחים לדיני ירושה, דיני משפחה והסכמי ממון ולהם ניסיון רב בתחום שישמחו ללוותכם, לקבוע פגישה או לענות על כל שאלה.