תפריט
חוק הירושה תשכ"ה 1965 קובע מה יעלה בגורלו של רכוש נפטר ובמסגרת זו גם הדירה בה התגורר. בכל מצב בו אדם הלך לעולמו ולא השאיר אחריו צוואה, עזבונו יחולק בהתאם לחוק הירושה. החוק מגדיר יורשים המכונים "יורשים על פי דין" ואלו יצטרכו להוציא צו ירושה מרשם הירושות במשרד המשפטים או מבית המשפט לענייני משפחה. החוק גם מגדיר את הכללים, האחוזים וסדרי העדיפויות בחלוקת הרכוש לצאצאים ולקרובי משפחתו.
היורשים על פי דין במקרה של דירה יהיו קודם כל בת זוגו של הנפטר וילדיו ורק לאחר מכן, הזהות נקבעת על פי קרבה משפחתית, לפי ענפים כפי שיוסבר בהמשך. במידה ולא נמצאו יורשים על פי דין והנפטר לא הותיר צוואה שתקבע לאן יחולק רכושו, המדינה תחלט את הרכוש ובכלל זה דירת המגורים.
חשוב לדעת כי לא מדובר במקרה חריג. בפעמים רבות הנפטר הולך לעולמו ללא שישב וחשב עם עצמו מה יעלה בגורל הדירה שהתגורר עם בת זוגו ו/או ילדיו. על כן מומלץ לכתוב צוואה עוד במהלך החיים על מנת להגן על בת הזוג מאפשרות של מכירת הדירה ומפני היורשים על פי דין.
החוק הישראלי מגדיר כי בן או בת זוג של נפטר תזכה לעיזבון בהתאם לענף בו נמצאים יתר היורשים: בן / בת הזוג יקבל חצי מהדירה ואילו החצי הנותר יתחלק בין ילדיו של המוריש. נניח שאדם נפטר ומותיר אחריו אישה ושלושה ילדים. 50% מהעיזבון יעבור לטובת בת הזוג ואילו 50% הנותרים יתחלקו שווה בשווה בין הילדים.
בנוסף בן / בת הזוג ירש את המיטלטלין והרכב שהיה למשק הבית המשותף במלואם ובכלל זה ריהוט, מכשירי חשמל וכדומה. זאת במטרה לשמור על רמת החיים שהיה מורגל אליה בטרם הפטירה. עם זאת, מדובר בחפצים ששימשו את שני בני הזוג באופן משותף ולא בחפצים המשמשים לשימוש אישי של אחד מהם, למשל תכשיטים.
במידה ואין לבני הזוג ילדים, יקבל בן / בת הזוג שני שליש מהעיזבון ואילו היתר יתחלקו חלוקה שווה בשליש בין אחי הנפטר וילדיהם (אחייניו) או עם הורי ההורים (סבא, סבתא).
ידוע בציבור: על פי סעיף 55 לחוק הירושה, מעמדו של בן או בת זוג שאינו נשוי למוריש אך חי עימו זהה מבחינת ירושה לבן / בת זוג נשוי.
אם לא קיימת בת זוג, חוק הירושה מגדיר שלושה ענפי ירושה לפי סדר עדיפויות: ילדיו של המוריש וצאצאיהם, הוריו ואחיו או אחיותיו וסבא וסבתא.
במידה וקיימים יורשים כלשהם בענף הראשון – צאצאים או צאצאי צאצאים (נכדיו, ניניו וכו') העיזבון יתחלק בהם במלואו, זאת גם אם קיימים למוריש קרובי משפחה מהענף השני דוגמת הורים או אחים. העיזבון יחולק קודם כל בין ילדי המוריש ורק אם הם אינם בחיים בין נכדיו.
אם אחד מילדי המוריש אינו בין החיים אך הותיר אחריו צאצאים, הם יזכו להתחלק בחלק של אביהם שווה בשווה.
במידה ולא קיימים יורשים בענף הראשון, זאת אומרת אדם הנפטר ואין לו ילדים, עיזבונו יחולק לקרובי המשפחה בענף השני – הוריו אם קיימים וצאצאיהם (אחיו של המוריש). העיזבון יחולק קודם כל בין הורי המוריש שווה בשווה. אם אלו אינם בחיים, העיזבון יחולק בין צאצאים (אחים ואחיות) כשאלו קודמים לאחיינים.
כמו בענף הראשון, אם אחד האחים נפטר אך הותיר צאצאים, הם יזכו להתחלק בחלקו שווה בשווה.
ובמידה ואלו לא קיימים, עיזבונו יחולק לקרובי המשפחה בענף השלישי – סבא וסבתא וצאצאיהם (דודים, בני דודים וכו'). גם כאן, העיזבון יחולק קודם כל בין סבא וסבתא ואם אלו לא בין החיים דודים ולאחר מכן בני דודים. דוד שאינו בן החיים, ילדיו יזכו להתחלק בחלקו שווה בשווה.
רק במקרים בהם לא קיימים יורשים על פי דין על פי הענפים שפורטו, חוק הירושה מותיר למדינה לחלט את העיזבון ונכסיו יועברו לאפוטרופוס הכללי במשרד המשפטים. עם זאת, סעיף 17 לחוק מאפשר למדינה להעניק חלק מהעיזבון באופן חד פעמי לקרוב שאינו יורש על פי דין, אך היה קרוב אל המוריש בזמן המוות.
סעיף 6(ב) לחוק הירושה מאפשרות הסתלקות לבן זוג או ילדו או אחיו של המוריש: "מי שהסתלק מחלקו בעיזבון, רואים אותו במידה שהסתלק כאילו לא היה יורש מלכתחילה; אין הסתלקות לטובת אדם אחר, אלא לטובת בן זוגו, ילדו או אחיו של המוריש".
ילדי הנפטר יכולים לחתום על תצהיר הסתלקות מעיזבון על מנת להעניק את חלקם בדירה חזרה לבן / בת הזוג של הנפטר, אך בית המשפט אינו יכול למנוע את מכירת הנכס אם היורשים יעמדו בדעתם למכור אותו על מנת לחלק את הכסף בין היורשים על פי דין.
כך פסק למשל בית משפט לענייני משפחה בחיפה במאי 2015 כשחייב בת שטיפלה בהוריה עד שנפטרו והתגוררה בביתם בהתאם לקיום צוואתם, למכור את הבית ולתת את חלקם של שאר אחיה היורשים, לאחר שאלו הגישו תביעה לפירוק השוטפות ומכירת הנכס (תמ"ש 24251-12-11).
הבת השקיעה סכומי כסף בשיפוץ הדירה והשופטת אלה מירז חייבה את האחים בקיזוז כספי השיפוץ בחלקם בנכס לאחר המכירה תוך שהיא מציינת בהחלטתה כי "לתובעת (הבת) זכות ראשונים לרכישת הדירה. התובעת תודיע לצדדים תוך 30 יום ממתן פסק הדין באם בכוונתה לרכוש זכויות הנתבעים בדירה… במקרה בו התובעת תודיע כי אינה מעוניינת ברכישת זכויות הנתבעים, תימכר הדירה בשוק החופשי כפנויה, על דרך ההתמחרות. הדירה תפורסם למכירה על ידי ב"כ הצדדים… התמורה שתתקבל, בניכוי הוצאות, תחולק בין הצדדים בהתאם לחלקם בזכויות בדירה".
חשוב להבין שישנו הבדל גדול בין מכירת דירה בירושה לבין מכירת דירה בעסקת מקרקעין וההבדל הוא במיסוי. בעוד על כספים הניתנים משום מכירת נכס בירושה אין מיסוי על מכירת ירושה לאחר חלוקת העיזבון, יחולו מיסים ככל עסקת מקרקעין אחרת. לכן על כל תשלומי האיזון לבוא מתוך הירושה עצמה ולא מכספים שהם מחוץ לירושה.
בסופו של דבר, סכסוכים על דירה שהתקבלה בירושה נפוצים מאוד. יתכן וחלק מהיורשים ירצו לנהל את הנכס או להמשיך להתגורר בו. במקרים רבים ניתן למנות מנהל עיזבון וחלק את התמורה באופן יחסי בין היורשים. במידה ולא קיימת הסמכה יש לפנות אל בית המשפט בבקשה לפירוק שיתוף.
מינוי מנהל עזבון יתכן ויעשה בהסכמה של כל היורשים ואם לא, בהסכמת בית המשפט לענייני משפחה. תפקידו של מנהל העזבון לדאוג לחלוקת הנכסים וניהולו באופן שישמור על כל היורשים.
אלא שבן / בת הזוג, עשויה לדרוש בנוסף למחצית העיזבון, גם את מלוא הזכויות דירת המגורים, דמי כתובתה ובנסיבות מסוימות אף לקבל מזונות מן העיזבון.
כך למשל דחה בית משפט לענייני משפחה בתל אביב באפריל 1998 את תביעת בת לקבל זכויות מלאות על דירה בה גר אביה ואישתו מנישואים שניים לאחר שהאב העביר את כל זכויותיו לדירה לביתו בטרם נפטר וללא ידיעת אישתו (תמ"ש 72270/96). השניים התגוררו יחד משך 29 שנים ובית המשפט קבע כי בהתנהגותה הבת הסכימה לשימוש של אשיתו של אביה בדירה משך 4 וחצי שנים עד שהלך לעולמו.
בהחלטתו כתבה השופט יהושע גייפמן כי “נסיבות המקרה, שבמסגרתן נלמדת הסכמה בשתיקה של בעל מקרקעין, מונעות מהתובעת, מכוח דין השתק או מכוח עיקרון תום-לב, מלהביא את הרשות לסיומה".
ירושת דירה לאחר מות אחד מבני הזוג היא מהמצבים הקלאסיים לסכסוכי משפחה ומצריכים ליווי, גישור וייעוץ משפטי צמוד. במשרד דקר, פקס, לוי, תיפגשו עורכי דין מומחים לדיני הירושה, צוואה וגישור בעלי ניסיון של עשרות שנים בתחום שישמחו לייעץ, להיפגש ולענות על כל שאלה.