מתן חיסון קורונה למרות התנגדות האב

ביולי 2021 בית המשפט לענייני משפחה בחיפה קיבל תביעת אם לחסן את ילדיה לקורונה, 2 נערים בני 15, וזאת בניגוד לעמדתו של האב (תלה"מ 8386-03-20). האב טען כי המידע לגבי חיסון בני נוער עדייו חלקי ולכן סירב לחסנם. בפסק הדין הסבירה השופטת שלי אייזנברג כי היא מסתמכת על המלצת משרד הבריאות, העלייה בנתוני התחלואה, טובת הקטינים ורצונם להתחסן וכן הסבירה מדוע במצב זה בו דעות ההורים חלוקים על בית המשפט להתערב: "שעה ששני ההורים האפוטרופסים הטבעיים אינם מסכימים אודות הצעד הרפואי שיש לנקוט ביחס לילדיהם, הרי שיש בצו השעה כדי להשליך על טובת הקטינים, כאשר הבקשה לביצוע החיסון אינה מטעם משרד הבריאות אלא מטעם האם- האפוטרופוסית הטבעית של הקטינים, העותרת בבקשה שהיא רואה בה משום דאגה לבריאותם של הקטינים. אין מנוס ממתן הכרעה שיפוטית שיש בה משום התערבות בתא המשפחתי ופגיעה באוטונומיה של ההורים. ואולם פגיעה זו הנה נוכח העדר היכולת של ההורים להגיע להחלטות משותפות לטובת ילדיהם המשותפים".

ומה אמר בית המשפט 
השופטת ציינה את המלצת משרד הבריאות שקוראת להרחיב את מתן חיסוני הקורונה לבני 15-12 לנוכח ההתפרצויות האחרונות: "נדמה כי אין צורך להכביר במילים באשר לחשיבות החיסון נגד קורונה ונחיצותו, כאשר מבצע החיסונים במדינת ישראל הוא הישג מרשים לכל הדעות שאפשר חזרה כמעט מלאה לשגרה", כתבה. היא התייחסה גם לעניין הדחיפות לאור המציאות העלייה בתחלואה ודן דלתא החדש ולכך שבזמן הפסיקה תוקף החיסונים עמד לפוג: "נתוני התחלואה שהיו במועד הגשת הבקשה ואף במועד בו הוגשה תגובת המשיב – אינם רלוונטיים עוד, הגם שחלפו רק שבועות ספורים. מאז הוגשה הבקשה חלה עליה ניכרת במספר החולים ומספר המאומתים היומי, ערים בישראל הוכרזו אדומות וכתומות, ובעקבות העלייה בתחלואה אף הושבה על כנה חובת עטיית המסכות בחללים סגורים במרחב הציבורי".

השופטת הדגישה כי זכותם של הנערים להיות מעורבים בהחלטות הנוגעות לחייהם ולכן יש לתת לדעתם משקל בפסק הדין: "הקטינים, נערים בני 15 בוגרים ונבונים אותם פגשתי לפני כחצי שנה, בטאו רצון עצמאי ובוגר בפני האפוט' לדין. שני הקטינים ספורטאים פעילים, משתתפים בתחרויות ובאים במגע עם בני נוער רבים אחרים. מקובלת עלי עמדת הקטינים כי החיסון יקנה להם תחושת ביטחון להמשיך ולעסוק בפעילויותיהם הספורטיביות כמו גם לבוא במגע עם בני גילם. בשים לב לבגרות שהפגינו בפני ולעמדתם כפי שהובאה על ידי האפוטרופסית לדין, אני סבורה כי יש לייחס משקל נכבד לרצונם, המתיישב עם מסקנתי".

כחלק מהדיונים בנושא, האם צירפה לעתירתה אישור מרופא ילדים הממליץ על החיסון וטענה כי ייתכן שהנערים יטוסו לחו"ל, ובמידה שכן – הם לא יספיקו לקבל את שתי מנות החיסון לפני הנסיעה.

האב טען בתגובה כי אינו מתנגד לחיסון באופן גורף אך המידע לגביו בנושא נערים חלקי ועל כן ביקש להמתין עם ההחלטה עד ספטמבר הקרוב. הפנה אף הפנה לראיון שנערך עם פרופסור גבי ברבש, שציין כי על אף המגמה הכללית להמליץ להתחסן אין דחיפות בעניין, כאשר ישנה חסינות עדר שמגנה גם על בני הנוער.

על כך השיבה השופטת: "בית המשפט אינו יכול לסמוך על נתונים כאלו או אחרים שהועלו במהלך ראיון טלוויזיוני, מקום בו מונחות בפניו המלצות משרד הבריאות. אחזור ואפנה לנתונים שפורסמו על ידי משרד הבריאות… מהם עולה כי עד כה חוסנו כנגד נגיף הקורונה כ- 2.5 מיליון נערים ונערות ללא תופעות לוואי מיוחדות. כך שגם אם יש ממש בטענה בדבר קיומו של קשר לכאורה בין החיסון לדלקת קרום הלב בה לקו 260 נערים/ות (מתוך 2.5 מיליון) – טענה אשר לכשעצמה טרם אושרה על ידי גורם רפואי רלוונטי כלשהו בארץ או בעולם – הרי שמדובר באחוז זניח, שאין בו כדי להפחית מחשיבות החיסון ונחיצותו. במדינת ישראל הוא הישג מרשים לכל הדעות שאפשר חזרה כמעט מלאה לשגרה".

לא מקרה יחיד

במקרה אחר שארע גם במהלך אותו החודש קיבל בית משפט לענייני משפחה בקריות בקשת נערה בת 16, שהוגשה באמצעות האפוטרופוס לדין, לאפשר לה לקבל חיסון נגד קורונה למרות התנגדות אימה כשהאב תמך בבקשתה (תלה"מ 51924-09-20). האם טענה כי היא אינה מתנגדת לחיסונים, אלא לחיסון נגד קורונה שהוא ניסוי המוני ראשוני, לדבריה.

השופט ניר זיתוני כתב בפסק הדין כי "עמדת משרד הבריאות בעניין זה גובשה זה מכבר והיא ברורה וחד משמעית . חיסון נגד קורונה לקטינים מעל גיל 16 הינו בטוח , תועלתו עולה על הסיכון הטמון בו , וישנה המלצה חד משמעית לתיתו לכל הקטינים מעל גיל 16 . הקטינה  מבקשת לאמץ המלצה זו לאחר שראתה כי אביה ובני משפחתו התחסנו ולאחר שהיא עצמה עברה את החוויה המורכבת של בידוד יותר מפעם אחת" .

מדובר בפסקי דין תקדימיים בנושא הקורונה

אך דומה לפסקי דין דומים בנושא חיסון ילדים כאשר אחד ההורים מבקש לחסן והשני מתנגד.

כך למשל פסק בית המשפט לענייני משפחה בתל אביב-יפו ביוני 2020 כשאב עתר לחסן את בנו התינוק בחיסון נגד חצבת, כשהאם התנגדה לכך והקטין היה במשמורתה (תלה"מ 47579-06-17). השופטת איריס אילוטוביץ' סגל כתבה בפסק הדין כי העקרון המנחה את בית המשפט האו עקרון טובת הילד: "המלצות משרד הבריאות אשר למתן חיסונים שגרתיים – חיסונים הניתנים במרכזי טיפות החלב ובבתי הספר ללא תשלום, נבחנו על ידי גורמים מקצועיים והן בבחינת המלצה גורפת וחד משמעית עבור כלל הילדים בישראל… לאחר עיון בכתבי הטענות מטעם הצדדים, עמדת האפוטרופה לדין, המלצות גורמי הרווחה, והמלצות משרד הבריאות הקובעות, כי מחלת החצבת היא מחלה מסוכנת מאוד כאשר לאחרונה אף חלה עליה בהיקף ההידבקות בה, אין מנוס מלהורות על חיסונו של הקטין במידי. חיסון הקטין שלפניי בא כדי להבטיח את טובתו, שלמו ובריאותו".

סוגית חיסונים בהתנגדות אחד ההורים סוגיה כבדת משקל ונחשבת למורכבת, על אף מדיניות בית המשפט בנושא. הדבר נכון הן במקרים של דרישה לחיסון ובוודאי במקרים של סירוב לחיסון, דבר העומד בניגוד למדיניות המקובלת כיום. במשרד דקר, פקס, לוי, תיפגשו עורכי דין מומחים הן לדיני משפחה והן בסוגיות רפואיות שונות, בעלי ניסיון של עשרות שנים בתחום שישמחו לייעץ, להיפגש ולענות על כל שאלה.