צוואה הדדית ידועים בציבור

המשך טקסט בכל מצב בו אדם הלך לעולמו ולא השאיר אחריו צוואה עזבונו יחולק בהתאם לחוק הירושה תשכ"ה 1965. החוק מגדיר יורשים המכונים "יורשים על פי דין" ואלו נעשים בעיקר לפי קירבת דם.

חוק הירושה קבע כי בני זוג שחיו וקיימו משק בית משותף, יורשים אחד את השני כאילו היו נשואים אלא אם הושארה צוואה. לכן, באין צוואה, גם אצל זוגות נשואים וגם בקרב ידועים בציבור, מחצי מהרכוש יעבור לבן או בת הזוג הנותרים והמחצית לילדים.

לכן צוואה יכולה להבטיח כי רק לאחר ששני בני הזוג ילכו לעולמם, יוכלו הצאצאים ליהנות מהרכוש הנותר. צוואה הדדית היא המקרה היחיד המאפשר נוכחות בעל עניין בירושה בעת הכנתה, למשל אחד הילדים, מבלי שהדבר יפגע באמינותה.

בשנים האחרונות הופך המושג ידועים בציבור לפופולארי יותר ויותר כשזוגות בוחרים שלא להתחתן, אלא לנהל חיי זוגיות משותפים ללא נישואים.

ידועים בציבור הוא מושג המתייחס לשני בני זוג המקיימים חיים משותפים, משק בית משותף ומתגוררים יחד, אך אינם נשואים מבחינה משפטית. על אף שאין להגדרה זו חקיקה מסודרת, הדבר נקבע בסדרה של פסיקות על ידי בית המשפט וככל שעובר הזמן, מעמדם משתווה יותר ויותר לזוגות נשואים.

העקרון המשפטי שעומד מאחורי הפסיקה המעגנת את מוסד הידועים בציבור נכתב כבר בפסק דין של בית המשפט העליון משנת 2000 (רע"א 6854/00). השופטים אהרון ברק, דליה דורנר ויצחק אנגלרד כתבו בהחלטתם כי "בסיסה המשפטי של הלכת השיתוף הוא בהסכם משתמע בין הצדדים ולא בעצם אקט הנישואין. כשם שהנישואין אינם תנאי מספיק, כך גם אין הם תנאי הכרחי, שכן גמירת דעתם של בני זוג לשיתוף יכול שתשתכלל מאורח חייהם המשותף כידועים בציבור". 

מכאן ניתן ללמוד שבמקרה של פטירה, בדומה לזוגות נישואים, על רכוש בני הזוג ששימש אותם לחיי היום יום חלה חזקת השיתוף ודיני החוזים הכללים. ובכל זאת, עלולים להתגלע ריבים וויכוחים באשר לרכוש ששימש את בני הזוג, ובוודאי לרכושו הפרטי של מי מהם.

בתי המשפט נוהגים מדיניות לא אחידה בנושא והיא תלויה בכל מקרה לגופו. כך למשל קיבל באופן חלקי בית המשפט המחוזי בחיפה ביולי 2014 את ערעורה של אישה, על החלטת בית משפט קמא כי היא אינה נחשבת לידועה בציבור ולכן אינה יכולה לרשת חלק מעיזבונו של האדם שנפטר (עמ"ש 1714-09-13).

השניים היו נשואים באופן חוקי לבני זוג אחרים, אך ניהלו בניהם קשר אינטימי משך 20 שנה ואף נולדו להם 9 ילדים מחוץ לנישואין. בית המשפט פסק כי היא תוכר כידועה בציבור אך לא היה שיתוף בין הנכסים של בני הזוג ועל כן היא לא זכאית לחלק מעיזבונו על פי חזקת השיתוף או דיני החוזים.

מקרה זה ממחיש את חשיבות הצוואה ההדדית בעיקר במקרים של ידועים בציבור.

הסדרת החקיקה בנושא צוואות הדדיות

באין חוק מתאים, עד לשנת 2005 נהגו בתי המשפט לענייני משפחה לאשר באופן פרטני צוואות הדדיות במקרים שבני הזוג היו נישואים לפי הדין הישראלי. ההכרה בצוואות הדדיות של ידועים בציבור נובעת מהכרת הפסיקה במוסד הידועים בציבור כשווים (כמעט) זוגות נשואים. על כן, בימים אלו, בתי המשפט נוהגים להכיר בצוואות הדדיות גם בין ידועים בציבור.

חשוב להבין שלא קיים חוק המגדיר את מושג הידועים בציבור, אלא הוא הוכר מכוח הפסיקה. הכרה זו נעשית בדרך כלל על ידי חמישה קריטריונים:

• יחסים אינטימיים בין בני הזוג

• מערכת יחסים זוגית קבועה

• ניהול משק בית משותף

• תפיסת בני הזוג את מערכת היחסים בניהם כזוגית

• שני בני הזוג אינם נשואים בזמן מערכת היחסים בניהם

עם זאת בתי המשפט נוהגים כיום להסתפק ב-2 מתוך חמשת הקריטריונים הללו ובעיקר קיום משק בית משותף ויחסים אינטימיים.

ביטול צוואה הדדית

צוואה הדדית, כמו כל מסמך משפטי, ניתנת לביטול. אך באופן יחסי, לצוואה רגילה קשה יותר לבטלה היות והיא נחשבת לחוזה שנערך בין שני בני הזוג ובהסכמתם המשותפת.

במידה ואחד מבני הזוג מעוניין לבטל את הצוואה כשהבן הזוג השני בן החיים עליו להודיע על כך לבן הזוג בכתב ולבטל את צוואתו.

במידה ובן הזוג נפטר, בן הזוג הנותר יכול לבטל את הצוואה ההדדית רק לאחר שיוותר על חלקו בצוואה לטובת שאר היורשים וזאת לפני חלוקת העיזבון בפועל, כפי שכל יורש יוכל לעשות זאת בכללים הנהוגים בחוק.

אם העיזבון כבר חולק, עליו להחזיר ליורשים האחרים את חלקו אשר ירש או לפצות לפי ערכו.

בעניין זה חשוב לזכור שמדיניות בתי המשפט היא שהסכמי ממון אינם חלופה לצוואה. המשמעות הנגזרת מכך היא שצוואה יכולה למנוע מאחד מבני הזוג הידועים בציבור לרשת חלק בעיזבון של בן הזוג האחר שנפטר.

עריכת צוואה הדדית, בעיקר במקרים של ידועים בציבור, היא הליך מורכב הדורש ידע וניסיון רב על מנת להימנע מ"מוקשים" וסכסוכים מיותרים. במשרד דקר פקס ושות' תיפגשו עורכי דין מומחים לדיני משפחה שיעזרו לכם לנסח צוואה אשר תתרגם את מלוא רצונותיכם במסמך משפטי ברור.