האם ניתן לשלול אבהות מקטין בישראל?
שלילת אבהות מקטין אפשרית בארצות רבות על בסיס בדיקת רקמות (דנ"א) אשר תוכיח כי מי שרשום כאביו של הילד אינו באמת האב הביולוגי. דיני המשפחה בישראל, הן לפי המשפט העברי בבית דין רבני, והן על פי החקיקה האזרחית של בית הדין למשפחה, לרוב אינם מאפשרים לשלול אבהות מקטין (בניגוד לבדיקה לצורך הוכחת אבהות במקרים אחרים). משרדנו עוסק לעתים קרובות בנושאי בדיקת אבהות לצרכי קבלת אזרחות ישראלית. מאמר זה של עורך הדין מיכאל דקר, יסביר את השיקולים של בית המשפט לענייני משפחה, כאשר מי שרשום כאביו של ילד קטין מבקש להוכיח כי הוא אינו האב באמצעות בדיקת רקמות.
מעמד ממזר בישראל:
בניגוד לשימוש במונח "ממזר" בשפת היום יום (אדם ערמומי או מי שנולד מחוץ לנישואין) במשפט העברי, ממזר הוא אך ורק מי שנולד כתוצאה מגילוי עריות או מבגידת אישה בבעלה. ממזר, וכל צאצאיו בישראל עד סוף הדורות, אינו יכול להתחתן עם יהודיה שאינה ממזרה או גרה (מישהי שעברה גיור ליהדות). במדינת ישראל אין נישואים אזרחיים, לכן מי שנחשב כממזר לפי ההלכה פשוט אינו יכול להתחתן בתחומי המדינה. מובן שהוא יכול לצאת מתחומי המדינה כדי להינשא (לדוגמא בקפריסין, פרגוואי, אל-סלבדור), אבל במשך הדורות ובמסורת היהודית, הסטיגמה של מי שמוגדר כממזר הייתה כבדה, וחייו בקהילה היהודית היו קשים.
הפוסקים ביהדות האורתודוקסית הבינו במידה מסוימת שענישת ילד וכל צאצאיו על חטאי הוריו לא ראוי מבחינה מוסרית. אומנם הם לא עשו כדוגמאת היהדות הרפורמית, וביטלו את מעמד הממזר בצורה רשמית, אבל המסורת מבקשת להימנע ככל האפשר מהכרזת קטין כממזר. המשפט העברי מתייחס לכל ילד שנולד לאישה נשואה כילדו של בעלה, גם אם האישה לא רק נאפה בבעלה, אלא גם יש סיבה להאמין שלבעל פשוט לא הייתה אפשרות פיזית להכניס אותה להריון.
שלילת אבהות על בסיס בדיקת רקמות גורמת לקטין נזק:
המשפט האזרחי בישראל באופן כללי, ובית המשפט לענייני משפחה באופן ספציפי, הולכים אחרי המשפט העברי בנושא זה. בדיקת רקמות אומנם תקבע ללא שום ספק מיהו אביו ה"אמיתי" של הילד, אבל תוצאה שלילית של בדיקת דנא עלולה לגרום נזק חריג ומתמשך לקטין. הילד לא רק יאבד את אביו ואת הקשר המשפחתי, אלא גם יוגדר כממזר לפי הלכת ישראל, סטאטוס שירדוף אותו ואת צאצאיו עד דורות רבים.
עקב כך, בית המשפט למשפחה אינו מורה על קיום בדיקת רקמות לשלילת אבהות, ואינו מקבל בדיקות רקמות שבוצעו במעבדה חיצונית כראיה. אבות רבים בהליך גירושין מבקשים להימנע מתשלום מזונות בטענה שהילד(ים) אינו \ אינם שלהם, ומבקשים לבצע בדיקת רקמות על מנת להוכיח זאת. על פי רוב, בית המשפט שוקל את טובת הילד על פני גילוי האמת או רצון האב להימנע מתשלום מזונות, ואינו מסכים להורות לבצע את הבדיקה.
באלו מקרים כן ניתן לבצע בדיקה לצרכי שלילת אבהות?
א) כאשר טובת הילד היא בכך (ונימוק זה קשה להוכחה ומובא לעתים רחוקות). לדוגמא, אם בעלה הנוכחי של האם היה ביחסים איתה עוד בהיותה נשואה באופן פורמאלי, ומי שרשום כאבי הילד אינו נוכחות בריאה בחייו, אז ישנו סיכוי קלוש להצלחה.
ב) כשהילד בוגר ואינו מתנגד לביצוע הבדיקה. מובן מאליו שבנקודה זו, שלילת האבהות היא עקרונית בעיקר (אף כי בעלת השלכות מעשיות מבחינת מעמד ממזר שמודבק לילד).
צור קשר עם משרד עורכי הדין שלנו בירושלים ותל אביב למידע ועזרה משפטית בנושאי רישום אבהות לצרכי קבלת מעמד בישראל.