ילד מחוץ לנישואים ממזר הוא ילד או ילדה שנולדו כתוצאה מבגידה של אישה נשואה, כתוצאה מיחסי מין בין כהן לגרושה וכן כתוצאה מגילוי עריות. דין זה קיים רק כאשר שני בני הזוג יהודים (גם אם נישאו בנישואין אזרחיים). בנישואי תערובות או בנישואי גויים לדבר זה אין משמעות היות ומי שאינו יהודי לא יכול לעבור עבירה הקשורה ל"ערווה ממתן תורה". בשל חוקי תורה ואות קין חברתי מוטלים על הממזרים עונשים שונים והום מוקצים מהחברה. בשל כך המערכת המשפטית מגנה על זכותו של ממזר ילד מחוץ לנישואים מבדיקה שתאשש חשד זה, כגון בדיקת אבהות, על מנת שזכויותיו לא יפגעו.

 

ילד ממזר השלכות

על פי חוקי התורה, ילד להורים לא נשואים ממזר וצאצאיו אינם רשאים לשאת אישה יהודיה כשרה, אלא אך ורק ממזרה, שפחה או גיורת כפי שנאמר: "לא יבא ממזר בקהל יהוה גם דור עשירי לא יבא לו בקהל יהוה" (דברים כ"ג, ג') שהרי גרים לא נקראים "קהל יהוה".

בעבר להגדרה זו היו משמעויות קשות. ממזרים היו מנודים מחברה ולא יכלו להתחתן באופן רגיל. הדבר עדיין קיים בחברה החרדית ובאופן מסוים בדתית, אך לאדם חילוני המשמעות מצטמצמת לחוסר יכולת להתחתן בטקס דתי נושא חותמת הרבנות.

 

האם ילד ממזר יכול להתחתן

חזקה משפטית-הלכתית בשם "רוב בעילות אחר הבעל" טוענת כי ישנה הנחה שבמידה וילד נולד במהלך הנישואין הרי שבעלה של אותה אם הוא אביו הביולוגי של הילד. בכדי לטעון אחרת, יש צורך בהוכחה ברורה לבגידה בדמות שני עדים שיוכלו להעיד כי ראו את המעשה. היות ויחסי מין נעשים בדרך כלל בצנעה ובחדרי חדרים, דבר זה מצמצם מאוד את האפשרות בדין הדתי להכרזה על ממזרות. מדיניות בתי הדין הרבניים היא להימנע מהגדרת ילד כממזר בשל ההכתמה של אותו ילד לכל חייו. עם זאת, כאשר ילד מוכרז ככזה, פרטיו ירשמו ברשימה ממוחשבת של הרבנות כפסולי נישואין.

 

באילו מקרים הילד יחשב כממזר?

  • אם הילד נולד כתוצאה מבגידה של אישה נשואה
  • אם הילד נולד כתוצאה מיחסי מין בין כהן לגרושה
  • אם הילד נולד כתוצאה מגילוי אריות
  • אם הילד נולד כתוצאה מיחסי מין שלא מרצון אם נשואה, למשל במקרה של אונס
  • ילד שנולד כתוצאה מאב שהתגרש מאשתו ונשא את אחותה בזמן שגרושתו עדיין בחיים
  • מי שנולד לממזר או לממזרת יחשב בעצמו כממזר
  • מי שנולד לאשה גרושה שהרתה ב-90 הימים לאחר גירושה, אלא אם יסכים בעלה לשעבר להצהיר שהוא האב
  • מי שנולד לאשה שבעלה נעדר מהית, אם נולד יותר מ-12 מאז שהבעל נעדר.

 

באילו מקרים הילד לא יוגדר כממזר?

  • רווקה אשר ניהלה יחסי מין מזדמנים ונולד לה ילד
  • ילד שנולד לאישה שאינה נשואה ואבי הילד נשוי (בגידה של האב)
  • אישה הנשואה לגוי אף אם בגדה והרתה לגבר אחר
  • אם אחד או שני ההורים אינם יהודים (נישואי תערובת) הילד יישא את ייחוס האם. אם אימו יהודיה הוא יחשב כיהודי ועשוי להיחשב כממזר (אם למשל האם היהודיה נשואה ליהודי ובגדה עם גוי)

ומה קורה אם התגלתה הממזרות לאחר שהילד בגר וכבר נישאה כדת משה וישראל? במקרים אלו הנישואים תקפים אך על פי דין התורה על הזוג להתגרש בשל האיסור של ממזר להינשא ליהודיה כשרה.

ההלכה מכירה גם במושג "ספק ממזר" והוא שמור למי שנסיבות הולדתו אינן ברורות אך ממזרותו לא הוכחה. למשל, כשהאם מסרבת לומר למי הרתה אך בעלה מכחיש שהילד שלו. מעמדו של ממזר טוב יותר ממעמדו של ספק ממזר בכך שלספק ממזר אסור להינשא עם יהודיה ככשרה שמע הוא ממזר אך גם אסור לו להינשא עם ממזר שמע הוא כשר. למעשה, הוא יכול להינשא רק לגיורת.

ילד שנולד לאם פנויה כשהאב לא ידוע יקרא "שתוקי" ולילדים אומללים אלו אסור לשאת יהודיה כשרה, אך גם אסור לשאת ממזרה משום שהיא מותרת רק לממזר ודאי ואף לא לשתוקי כי יתכן והיא כשרה. הם יכולים להינשא רק לגיורת.

 

ילד שנולד להורים לא נשואים

פעמים רבות מתנגש הדין הדתי עם הדין המודרני וזכויות הפרט בראי הישראלי העכשווי. בסופו של דבר הדין המודרני הוא שקובע. הרי לשוכבים משכב זכר לא צפוי עונש מוות ואף אישה שהתגרשה לאחר שבגדה, לא צפויה להינזק מזכויותיה בחלוקת הרכוש. זאת משום התנגשות עם זכויות יסוד. כיצד הדבר מתבטא בממזרות? קודם כל בניסיון המערכת המשפטית להגן על החשוד בכך, על ידי אי חיוב אישוש החשד, למשל בדרישה לקיים בדיקת אבהות (בדיקת רקמות). דרישה זו יכולה להגיע מרצון אישה לתבוע מזונות מהאב הביולוגי לאחר פרידה, מאב המעוניין לא לשלם מזונות על ילד שנולד משום בגידה (בעיקר כשעל סמך בגידה זו חלו הגירושים) ואף מרצונו של ילד בבגרותו לדעת מי אביו הביולוגי.

בתי המשפט רואים לנגד עיניהם את טובת הילד ובדיקת רקמות אינה הולכת יד ביד עם טובת הילד בשל ההשלכות הקשות הנגזרות מהגדרתו כממזר.

הן בתי הדין הרבני והן בתי המשפט יעדיפו במקרים כאלה, גם אם אבי הילד חושד כי אינו שלו, לא לחייב בבדיקת אבהות ולהותיר את האפשרות לעשות כן לילד עצמו לאחר שיגיע לבגרות.

כך למשל בינואר 1994 כאשר נדונה שאלת בדיקת אבהות לילדה שהיה קיים לגביה חשד לממזרות. בעקבות חשד זה סירבה הילדה והאם לבצע את הבדיקה (ע"א 1354/92). בפסק הדין קבע בית המשפט העליון  שלא ניתן לחייב את הקטינה או האם בבדיקה או להסיק מסירובן כל מסקנה. המשנה לנשיא בית המשפט העליון, השופט מנחם אלון, קבע כי הסירוב יקבע על ידי בית המשפט בהתאם לשיקולי טובת הקטין: "בית משפט אינו מוסמך אפוא לכפות ביצועה של בדיקת רקמות בקטינה או לצוות על ביצוע בדיקה כאמור, בניגוד לרצונה של הקטינה. רצון זה יקבע לפי טובתה של הקטינה ולפי טובה זו בלבד. טובת הקטינה בעניינו ברורה, כמפורט ומבואר היטב ובדבירנו לעיל, והיא – שלא תיערך בה בדיקת רקמות".

 

הגנה על ממזרות באמצעות החוק

הניסיון לצמצם את הגדרת הממזרות מעוגן גם בחור. כך למשל חוק מרשם האוכלוסין, תשכ"ה 1965 קובע מפורשות כי "לא יירשם אדם כאביו של ילד שנולד לאשה שהיתה נשואה לאדם זולתו בתוך 300 יום שלפני יום הלידה, אלא על פי פסק דין של בית משפט או בית דין מוסמך" (סעיף 22). הדבר מתכתב עם הכלל ההלכתי "רוב בעילות אחר הבעל".

תיקון לחוק המידע הגנטי, התשס"א 2000 שנעשה בשנת 2008 קבע כי אין לערוך בדיקה גנטית אם קיים חשש לממזרות.

 

שאלת הממזרות היא שאלת סבוכה ורבת השלכות הן בתשלום מזונות, הן כחלק מסכסוך גירושים והן מרצון הילד לדעת מי אביו הביולוגי או רצון האב. ייצוג בהליך כזה דורש ידע, ניסיון וליווי משפטי צמוד. במשרדנו תיפגשו עורכי דין מומחים לדיני משפחה בעלי ניסיון של עשרות שנים שישמחו לייעץ, להיפגש ולענות על כל שאלה.