בגידה וגירושין 

בגידה היא אחת מעילות הגירושין שבמקרה של גירושין ללא הסכמה, היא גוברת על התנגדותו של הצד השני, במקרה כמובן שזו מוכחת. חשוב להבין שבגידה, למרות שיש למה משמעויות רכושיות בדין הדתי, אינה פוגעת בזכויות הרכוש של בן הזוג הבוגד, וזאת משום סידרה של פסיקות של בית המשפט העליון בנושא שהודיע כי הדין האזרחי (חוק יחסי ממון וחוק שיווי האישה) גובר על הדין הדתי בעניין זה וזאת משום התנגשות עם חוקי יסוד וערכים דמוקרטיים.  

כך למשל קבע בג"צ בפברואר 1994 כי בית הדין הרבני מחויב לפסוק לפי עקרונות השוויון ומכך נגזר גם כי לא ניתן להעניש אישה על בגידה )בג"צ 1000/92).

הנשיא מאיר שמגר, המשנה לנשיא אהרון ברק והשופט שלמה לוי פסקו כי "ראשית, הלכות המשפט העברי, בדבר שיתוף (או אי שיתוף) בנכסים בין בני זוג החיים חיים משותפים, אינם מתיישבות עם חוק שיווי זכויות האישה; שנית – וזה העיקר – על בית הדין הרבני בדונו בענייני רכוש הנכרכים בענייני גירושין – להכריע בסכסוך כאשר למהותו של הרכשו העומד לחלוקה על פי המשפט האזרחי הכללי. הלכת שיתוף הנכסים, כפי שפותחה על ידי בית המשפט העליון, היא חלק מהמשפט האזרחי הכללי, ועל כן על בית דין רבני להכריע בסכסוך על פי הלכות אלה. מכאן שבעניינים הרכושיים, נושא העתירה, יש להכריע על פי הלכת שיתוף הנכסים / האזרחית'… אנו קובעים כי הלכת שיתוף הנכסים, המהווה חלק מהמשפט האזרחי הישראלי הכללי והמופעלת בבתי המשפט האזרחיים, חלה גם בבית הדין הרבני".

ישנם הבדלים בין בגידתו של גבר לבגידתה של אישה בדין הדתי עליהם כדאי לעמוד. במידה ומדובר בגבר הבוגד באישה, קמה לאישה עילת גירושים אך עליה להוכיח כי לא מדובר רק בקשר עם אישה נשואה או במעשה חד פעמי אלא בהתנהגות שהפכה להרגל עד כדי כך שהדבר מזלזל ומבזה אותה ואין כל טעם להמשיך את החיים המשותפים. דבר זה אינו קיים במצבו של גבר שדי לו בהוכחה של בגידה יחידה, ואז הוא מחויב בגירושין. ההבדל המהותי ביותר בדין הדתי אינו מתקיים בשל התערבות הדין האזרחי והיא בגידת אישה מביאה לאיבוד חלקה ברכוש המשותף לעומת בגידת גבר שמביאה לחלוקה שווה. על פי הדין העברי הגבר שבגד באישתו יכול להינשא לאישה שעמה הוא בגד בעוד שהאישה בגדה היא אסורה על בעלה ובועלה.

ובכל זאת ישנם מספר השפעות על בגידה בהליך הגירושין שכדאי לקחת בחשבון:

  • בית הדין הרבני עלול לשלול מזונות אישה אך לא מזונות ילדים
  • לא ניתן יהיה לדון בכתובה, שהיא חוזה משפטי לכל דבר, אך מתבסס על הדין הדתי. במידה והבוגד האו הגבר הוא עשוי להיחשב בבית הדין כ"רועה זונות" וזה יפסוק את מלוא סכום הכתובה (גם אם מדובר בכתובה מאוד מפליגה) וגם תוספת כתובה שהם הפרשי הצמדה מיום החתימה עליה. בעניין זה עילת הגיורשים הנפוצה מצד האישה היא "מאיס עלי" – אישה הטוענת שמעסה בבעלה משום שמקיים יחסים עם נשים אחרות והיא לא יכולה עוד לחיות עימו
  • כל חוב או הוצעה שהוכח שהוצאה בגין בגידה אינה חוב משותף והיא חלה על הצד שיצר אותם בלבד
  • בהמשך לכך בגידה של אחד מבני הזוג יכולה לשמש עילה להגשת תביעה נזיקית ותשלום בגין עוגמת נפגש

כך למשל פסק בית דין רבני אזורי ירושלים כשחייב בינואר 2020 גבר בגט בגין בגידתו (תיק רבני 979217-4).וכך כתבו הדיינים הרב מרדכי רלב"ג ראב"ד, הרב יקותיאל כהן והרב חיים ו' וידאל  בפסק הדין: "תביעת האישה לגירושין ומאיסותה בבעל מוצדקות… בגידה היא הרס חיי הנישואין ופגיעה אנושה באמון שבין בעל לאישה ולפיכך אין צורך בהתראה כלל ולכלל, הוא מותרה ועומד, וברור אדם שמקיים קשר זוגי מחוץ לנישואין הריהו זונח את מסגרת הנישואין".

 

בגידה בזמן הליכי גירושין

חשוב לזכור שכל עוד לא התקבל גט, האישה נחשבת נשואה. קיום זוגיות בזמן עדין זה, שמבחינה רגשית האישה מרגישה פנויה, אך מבחינה הלכתית היא נשואה לכל דבר עשוי להביא להשלכות קשות על מצבה. אומנם, הדין האזרחי אינו מותיר לפגוע ברכושה בגין בגידה, אך הוכחת קיום קשר כזה על ידי נניח בעלה שהליכי גירושין עימה יכולה להביא את בית הדין לאסור עליה להתחתן עימו על פי הדין העברי.

 

האם ניתן לתבוע פיצוי בעבור בגידה על בסיס עילה חוזית ונזקית?

בעניין זה פסק בית דין רבני אזרוחי רחובות ביוני 2019 שהתשובה לכך היא לא (תיק רבני 1207802-3). במהלך הדיונים הגבר הציג הוכחות הכוללות מסרונים ותמונות של האישה עם גבר זר עימו היא עובדת. הגבר דרש תביעתו פיצויים בסך 300 אלף שקלים בגין התנהלות ומרידת האישה, חיוב הוצאות משפט בסך 150 אלף שקלים והוצאות חוקר פרטי בסך 10 אלפים שקלים נוספים כשהוא טוען "שהרי נישואין כחוזה, ובגידה הרי היא כהפרת הנישואין ויכולה להוות כמקור להשתת חיוב בפיצוים על מי שהפר את ההבטחה שנתן".

הדיינים הרב יהודה שחור, הרב יאיר לרנר והרב ירון נבון פסקו כי "מצינו בהלכה שאשה הבוגדת בבעלה או עשתה מעשי כיעור מפסידה את כתובתה או מתנות שקיבלה, אך לא תשלום פיצויים לבעלה. בנוסף יש לציין שגם בפיקת בית המשפט העליון לא נפסקים במקרים שכאלו פיצויים לבעל… ההכחשות שבין הצדדים אם האישה בגדה, אינן מצדיקות חיוב בהוצאות משפט, כי האישה לא תבעה כתוב ולא סרבה להתגרש". 

בעניינים אלה יש הבדלים בין בית הדין הרבני הפועל בגישה שמרנית ומשופע מההלכה הדתית לבין בית המשפט לענייני משפחה הפועל בגישה אזרחית, מודרנית וליבראלית. הבדלים אלו אינם קיימים כשמדובר בבגידת גבר. במקרה של בגידת אישה, בית הדין הרבני עשוי למנוע מזונות אישה. בדין הדין ישלול ממנה את כתובתה ולמרות שעל פי פסיקת בג"צ לא ניתן לפגוע ברכוש שנצבר במשותף, הין הדין הרבני עשוי למצוא לכך פתרונות בדבר חיובים גבוהים על כספים שהוחלט שהם לא במשותף כגון קבלת טענות הבעל לכספים שהוצאו בגין אותה בגידה. הדבר עשוי לתת את ביטויו גם בקביעת שאר זכויותיה של האישה, גם אם לא יאמר שהדבר בגין הבגידה. בית המשפט לענייני משפחה לעומתו, אינו לוקח בחשבון כלל את נושא הבגידה בחישוב חלוקת הרכוש.

בכל מקרה שעולה חשד כי בית הדין פוגע בזכויות הרכוש המשותף של האישה בגין בגידה, ניתן לערער על כך לערכאות גבוהות יותר, אך הדבר מיקר ומאריך את ההליך.

 

הוכחת בגידה בהליך גירושין

לא קל להוכיח בגידה לפי ההלכה. יש צורך בשני עדים שראו בעיניהם את המעשה והיות ויחסי מין נעשים מטבעם בצניעות וגם משוום שבגידה נעשית באופן ששני הצדדים מנסים בדרך כלל להצניע, מדובר בדבר הקשה להוכיח. בתי הדין גם מקשים על הוכחה זו גם בשל ההשלכות הנובעות מכך על האישה ועל אפשרות לממזרות.

אחד האמצעים במקרים אלה היא להשתמש בחוקר פרטי אשר יביא הוכחות – אם מצולמות, מוקלטות או אחרות למעשה בגידה או כיעור. גם מעשה כיעור, דוגמת התרועעות אינטימית עם גבר זר, נשיקה או מפגשים שאינם מקצועיים, עשויים להיות עילה לגירושים ולהביא להפסד הכתובה.

על מנת להביא את הראיה לבית משפט על אופן השגת הראיה להיות חוקי. למשל פריצה לטלפון של האישה ללא ידיעתה, הנחת מכשיר ציטוט או שימוש בתוכנות ריגול הם עבירות פליליות.

בגידה היא מהנושאים הכאובים והמורכבים המובילים פעמים רבות לגירושים ודורשים ניסיון וליווי משפטי מתאים. במשרדנו תיפגשו עורכי דין מומחים לדיני משפחה, ידועים בציבור ומזונות בעלי ניסיון של עשרות שנים בתחום שישמחו לייעץ, להיפגש ולענות על כל שאלה.