תפריט
בעת גירושין מקובל לחלק את כלל הנכסים שהושגו במהלך החיים המשותפים שווה בשווה בין בני הזוג. הנכס המשותף העיקרי הוא הדירה ששימשה את המשפחה, שכן היא מגלמת את תמצית השיתוף, לעיתים גם אם זו רשומה על שם רק אחד מבני הזוג ואפילו אם הובאה על ידיו בטרם הנישואים.
החוק מחלק את המצב לזוגות שהתחתנו בטרם 1973 אז חלה עליהם חזקת השיתוף לזוגות שהתחתנו לאחר מעד זה אז חל עליהם חוק יחסי ממון בין בני זוג, התשל"ג 1973. הכוונה של החוק והחזרה דומים עם כי החוק מגדיר את חזקת השיתוף שכוננה משום הפסיקה, באופן חוקי. החוק מגדיר כי כל הרכוש שצברו בני הזוג במהלך נישואיהם הוא רכושם המשותף ויחלוק בניהם שווה בשווה הסדר איזון משאבים. יוצא מן הכלל נכסים שהיו שייכים לאחד מבני הזוג בטרם הנישואים, כאלה שנערכו לגביהם הסכמי ממון או הסכם במסגרת הליך גירושין שקיבל תוקף של פסק דין מחייב וכן ירושה או מתנה שהתקבלה במהלך הנישואים.
לאחר קבלת הגט ובאין הסמכה על בית המשפט להעריך את כלל הנכסים של בני הזוג וחלקם שווה בשווה. כך שאם למשל אחד מבני הזוג שומר על דירה ואין בכוונתם למכורה עליו להעביר לבת זוגתו סכום כסף או נכס אחר השווה למחצית מאותה הדירה. ישנם נכסים שההסדר איזון משאבים אינו חל עליהם מראש:
בעבר בתי המשפט נהגו לשייך נכסים שנרשמו על שמו של בן זוג אחד לפני הנישואין רק לאותו בן הזוג. אך המדיניות בעניין זה השתנתה במרוצת השנים באמצעות שורה של פסקי דין של בית המשפט העליון. כיום, כל רכוש שהוא נבחן באמצעות כוונת השיתוף – זאת אומרת, גם אם נכס נרשם על בן זוג אחד או נרכש לפני הנישואים נשאלת השאלה אם הדבר לא נעשה מכוונה לשתף את הנכס כחלק מהחיים המשותפים.
הדבר מתחדד בזוגות שנישאו מחדש והצליחו להשיג כבר רכוש או דירה משלהם. בדצמבר 2012 קבע בית המשפט העליון כי בעל יעביר לאשתו מחצית מן הזכויות בדירה שרכש ארבע שנים טרם הנישואין ללא משכנתא על שמו בלבד (בע"מ 1398-11). בכך קיבל בית המשפט את ערעורה של האישה. בפסק הדין כתב השופט יהודה דנצינגר ובהסכמת השופטים יצחק עמית וצבי זילברטל כי "סבורני כי המבקשת הוכיחה בנסיבות העניין כוונת שיתוף ספציפית בדירת המגורים. לפיכך, לו תישמע דעתי נקבל את הערעור ונורה על ביטול פסק דינו של בית המשפט המחוזי ועל השבת פסק דינו של בית המשפט לענייני משפחה על כנו".
פסיקות בית משפט העליון מלמדת כי הוא יטה לחלק רכוש או דירה שנקנתה לפני הנישואין במקרים הבאים:
נראה כי האבחנה בין דירה לפני הנישואין ואחרי לא בוטלה לחלוטין אך בתי המשפט נוטים כיום יותר לבדוק כל מקרה לגופו. בכל מקרה, יש צורך להוכיח זיקה כלשהי בין אותו הנכס לבן הזוג שהוא אינו רשום על שמו על מנת לטעון לחזקת השיתוף.
אחת הדרכים הפופולאריות ביותר להברחת נכסים בהליכי גירושין היא באמצעות העברת הבעלות על הנכס לצד ג' במתנה או באמצעות עסקה פיקטיבית בתשלום הפחות בהרבה מערך הנכס. דרך אחרת היא הסתרת תכשיטים למשל בכספות או אצל גורם אמין אחר עד יעבור זעם. ניתן לקרוא עוד על העלמה של רכוש וכספים כאן.
בכל מקרה שקיים חשש להברחת נכסים חשוב לפעול מקצועי ומהר. עקבות נכס שהוברח מטשטשות עם הזמן. ניתן לבצע חקירה כלכלית באמצעות חוקר פרטי אליו יפנה עורך הדין המלווה. חשיבות ההליך על ידי איש מקצוע היא בין היתר משום שעל מנת שבית המשפט יתערב על ההוכחות להיות ממוסמכת או מוקלטות שנעשו באופן חוקי.
סעיף 11 לחוק יחסי ממון מגדיר כי "עשה אחד מבני הזוג פעולה שיש בה כדי לסכל זכות או זכות עתידה של בן הזוג בשני על פי הסכם ממון או על פי הסדר איזון המשאבים, או שקיים חשש סביר שהוא עומד לעשות פעולה כזאת, רשאי בית המשפט או בית הדין, לפי בקשת בן הזוג השני, לנקוט אמצעים לשמירת הזכות האמורה, ובין השאר רשאי הוא לעשות אחת או יותר מאלה".
החוק מפרט מספר דרכים בהם בית המשפט יכול להתערב על מנת להבטיח את הזכויות של בן הזוג השני, כשתעורר חשש להברחת נכסים:
יתרה מכך, הברחת נכסים עשויה להוביל לכך שבית המשפט יקיים חלוקת איזון משאבים לא שוויונית שתביא בחשבון את הנכסים שהועלמו, להגדיל סכומי מזונות וכן לקנוס את בן הזוג המבריח.
כך למשל פסק ביולי 2017 בית הדין הרבני אזורי תל אביב יפו כי עסק שנוהל בשותפות של הבעל וחלקו בשותפות נמכר, מחצית מחלקו של הבעל יהיה שייך לאישה. כמו כן חייב בית הדין את הגבר לפצות את האישה בגין ההוצאות המרובות שנגרמו לה בסך כולל של 350 אלף שקלים (תיק רבני 374175/5). לאחר שבית הדין נכשל במספר בקשות להאריך את שווי העסק ונתקל בחוסר שיתוף פעולה מצד הגבר, בית הדין חייב את האב במלוא תשלום כתובתו – 180 אלף שקלים והוסיף לכך 100 אלף שקלים שקיבל מידי אבי האישה כהלוואה על מנת לפתוח את העסק לראשונה. במסגרת פסק הדין קבעו הדיינים הרב שלמה שטסמן, הרב אייל יוסף והרב עידו שחר כי "בעניין הרכוש… קיבל בית הדין את טענת האישה… שהבעל בחר במודע לסכל את הערכת שווי העסק, כדי לא לשלם לאישה את חלקה… על זאת יש להוסיף את ההוצאות הרבות שנגרמו לאישה כתוצאה ישירה מהתנהגות הבעל, שבחוסר תום לב, ואף ברשעות, טרטר את האישה במשך שנים וגרם לה נזקים כספיים ניכרים".
כל הליך גירושין הוא הליך מורכב, כל שכן במצב של העלמת רכוש מכוונת, על מנת לא להתחלק בהם עם בן הזוג לשעבר. מומלץ להיעזר בליווי משפטי על ידי עורך דין מומחה בתחום בעל ידע וניסיון מתאים. במשרדנו תיפגשו עורכי דין מומחים לדיני משפחה בעלי ניסיון של עשרות שנים בתחום שישמחו לייעץ, להיפגש ולענות על כל שאלה.