הסכם חיים משותפים – הדרך להסדרת חיי הזוגיות

מהו הסכם חיים משותפים? הסכם חיים משותפים הוא הסכם משפטי בעל מעמד מחייב, אשר נערך בין זוגות לא נשואים החיים יחד וחולקים משק בית משותף. ההסכם עוסק בדרך כלל בהסדרת הזכויות והחובות בין בני הזוג לאורך תקופת היחסים ביניהם, וכן בסוגיות העולות במקרים של פרידה, ירושה לאחר מות אחד מבני הזוג וכדומה. קיימת חשיבות רבה לעריכת הסכם חיים משותפים כדין, על מנת למנוע קביעות של בית המשפט בסוגיות בנושא בניגוד לרצון הצדדים. במאמר זה עורכת הדין והמגשרת ענת לוי, שותפה במשרדנו ומומחית לדיני משפחה וירושה, תסביר בהרחבה על הסכם חיים משותפים ועל חשיבותו המיוחדת עבור ידועים בציבור, לרבות זוגות חד מיניים.

זוגות רבים במדינת ישראל בוחרים לנהל חיים משותפים מבלי להינשא. קיימות סיבות שונות לכך. אחת המרכזיות שבהן היא העובדה שהנישואין והגירושין בישראל מצויים בתחום האחריות של בתי הדין הדתיים עבור העדות הדתות המוכרות בישראל (וביניהם בתי הדין הרבניים עבור יהודים, בתי הדין השרעיים עבור מוסלמים ובתי הדין הנוצרים). קיימים זוגות רבים אשר אינם מעוניינים להינשא בנישואין דתיים, או להיות מחויבים להתגרש באופן זה לאחר מכן (ובהתאם, הם מעדיפים שלא להינשא מלכתחילה). לצדם, קיימים זוגות רבים אשר אין באפשרותם להינשא במסגרת זאת, וביניהם זוגות שקיים איסור דתי או הלכתי על נישואיהם (כגון כהן וגרושה), זוגות מעורבים (בני דתות שונות) וזוגות חד מיניים. על אף האפשרות להינשא בנישואין אזרחיים מעבר לים (וכיום, אף באופן מקוון וללא צורך לצאת מגבולות המדינה) יש מי שבוחרים, מסיבותיהם, שלא לעשות זאת.

כחלופה להסדרים המשפטיים החלים על זוגות נשואים בישראל, המסגרת המשפטית של ידועים בציבור תחול ככלל על זוגות לא נשואים המנהלים חיים משותפים תחת משק בית משותף לאורך תקופה ממושכת. לעיתים, זוגות עשויים להיחשב בתור ידועים בציבור, אף אם לא התכוונו לכך. ואולם, קיים שוני מהותי מבחינה זו בין זוגות נשואים ובין זוגות הנחשבים כידועים בציבור. החוק בישראל מסדיר כיום בצורה מקיפה למדי את ההסדרים המשפטיים החלים על זוגות נשואים, באופן שנותן מענה למגוון סוגיות העשויות לצוץ במהלך הנישואים וכן במקרים בהם בני הזוג מחליטים על גירושין. לעומת זאת, המסגרת המשפטית החלה על זוגות ידועים בציבור מוגבלת למדי, ומותירה שאלות רבות שאינן פתורות.

לאור היעדר מסגרת משפטית מקיפה לגבי ידועים בציבור, ההשלכות המשפטיות שיכולות להיות להכרה בזוגות בתור ידועים בציבור עלולות להיות הרות גורל. כך למשל, ייתכן כי במקרה של פרידה, תיערך חלוקת רכוש של הזוג באופן שרירותי, שמנוגד לרצונם של בני הזוג. כאשר לבני הזוג יש ילדים משותפים, ייתכן כי תשלומי המזונות שייפסקו על-ידי בית המשפט במקרים של פרידה יהיו גם הם גבוהים מדי או נמוכים מדי בעיני בני הזוג. הדרך האולטימטיבית למנוע קביעות שרירותיות מעין אלה בנוגע לחלוקת הזכויות והחובות בין בני זוג היא עריכת הסכם משפטי מסודר, שיפרט את מכלול ההסכמות לגבי היבטים שונים ביחסים ביניהם.

על אף החשיבות העצומה שיש ליצירת הסכם מעין זה, נראה שהמודעות לכך אינה נרחבת מספיק. במסגרת עבודתנו השוטפת בטיפול בסוגיות משפטיות מתחום דיני המשפחה והירושה, אנו נתקלים לא פעם בזוגות אשר אינם יוצרים ביניהם הסכם חיים משותפים, ולאחר מכן מתמודדים עם ההשלכות של אי עריכת ההסכם. על כן, מצאנו לנכון לחבר את מאמר, בו נענה, בין היתר, על השאלות הבאות:

• מהו הסכם חיים משותפים?
• עבור מי ההסכם נועד?
• מה על ההסכם לכלול?
• כיצד ניתן לאשר את ההסכם ולחזק את מעמדו המשפטי?
• מה הסכנות שבאי עריכת ההסכם?
• מה ההשלכות האפשריות של הפרת ההסכם או ביטולו?

מהם הסכמי חיים משותפים ועבור מי הם רלוונטיים?

כפי ששמם מרמז, הסכמי חיים משותפים הם למעשה הסדרים חוזיים, בעלי תוקף משפטי מחייב. הסדרים אלה יכולים (ובאופן אידאלי צריכים) לעסוק בקשת רחבה של היבטים בחיים הזוגיים של הזוגות שעורכים את אותם הסכמים. היבטים אלה כוללים בדרך כלל הצהרה לעניין עצם הזוגיות של בני הזוג, הסדרי חלוקת רכוש ביניהם, הסדרים העוסקים במקרים של פרידה (לרבות מזונות, הסדרי משמורת על ילדים משותפים וכיו״ב) וכן הסדרים העשויים להיות רלוונטיים לעניין ירושה.

הסדרים אלה מקבילים להסכם ממון, הנערך בין זוגות נשואים מכוח חוק יחסי ממון בין בני זוג. יש לציין כי חוק זה חל רק על זוגות שנישאו החל מיום 1.1.1974 ואילך. לגבי זוגות שנישאו לפני מועד זה, בתי המשפט בישראל מחילים הלכת שיתוף (עליה נפרט בהרחבה להלן) לגבי חלוקת הרכוש בין בני הזוג. לגבי הסדרת היבטים אחרים (לרבות סוגיות בענייני ירושה) האפשרות המרכזית עבור זוגות אלה היא יצירת הסכמי חיים משותפים. לצדם, הסכמי חיים משותפים רלוונטיים בעיקר עבור זוגות לא נשואים החיים יחד במסגרת משק בית משותף, ומוכרים (או עשויים להיות מוכרים) כידועים בציבור, ובכלל זה זוגות בני אותו מין אשר לא נישאו.

מה הנושאים שהסכמי חיים משותפים עוסקים בהם?

התוכן של כל הסכם תלוי ברצון של בני הזוג עצמם, ובהתאם כל הסכם יהיה שונה מהסכמים אחרים. עם זאת, קיימים נושאים מרכזיים שייכללו לרוב בהסכמי חיים משותפים. נושא בסיסי ובעל חשיבות רבה הוא הצהרת זוגיות. חשיבותו נובעת מכך שבשונה מזוגות נשואים, אשר החוק מכיר בזוגיותם מכוח הסכם הנישואין ביניהם, לא קיים הסדר מקביל לגבי זוגות ידועים בציבור. כתוצאה מכך, כאשר זוגות ידועים בציבור מעוניינים לקבל הטבות שונות מרשויות המדינה (כגון הביטוח הלאומי) מכוח זוגיותם, עליהם להוכיח את עצם היותם בני זוג המקיימים משק בית משותף. בית המשפט העליון קבע כבר בשנות ה-80 (בפסק דין שמספרו ע"א 52/80) כי עצם ההכרה בבני זוג שאינם נשואים כידועים בציבור מצריכה בחינה המבוססת על אינדיקציות וראיות שונות. הצהרת זוגיות במסגרת הסכם חיים משותפים עשויה לשמש ראיה חזקה ביותר בפני הרשויות ובתי המשפט לכך שאכן מדובר בבני זוג.

נושא נוסף הנכלל לרוב בהסכמי חיים משותפים הוא נושא חלוקת הזכויות ברכוש המשותף של בני הזוג, וכן הרכוש הנפרד של כל אחד מבני הזוג. גם כאן, לאור כך שלא קיים הסדר מקביל בחוק לזה שחל על זוגות נשואים מכוח יחסי ממון, קיימת אפשרות לזוגות שאינם נשואים לקבל החלטות בנושא באופן עצמאי ולעגן אותם בהסכם. לעיגון המשפטי של סוגיית הזכויות ברכוש קיימת חשיבות רבה, ויכולת למנוע קביעות שרירותיות בנושא במקרים של פרידה בין בני הזוג.

סוגיה משפטית נוספת המתקשרת למקרים של פרידה בין בני הזוג ומוסדרת לרוב במסגרת הסכמי חיים משותפים היא הסוגיה של תשלומי מזונות, הן לילדי בני הזוג והן לבן הזוג האחר. כך גם הסכמי חיים משותפים מכסים בדרך כלל את נושא האחריות ההורית והטיפול בילדים, הן לאורך חיי בני הזוג והן במקרים של פרידה ביניהם – המצריכה יצירת הסדרי משמורת וחלוקת זמני שהות (הסדרי ראיה). כמו כן, ניתן לעגן בהסכמי חיים משותפים מנגנון פרידה כללי, הכולל בתוכו הסדר לגבי יישוב סכסוכים. הסדר מעין זה עשוי לכלול חיוב של בני הזוג לפנות לגישור או בוררות על מנת לפתור את הסכסוך ביניהם, כחלופה לפנייה מיידית של מי מבני הזוג לבית המשפט לענייני משפחה.

מה הסכנות באי עריכת הסכם חיים משותפים?

כפי שהסברנו לעיל, בני זוג שאינם עורכים הסכם אשר מסדיר את מעמדם הזוגי ואת הסוגיות השונות שעולות מזוגיותם, עלולים למצוא את עצמם (בעיקר בעת פרידה) נתונים לקביעות של בית המשפט בעניין טיב הזוגיות שלהם והמשמעויות שלו. לקביעות אלה השלכות משמעותיות. בתי המשפט בישראל נוטים להחיל על זוגות המוכרים כידועים בציבור הסדר משפטי המכונה ״הלכת השיתוף״ או ״חזקת השיתוף״. הסדר זה למעשה קובע כי לבני הזוג יש זכויות שוות ברכוש והנכסים המשותפים שלהם. על מי מבני הזוג שמעוניין להחיל את הסדר זה להוכיח בפני בית המשפט כי מתקיימים התנאים המשפטיים לשם כך (ובכלל זה אורח חיים זוגי תקין, תרומה משותפת למשק הבית וגידול הילדים וחיים תחת קורת גג משותפת). הלכה זו חלה גם על זוגות חד מיניים שאינם נשואים, וזאת בהתאם לפסק דין חשוב של בית המשפט העליון משנת 2015 (בתיק שמספרו בע״מ 2478/14).

זוגות שאינם נשואים, אשר לא ערכו ביניהם הסדר חיים משותפים, מסתכנים בראש ובראשונה בהיעדר ודאות משפטית לעניין אופן חלוקת הרכוש ביניהם במקרה של פרידה. דוגמה הממחישה זאת היא תביעת פירוק שיתוף בדירה המשפחתית, אשר מוגשת לא פעם בפני בית המשפט לענייני משפחה, ואשר עשויה לגרור סכסוך משפטי סבוך, העשוי להימשך במשך מספר שנים לאחר פרידת בני הזוג. הדרך המיטבית למנוע תוצאה משפטית כה קשה וכואבת, שהיא בבחינת סיוט מתמשך עבור בני הזוג וילדיהם המשותפים (במידה וישנם), היא יצירת הסכמי חיים משותפים המסדירים את חלוקת הרכוש ומגוון סוגיות נוספות, באופן שייתר את הצורך בהכרעת בית המשפט לגביהם.

ירושה בין ידועים בציבור

לעיתים קרובות, סוגיות הנוגעות לרכוש מלוות זוגות ידועים בציבור לא רק בחייהם, אלא גם לאחר מותם. חוק הירושה הישראלי קובע כי במקרים בהם אחד מבני הזוג הולך לעולמו ובן הזוג הנותר הוכר כידוע בציבור של המנוח, לאותו ידוע בציבור יהיו זכויות בעיזבון של הנפטר. לא פעם עלול לקרות מצב בו בני זוג החיים יחד התכוונו לשתף אחד את השני בירושה במקרים של מות אחד מבני הזוג, אך לא נערך הסכם חיים משותפים המסדיר זאת. במקרים בהם בית המשפט יחליט שלא להכיר בבני הזוג כידועים בציבור, הדבר עלול להוביל לכך שבן הזוג האחר ייוותר בלא כלום בעת חלוקת הירושה. כך גם ייתכן מצב הפוך, שבו המנוח לא רצה בחייו להוריש זכויות לבן הזוג, אך כיוון שלא הסדיר את מעמדו הזוגי בהסכם חיים משותפים, אותו בן זוג שנותר יכול שיוכר כידוע בציבור ויזכה לחלקים בעיזבון על חשבון היורשים. הדרך הטובה ביותר ליצור ודאות משפטית בהקשר זה היא לערוך הסדר משפטי מחייב לעניין מכלול ההיבטים של החיים המשותפים של בני הזוג.

מזונות לבן זוג ידוע בציבור

באופן כללי, לידוע בציבור אין זכות למזונות מכוח החוק. עם זאת, לא קיימת מניעה להטיל תשלומי מזונות במקרים בהם קיים הסכם בין בני הזוג (כפי שקבע בית המשפט העליון עוד בשנות ה-60, בפסק דין שמספרו ע״א 563/65). אף שהסכם זה יכול להיות משתמע, במקרים של פרידה, קיימת דרישה להסכם מפורש בנושא לצורך זכאות לתשלומי מזונות. דרישה זו נקבעה גם היא בפסק דין של בית המשפט העליון משנת 1983 (בתיק שמספרו ע"א 805/82).

סוגיה זו ממחישה אף היא עד כמה חשוב לערוך הסכם חיים משותפים. כתוצאה מאי עריכת ההסכם, עלולות להיגרם תוצאות קשות שבני הזוג כלל לא תכננו. במקרה של זוגות נשואים, ההסכם יהיה גם לעזר רב במידה והזוג יחליט להתגרש ויצטרך לערוך הסכם גירושין. חשוב לערוך את ההסכם בעזרתו של עורך דין מומחה לדיני משפחה (רצוי אף עו"ד המוסמך גם כמגשר), אשר יוכל לנתב את הצדדים לעריכת הסכם מקיף ושלם, שלא ישאיר פתח למחלוקות משפטיות כאובות בעתיד.

מה ההשלכות המשפטיות של ביטול/הפרות של הסכמי חיים משותפים?

כפי שהבהרנו לעיל, הסכם חיים משותפים הוא חוזה לכל דבר ועניין. בהתאם לכך, חלים עליו הכללים המשפטיים הקבועים בחוק החוזים. ביטול ההסכם מצריך עמידה בדרישות החוק לצורך ביטול חוזה. כמו כן, הפרת ההסכם עשויה להקים זכאות לאחד מבני הזוג שההסכם הופר כלפיו לפנות לבית המשפט ולתבוע את אכיפת ההסכם או את ביטולו, כמו גם פיצויים בגין ההפרה. במסגרת תביעות אלה, ניתן יהיה לבקש מבית המשפט לפסוק סעדים זמניים הנדרשים לצורך ההליך המשפטי. למשל, במקרים בהם אחד מבני הזוג ירצה למכור את הדירה המשותפת על דעת עצמו, ניתן יהיה לבקש מבית המשפט צו מניעה זמני, אשר ימנע שינוי בסטטוס הקנייני של הדירה עד למועד פסק הדין.

אישור הסכם חיים משותפים

חשוב לדעת כי הסכם חיים משותפים לא צריך לקבל אישור של גורם כלשהו על מנת לקבל תוקף משפטי. עצם קיומו של הסכם כתוב וחתימות בני הזוג עשויים להספיק כדי להעניק לו מעמד משפטי מחייב. ואולם, נהוג לערוך אישור של הסכמי חיים משותפים, והדבר אף מומלץ. זאת משום שככל שתתעורר סוגיה שתצריך להפעיל את סעיפי ההסכם בעתיד, ההסכם המאושר יהיה בעל תוקף של פסק דין, ואכיפתו תתאפשר בצורה קלה יותר לעומת הסכם שאינו מאושר. הגורמים המוסמכים לאשר את ההסכם הם נוטריונים ובית המשפט לענייני משפחה (מכוח חוק בתי המשפט לענייני משפחה). ככל שההסכם נערך על-ידי עורך דין המתמחה בדיני משפחה וירושה, הליך האישור יהיה בדרך כלל פשוט ומהיר לביצוע.

מעוניינים לערוך הסכם חיים משותפים? צרו קשר עם עורכת דין מומחית לדיני משפחה וירושה

במדריך משפטי זה הסברנו על החשיבות שמאחורי הסכמי חיים משותפים עבור זוגות שאינם נשואים (לרבות זוגות בני אותו מין). כמו כן, הסברנו על הסיכונים המשפטיים הכרוכים באי עריכת הסכמים אלה, וכן על ההיבטים המשפטיים השונים העשויים להיכלל בהם. אם יש לכם שאלות נוספות או צורך בסיוע בנושא, ניתן ליצור קשר עם משרדנו, בירושלים ובתל אביב, ונשמח לעזור. במשרדנו פועלים עורכי דין המתמחים בדיני משפחה וירושה, וכן עורכי דין המוסמכים כמגשרים. משרדנו מלווה זוגות רבים בעריכת הסכמי חיים משותפים, המקיפים את מגוון הצרכים והיבטים המשפטיים הנוגעים לחייהם הזוגיים.