חלוקת כספים בגירושין

עבור בני זוג שהתחתנו לפני 1973 חלה חזקת השיתוף הקובעת שרכוש, ובכלל זה כספים וחסכונות, שנצברו במהלך הנישואים מתחלקים באופן שווה בין שני בני הזוג, אם הוכח ששניהם תרמו ממשאביהם וממאמציהם לבניית אותה זוגיות. זאת גם אם אחד מבני הזוג השתכר באופן רב יותר ואילו השני דאג למשק בית. בעניין זה גם בית שנרכש על שם אחד מבני הזוג במהלך הזוגיות יחולק בדרך כלל שווה בשווה.

לגבי בני זוג שהתחתנו לאחר מכן חל חוק יחסי ממון בין בני זוג, התשל"ג 1973 המגדיר באופן חוקי את חזקת השיתוף שכוננה משום הפסיקה. החוק מגדיר כי כל הרכוש שצברו בני הזוג במהלך נישואיהם הוא רכושם המשותף ויחלוק בניהם שווה בשווה הסדר איזון משאבים. יוצא מן הכלל נכסים או כספים שהיו שייכים לאחד מבני הזוג לפני הנישואים, כאלה שנערכו לגביהם הסכמי ממון או הסכם במסגרת הליך גירושין שקיבל תוקף של פסק דין מחייב וכן ירושה או מתנה שהתקבלה במהלך הנישואים. לחוק נערכו 4 תיקונים ומאז שנת 2008 נקבע כי בית המשפט מוסמך לחלק באופן לא שווה את הנכסים בהינתן מצבים מסוימים (בעיקר ביכולת השתכרות עתידית של כל אחד מבני הזוג).

למעשה כל צעד יכול לטעון לזכויות בנכס או כספים מסוימים גם אם אלו נרשמו רק על שמו של הצד שכנגד, אך עליו להציג ראיות לכוונת שיתוף ספציפי – זאת אומרת כוונה שהרכוש או הכספים ישמשו את התא המשפחתי או הושגו באמצעות מאמץ משותף.

אחת הטעויות הנפוצות בקרב בני זוג מתגרשים בעניין זה, הוא שחשבון בנק הרשום על שם אחד מבני הזוג בלבד, שייך לו. אולי הדבר נכון מבחינת הבנק, אך לא מבחינת חלוקת הרכוש בעת גירושים. אחת הדרכים שבית משפט יכול לחייב אדם שלא להשתמש בכספיו או להבריח אותם בטרם נקבע פסק דין בנושא הוא על ידי הטלת עיקול על חשבון הבנק.

בדרך כלל, ועל מנת לחשוף את מצבם הכלכלי האמיתי של בני הזוג בית משפט יטיל צווי גילוי מסמכים כבר בתחילת ההליך המשפטי, דבר אשר יחייב לגלות את טיבם גם של חשבונות או נכסים הרשומים על אחד מבני הזוג בלבד.

במקרים בהם קיים חשבון בנק משותף הדבר הקל ביותר הוא לדרוש חתימה של שני בעלי החשבון כך שכל פעולה דורשת את הסכמת הצדדים. כדאי גם לבטל הוראות קבע וכרטיסי אשראי באותה ההזדמנות.

העלמת כספים בגירושין

כמובן שחלוקת הכספים לוקחת בחשבון שקיפות של שני הצדדים. אך מה קורה כאשר אחד מהצדדים מנסה להעלים כספים בכדי לא להתחלק בהם?

ישנם דרכים רבות להעלמה או הברחה של רכוש וכספים. למשל, על ידי העברת הבעלות לצד ג' כדי למנוע טענות בעלות עליהם, הסתרת תכשיטים וכספים בכספות או אצל גורם אמין וחשבונות בנקים בחו"ל. בדרך כלל מאותרים נכסים כאלה באמצעות עסקה פיקטיבית תמורת תשלום מופחת או ללא תשלום בכלל או כהעברה המוגדרת כמתנה עבור אותו נכס.

נניח שהתגלה ניסיון להעלמת כספים מה ניתן לעשות?

פעמים רבות הליך כזה יכלול חקירה כלכלית באמצעות חוקר פרטי אליו יפנה עורך הדין המלווה, שכן ההוכחה לבית המשפט צריכה להיות ממוסמכת וחד משמעית ועליה להיעשות בדרכים חוקיות. במקרים בהם בית המשפט ישתכנע במעשה או בכוונה כזו הוא עשוי להטיל חוות דיווח על פעולות כספיות, ביצועו פעולות רק באישור בן הזוג השני (צווי מניעה) וצווים מגבילים נוספים. באותם מקרים ונעשתה כבר העלמת כספים, בית המשפט יכול לקיים חלוקת איזון משאבים לא שוויונית שתביא בחשבון את הכספים שהועלמו, להגדיל סכומי מזונות וכן לקנסות את בן הזוג המבריח.

כך למשל פסק בפברואר 2018 בית הדין הרבני אזורי בטבריה על חלוקת איזון משאבים לא שוויונית לפי סעיף 8 לחוק יחסי הממון לאחר שהשתכנע כי הבעל העלים כספים שהושגו במאמץ משותף במהלך חיי הנישואים (תיק רבני 1036329-3). במסגרת פסק הדין קבעו הדיינים הרב חיים בזק, הרב שלמה שושן והרב ינון בוארון כי האישה תעביר לבעל סכום של 50 אלף שקלים בלבד ותקבל לחזקתה את דירתם המשותפת בשווי 830 אלף שקלים (ועליה משכנתא בסך 70 אלף שקלים). בנוסף הדיינים התחשבו בחוב בסך 41 אלף שקלים ששילמה האישה מכיסה מהחשבון המשותף שלהם בעבור רכישות שרכש הבעל עבור אישה זרה עימה הוא חיי כעת. וכך כתבו בפסק דינם: "בית הדין נוכח במהלך הדיונים שהתקיימו כי התובע העלים כספים שאותם צבר במהלך החיים המשותפים. ההסברים שנתן לנושא הכספים שאותם 'גלגל' במשחקי ההימורים לא נשמעו משכנעים ודבריו אף סתרו את עצמם כמה פעמים… בנוסף, האישה הייתה זכאית למחצית מהכספים שצבר התובע מעבודתו, אך אי אפשר להעריך את גובה זכאותה בתחום זה מכיוון שהתובע מעולם לא המציא לבית הדין את מאזני ההכנסות וההוצאות שערך רואה החשבון שלו ואת המסמכים על מחזור העסקים שלו – אף שהתבקש כמה פעמים להמציאם".

במקרה אחר פסק בפברואר 2016 בית הדן הרבני אזורי בחיפה על חלוקה לא שוויונית לטובת האישה לאחר שהוכח כי הבעל, שעבד בעבודה בחו"ל, הפקיד רק כחצי ממשכורתו לטובת חשבונם המשותף וכך העלים כספים באופן מגמתי ושיטתי (תיק רבני 585914-2). בחישוב נקבע כי העלמת הכספים מוערכת בין 960 אלף שקלים ל-1.8 מיליון שקלים. " לאיפה הלך שאר הכסף?" תהו הדיינים בפסק הדין וחילקו ת זכויות הפנסיה 70% לטובת האישה ו-30% לטובת הבעל, חייב אותו בתשלום ריבית והצמדה בסך 153 אלף שקלים וחלוקת דירה שהייתה רשומה על שמו בטרם הנישואין.

בפסק הדין קבעו הדיינים הרב דניאל אדרי, הרב אייל יוסף והרב דוד בר שלטון כי "לאור המורם וממצטבר מהנ"ל מוצא בית הדין שאין זה מן הצדק לחלק את כל הזכויות הידועות בצורה שווה. לבית הדין יש ספק סביר של הברחת כספים וצבירתם על ידי הבעל, כספים שהיו אמורים להיכנס לאיזון. יש לציין שלא מדובר בטענות על הברחת כספים סמוך לזמן הקובע, אלא להתנהלות קבועה במשך השנים".

כל הליך גירושין הוא הליך מורכב, כל שכן במצב של העלמת כספים מכוונת, הנובעת מניסיון להעלים כספים על מנת לא להתחלק בהם עם בן הזוג לשעבר. מומלץ להיעזר בליווי משפטי על ידי עורך דין מומחה בתחום בעל ידע וניסיון מתאים. במשרדנו תיפגשו עורכי דין מומחים לדיני משפחה בעלי ניסיון של עשרות שנים בתחום שישמחו לייעץ, להיפגש ולענות על כל שאלה.