משמורת ילדים בישראל היא נושא רגיש ורחב, הכולל מגוון של תתי נושאים הקשורים בגידול ילדים. נושא המשמורת מתעורר לרוב כאשר ההורים אינם חיים יחד (גירושין, הורות משותפת, פרידה). החוק העוסק בענייני משמורת הוא "חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ"ב-1962". במאמר זה נדון בנושא החזקה הפיזית של ילדים, לרבות נושאים רלוונטיים נוספים.
סוגים שונים של משמורת ילדים
הוריהם של קטינים הם האפוטרופוסים הטבעיים שלהם (סעיף 14 לחוק).
כאשר אנו עוסקים במשמורת, עלינו להבחין בין סוגי המשמורת השונים:
- משמורת פיזית
החזקה הפיזית של קטינים, מקום המגורים שלהם. כאשר נקבע כי לאחד ההורים תהיה "משמורת מלאה", להורה השני יקבעו "הסדרי ראייה" עם הקטין.
המשמעות של "משמורת משותפת" היא שהקטינים שוהים אצל כל אחד מההורים לפרקי זמן שווים/כמעט שווים, ואין צורך בהסדרי ראייה.
- משמורת חוקית
גם כאשר יש לאחד ההורים משמורת בלעדית, אין זה אומר שהוא או היא יוכלו לקבל את כל ההחלטות החשובות והסופיות לגבי אופן גידול הקטין – לפי סעיף 15 לחוק, ההורים נדרשים לקבל החלטות מסוג זה ביחד.
אפוטרופסות ההורים כוללת את החובה והזכות לדאוג לצרכיהם של הקטינים, לרבות חינוך, לימודים, הכשרה לעבודה ולמקצוע, וכן שמירה על נכסיהם, ניהולם והתפתחותם; אפוטרופסות ההורים כוללת גם את הסמכות להגן על הקטינים ולקבוע מה יהיה מקום מגוריהם, וכן את הסמכות לייצג אותם.
את ההחלטות השונות שמקבלים ההורים לגבי הקטינים יש לקבוע על פי טובת הילדים:
באפוטרופסותם לקטין, חייבים ההורים לנהוג לטובת הקטין כדרך שהורים מסורים היו נוהגים בנסיבות העניין (סעיף 17 לחוק).
מי מוסמך להחליט בסוגיות של משמורת ילדים?
בעת הפרידה, הורי הקטינים רשאים לערוך ביניהם הסכם שיסדיר את עניין המשמורת. בסעיף 24 לחוק נקבע כי בית המשפט יאשר זאת לאחר שיוכח בפניו כי הדבר לטובת הילד:
"אם הורי הקטין חיים בנפרד – בין שנישואיהם אוינו, הותרו או הופקעו, בין שעדיין קיימים ובין שלא נישאו – רשאים הם להסכים ביניהם על מי מהם תהיה האפוטרופסות לקטין, כולה או מקצתה, מי מהם יחזיק בקטין, ומה יהיו זכויות ההורה שלא יחזיק בקטין לבוא עמו במגע; הסכם כזה טעון אישור בית המשפט והוא יאשרו לאחר שנוכח כי ההסכם הוא לטובת הקטין."
סעיף 25 לחוק קובע, כי אם ההורים לא מגיעים להסכמה בעניין המשמורת, בית המשפט לענייני משפחה או בית הדין הדתי המוסמך יכריעו בסוגיה.
אם ההורים לא הגיעו לידי הסכם כאמור בסעיף 24, או שבאו לידי הסכם אך ההסכם לא בוצע, רשאי בית המשפט לקבוע את העניינים האמורים בסעיף 24 כפי שייראה לו לטובת הקטין.
משמורת ילדים – עיקרון טובת הילד
כפי שעולה מן הסעיפים השונים שהוזכרו לעיל, "עקרון טובת הילד" הוא העיקרון המנחה לפיו תיקבע המשמורת. עם זאת, כיצד יודעים מהי טובת הילד?
בפסק הדין דוד נ' בית הדין הרבני הגדול עלו מספר עקרונות שמסייעים להבין את המושג "טובת הילד":
- הליבה והמהות של טובת הילד היא זכותו להגנה על בריאותו הגופנית והנפשית, ושצרכיו הנפשיים, הפיזיים והחומריים יסופקו כראוי.
- מדובר בזכותו של הילד – זכותו האישית – ולא זכות הוריו או זכותו של כל אדם אחר שדואג לטובתו.
- בית המשפט חייב לקבוע מהי טובת הילד הספציפי שעומד בפניו.
מכיוון שעקרון טובת הילד הוא מושג כללי ומעורפל, תלוי ערכים והשקפות, במקרה של פלונית נ' פלוני נידונה גישה נוספת בקביעת משמורת – גישת זכויות הילד:
- המושג 'זכויות הילד' מלמד אותנו כי לילד יש זכויות. המושג "זכויות הילד" מעניק הגנה משפטית לילד. הביטוי הוא הכרה בזכויותיו וכי מכלול זכויותיו מובטחות וטובתו מוגנת. ולכן, על פי גישה זו, הבנת זכויות הילד יכולה לשמש אמת מידה ראויה ליישוב סכסוכי משמורת, שכן היא מגנה על הילד ועל טובתו בצורה טובה יותר מעיקרון טובת הילד.
כדי לדעת מהי טובת הילד, בית המשפט/בית הדין רשאי לדון ולהתחשב ברצונו של הקטין עצמו, בהתחשב במספר עקרונות רלוונטיים כמפורט להלן:
- הגיל המינימלי לשמיעת רצון הילד הוא 6.
- ככל שהילד מבוגר יותר, כך רצונו נלקח יותר בחשבון.
- שמיעת הילד לא תיעשה בנוכחות הוריו או נציגיו.
- בהחלטת בית המשפט/בית הדין לא יפורטו דברי הקטין.
חוות דעת מומחה בסוגיית משמורת ילדים
בדרך כלל, בית המשפט/בית הדין מחליט בעניין המשמורת בעזרת מומחים שונים (פסיכולוגים ועובדים סוציאליים). בפרשת דוד נ' בית הדין הרבני הגדול נקבע, כי רק במקרים נדירים וחריגים תסתור החלטת בית המשפט/בית הדין את חוות דעת המומחים:
רק במקרים נדירים ובנסיבות חריגות, יפסוק בית המשפט בניגוד לדעת המומחים בענייני בריאותו הנפשית והגופנית של הילד. יתרה מכך, בית המשפט ינמק מדוע מצא לנכון לדחות את המלצת המומחים. הדין, כמובן, שונה כאשר בפני השופט מונחות חוות דעת סותרות.
"חזקת הגיל הרך"
בסעיף 25 לחוק נקבעה "חזקת הגיל הרך", לפיה לאם ניתנת המשמורת על הילד עד גיל 6, כל עוד אין טעמים חריגים לקבוע אחרת:
ילדים עד גיל 6 יהיו אצל אימם אם אין סיבות מיוחדות להורות אחרת.
חזקת הגיל הרך מבוססת על כך שהקשר בין ילד בגיל רך לאימו חזק בהרבה מהקשר עם האב, ונדרשות ראיות חזקות על מנת להפריך זאת, והחזקה תקפה גם כאשר האם מתגוררת בחו"ל (פלוני נ' פלונית).
לאור המלצת ועדת שניט (הוועדה הציבורית לבחינת ההיבטים המשפטיים של אחריות ההורים בגירושין), לבטל את חזקת הגיל הרך ולקבוע משמורת בהתאם לטובת הילד הספציפי, ניתן לראות שינויים בגישת בתי המשפט. אף על פי כן, חזקת הגיל הרך עדיין קיימת ותקפה.
סמכות השיפוט במשמורת ילדים
נושא המשמורת בדרך כלל בסמכות בית המשפט לענייני משפחה. גם בית הדין יכול לקבל סמכות לשפוט בענייני משמורת (כל עוד לא נפתח הליך כזה בבית המשפט לענייני משפחה), וזאת בהתאם לכללים להלן:
- כאשר מדובר בתביעת גירושין, סוגיית המשמורת מעורבת באופן טבעי, ואין צורך לערב אותה באופן ספציפי.
- אם לא מדובר בתביעת גירושין וההורים הסכימו יחד לדון בעניין המשמורת בבית המשפט, זכותו של הקטין להגיש תביעה עצמאית לבית הדין (כץ נ' בית הדין הרבני הגדול).
- אם בית המשפט דן בסוגיית המשמורת בצורה מעמיקה ואובייקטיבית, הוא מקבל סמכות נוספת לגבי תביעות משמורת עתידיות.
- אם בית המשפט לא דן בסוגיית המשמורת ורק מאשר הסכם בין ההורים, אין לו סמכות נוספת לגבי תביעות עתידיות.
סמכות השיפוט בענייני חינוך
כאמור לעיל, כאשר מוגשת תביעת גירושין לבית דין דתי, אין צורך לערב את עניין המשמורת, הנכלל בתביעת הגירושין באופן טבעי. אך עניין חינוך הקטין מצריך מעורבות מפורשת ואין זה חלק טבעי מתביעת הגירושין (אמיר נ' בית הדין האזורי בחיפה).
כאשר תביעת המשמורת מוגשת לבית המשפט לענייני משפחה, עניין החינוך מעורב בה ואין צורך לערב אותו במפורש.
כפי שהרחבנו לעיל, עקרון המשמורת המנחה הוא "טובת הילד", ואין מתעלמים מעיקרון זה גם כאשר מדברים על ענייני חינוך. בית הדין שיכריע בסוגיות החינוך יפסוק לטובתו של הקטין, ולא בשאלה האם החינוך תואם את תפיסת עולמו של בית הדין. בפלונית נ' בית הדין הרבני הגדול לערעורים נפסק:
באשר לסוגיית חינוך הילד, כבר הוחלט פעמים רבות כי מוטל על בית הדין להכריע על פי טובת הקטין המסוים העומד בפניו, ולאו דווקא על סמך השאלה האם החינוך תואם את תפיסת עולמו של בית הדין. על בית הדין להתעלם מקביעותיו התיאורטיות לגבי החינוך הרצוי לילד ולבחון מהי טובתו בנסיבות ובמקרה הספציפי.
מתעניינים בהסדרת משמורת ילדים? משרדנו עומד לשירותכם
במשרדנו תפגשו עורכי דין מומחים בדיני משפחה ומוסמכים כמגשרים. עורכי הדין שלנו יסייעו לכם להסדיר את עניין משמורת הילדים בהסכם גירושין, הסכם חיים משותפים, הסכם הורות משותפת וכן בהליך יחיד פרטני.