הסכם בין יורשים לאחר צו קיום צוואה
הסכם ירושה בין יורשים חוק הירושה תשכ"ה 1965 מאפשר לאדם לפרט כיצד יחולק רכושו לאחר מותו. במידה וצוואה לא קיימת, החוק מגדיר את הכללים כיצד
הסכם ירושה בין יורשים חוק הירושה תשכ"ה 1965 מאפשר לאדם לפרט כיצד יחולק רכושו לאחר מותו. במידה וצוואה לא קיימת, החוק מגדיר את הכללים כיצד
הדין הישראלי מושתת ברובו, אך לא בכולו, על הדין העברי. כך לדוגמה שונים דיני חלוקת הירושה על פי דין תורה ועל פי הדין הרגיל. ישנם
לעיתים זוג יכול לחיות חיים מאושר יחד, השניים מקימים בית, נולדים ילדים וחיים יחד כמשפחה במשך עשרות שנים. אך מה קורה כאשר בהגיע חייו של
במדינת ישראל הזכות לרשת את המוריש קבועה בחוק הירושה, תשכ"ה-, 1965. חוק הירושה קובע שני מנגנונים אשר באמצעותם ניתן לרשת את המוריש, כאשר ברירת המחדל
שאלת זכאותו של אדם לרשת לאחר שהוכח כי זייף צוואה עלתה לאחרונה בבית המשפט. בפסק דין של השופטת מיכל ברדנשטיין, אשר ניתן ביום ה –
הקשר הקיים בין הליכי הירושה ומימושן של זכויות היורשים, לבין הליכי פירוק השיתוף במקרקעין, הינו קשר שבלתי ניתן להימנע ממנו במרבית המקרים. כלומר: במרבית המקרים,
חוק הירושה התשכ"ה 1965 מאפשר לקיים צוואה באחת מארבע דרכים: צוואת עדים, צוואה בפני רשות (שופט, חבר בית דין, רשם בית משפט או רשם לענייני
כאשר אדם הלך לעולמו ולא הותיר אחריו צוואה עזבונו יחולק בהתאם לחוק הירושה תשכ"ה 1965. החוק מחלק את העיזבון לפי קירבת דם בעיקר אך מתחשב
זכות קדימה בין יורשים היא זכותו של יורש לקנות את חלקו של יורש אחר באותו הנכס במחיר שהוצע לו. רק אם הוא מסרב, לאחר שישה
ישנם מקרים בהם אדם יעדיף, מסיבותיו הוא, לא לקבל את חלקו בירושה. סעיף 6(ב) לחוק הירושה, תשכ"ה 1965 מקנה מאפשרות הסתלקות לבן זוג או ילדו