צוואות וירושות

צוואה כללית לעומת צוואה ספציפית צוואה היא מסמך בו אדם קובע מי יירש את רכושו ואת נכסיו לאחר מותו. כל אדם רשאי לערוך צוואה למעט

התנגדות לצו קיום צוואה כאשר אדם הלך לעולמו והשאיר אחריו צוואה, הזכאים ע"פ הצוואה מגישים בקשה לצו קיום צוואה. לאחר הגשת הבקשה, מתפרסמת בעיתונות וברשומות

צו ירושה וצו קיום צוואה קבלת צו ירושה או צו קיום צוואה, היא הכרחית כדי שיהיה אפשר לחלק את רכושו של המוריש ליורשים השונים. רכוש

הסכם ירושה בין יורשים חוק הירושה תשכ"ה 1965 מאפשר לאדם לפרט כיצד יחולק רכושו לאחר מותו. במידה וצוואה לא קיימת, החוק מגדיר את הכללים כיצד

הדין הישראלי מושתת ברובו, אך לא בכולו, על הדין העברי. כך לדוגמה שונים דיני חלוקת הירושה על פי דין תורה ועל פי הדין הרגיל. ישנם

לעיתים זוג יכול לחיות חיים מאושר יחד, השניים מקימים בית, נולדים ילדים וחיים יחד כמשפחה במשך עשרות שנים. אך מה קורה כאשר בהגיע חייו של

במדינת ישראל הזכות לרשת את המוריש קבועה בחוק הירושה, תשכ"ה-, 1965.  חוק הירושה קובע שני מנגנונים אשר באמצעותם ניתן לרשת את המוריש, כאשר ברירת המחדל

שאלת זכאותו של אדם לרשת לאחר שהוכח כי זייף צוואה עלתה לאחרונה בבית המשפט. בפסק דין של השופטת מיכל ברדנשטיין, אשר ניתן ביום ה –

הקשר הקיים בין הליכי הירושה ומימושן של זכויות היורשים, לבין הליכי פירוק השיתוף במקרקעין, הינו קשר שבלתי ניתן להימנע ממנו במרבית המקרים. כלומר: במרבית המקרים,

חוק הירושה התשכ"ה 1965 מאפשר לקיים צוואה באחת מארבע דרכים: צוואת עדים, צוואה בפני רשות (שופט, חבר בית דין, רשם בית משפט או רשם לענייני