הסדרי ראיה לסבא ולסבתא

הסדרי הראיה קרויים בשמם המודרני זמני שהות. במקרים מסוימים, כאשר אין אף הורה משמורן, מדובר ב"הורות משותפת", כך שהילדים שוהים במחיצת כל הורה בביתו הנפרד באופן שווה. לעיתים נוהגים הצדדים במנגנון של הורה משמורן שהוא ההורה איתו שוהים הילדים רוב הזמן, ומתגוררים בביתו רוב הזמן, בעוד שלהורה הלא משמורן קבועים הסדרי ראיה שהם 50% מהזמן הנותר בדמות ימים קבועים במהלך השבוע אותם יבלה הקטין במחיצתו ותחת השגחתו.

עקרון העל המנחה את בית המשפט למשפחה או לחילופין את בין הדין הרבני, הוא טובת הילד.
כך כל החלטה שמתקבלת בעניינו של קטין תהה לשם הבטחת טובתו וטובתו בלבד. קביעת הסדרי ראיה רציפים חשובים מאוד להמשך תפקודו התקין של הקטין ולשמירה על יציבותו הנפשית שכן בעת פירוק התא המשפחתי חרב עליו עולמו והמשך הקשר הרציף עם שני ההורים גם אם לא באופן שוויוני תורם לתחושת היציבות ומסייעת לתחושת הביטחון של הקטין.

רציפות הקשר כוללת את הסב והסבתא

כפי שרציפות המשך הקשר עם שני ההורים חשובה וחיונית להמשך תפקודו התקין של הקטין והקניית תחושת ביטחון, כך ישנה חשיבות שאין שניה לה ברציפות הקשר עם סבם וסבתם של הקטינים.
בשל חשיבות רבה זו אף עוגנה הזכות לתבוע הסדרי ראיה עם הקטין על ידי הסב והסבתא בסעיף 28א לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות תשכ"ב-1962.

בראשית דרכה של הזכות לתבוע הסדרי ראיה על ידי הסב והסבתא, עמדה זכות זו רק להורים שכולים כאשר בנם או ביתם עברו מבין החיים, וההורה האלמן שנשאר בחיים מרחיק ומנתק את הקטין מהורי ההורה שנפטר. כלומר, ההורה המשמורן האלמן שנשאר בחיים מרחיק ומנתק את הקטין מסבו וסבתו ויוצר ביניהם נתק. במצב שכזה עומדת לסב והסבתא המודרים הזכות לתבוע בבית משפט לענייני משפחה את זכותם להסדרי ראיה עם הקטין ולהמשך הקשר הרציף והתקין עם הקטין.

למרבה הצער לא פעם אנו עדים לסיטואציה בה בעת פירוק התא המשפחתי נוצר ריחוק שלעיתים רבות אף מגיע לכדי נתק בין הקטין ובין סבו וסבתו. ריחוק ונתק זה יכול להיווצר ממספר סיבות עיקריות שאנו מכירים לרבות ניקור הורי כתוצאה מנקמנות, ממשקעים עוד בחיי הזוג ולעיתים אף כחלק מהליך גירושים סבוך וכואב או כתוצאה ממחסור בזמן של ההורה הלא משמורן עם הקטינים.

נכונה היא העובדה כי להורי הקטינים שמורה הזכות לקבוע ולהחליט בדבר סדר יומם של הקטינים, לאן ילכו, היכן ישהו, ועם מי יפגשו. למרות האוטונומיה של ההורים לקבוע ולהחליט על ילדיהם, החלטות אלה אינן אבסולוטיות. ההורים אמנם יכולים להתנות או למנוע את מפגשם של הקטינים עם זרים, אך אינם יכולים להתנות על הזכות של הסב והסבתא להיפגש ולנהל קשר רציף עם נכדיהם. זכות זו היא זכות עצמאית לסב והסבתא, וזכות עצמאית לקטין לקשר רציף עם סבו וסבתו ללא קשר לשאלת רצון ההורים בדבר.

בעת האחרונה התפתחה פסיקה ענפה של בית המשפט לענייני משפחה בדבר זכותם של הסבים והסבתות לתבוע הסדרי ראיה עם הקטין ורצונם ההפוך של בנם או ביתם להרחיק ולנתק אותם מהקטין, או לחילופין ניקור והרחקה על ידי ההורה שהינו בן הזוג השני.
כלומר, החידוש בפסיקה זו היא כי אם עד כה החוק נגע רק להורים שכולים, כעת קבע בית המשפט לענייני משפחה כי הזכות להסדרי ראיה עם הקטין חלה על כל הסבים והסבתות ללא תלות בשאלה האם הורה הקטין בן החיים או לא.

יתרה מכך, בלא מעט מקרים אנו עדים לכך שהסב והסבתא של הקטין מקבלים על עצמם, או מוטל עליהם בהחלטה של בית המשפט למשפחה, נטל כלכלת ותשלום המזונות לרבות כל יתר תשלומי הקטין בדבר מדור וביגוד. לעיתים, אף האם המשמורנית היא זו שתובעת בעצמה מהסב והסבתא את כספי המזונות.
למעשה הסב והסבתא עומדים בכל החובות הכלכליים אשר מוטלים בדרך כלל על ההורה אך מסיבה כלכלית, בריאותית או פיזית נבצר ממנו לעמוד בתשלומי המזונות, ותשלומים אלה מוטלים על הוריו הרי הם סבו וסבתו של הקטין. אם כך, הרי זה הגיוני כי אם עומדים הסב והסבתא בחובות שלהם בדבר תשלום המזונות ויתר תשלומי הקטין, הרי שזכאים הם גם לעמוד על זכויותיהם בדבר הסדרי ראיה וקשר רציף ותקין עם הקטין.

סעיף 28ב לחוק הכשרות המשפטית קבוע מפורשות כי "בית המשפט רשאי, אם ראה שהדבר הוא לטובת הקטין, להחליט בבקשת הורי הוריו בעניין הקשר בינם ובי הקטין". מדובר בתיקון מספר 17 שבוצע בתשע"ב 2012.

כלומר, בעקבות התקדמות הפסיקה בעניין הזכות להסדרי ראיה של הסב והסבתא עם הקטין גם במצב בו הבן או הבת עודם בין החיים, עיגנה הכנסת בחקיקה את קביעת בית המשפט לענייני משפחה וקבעה כי לסבים והסבתות קיימת זכות לתבוע ולדרוש המשך קשר רציף וקבוע ולממש את זכותם להסדרי ראיה עם הקטין.

השיקולים שבית המשפט בוחן לזמני שהות עם סבים וסבתות

בבואו לבחון סוגיה מורכבת כמו זמני זהות עם סבים וסבתות יבח בית המשפט את השיקולים הבאים:

• מידת המעורבות של הסבים בחיי נכדיהם לפני הפרידה
• האם עשוי להיגרם נזק כתוצאה מהכנסת/החזרת הסבים לחיי הנכדים?
• האם מבחינה פרקטית תתאפשר נוכחות משמעותית של הסבים בחיי נכדיהם?

גם לקטין הזכות לקשר יציב וקבוע עם סבו וסבתו. הקשר הבין דורי שבין הסב והסבתא לקטין נבחן לא פעם במחקרים מדעיים ונמצא כי לקשר זה חשיבות רבה להמשך התפתחותו והיציבה של הקטין. יתרה מכך הסבים והסבתות הם דור הולך ונעלם, וקיים סיכוי סביר כי בהמשך חייו הבוגרים אותו קטין יביע חוסר שביעות רצון מהניקור והניתוק מהסב והסבתא ועל כך שאינו יכול לתקן זאת בגפו כעת משום שעברו מן העולם.

לסיום, ראוי להזכיר ולציין כי כל נושא הנוגע למעורבותם של קטינים הוא נושא רגיש אשר מצריך התייחסות מיוחדת. על כן מומלץ לפנות לעורך דין לענייני משפחה אשר מכיר ומתמצה בתחום תביעת הסדרי ראיה לסבים וסבתות, וניתן להתייעץ איתו ולקבל הכוונה כיצד יש לנהל את ההליך בבית משפט למשפחה.

זמני שהות עם סבא וסבתא הוא נושא סבוך אשר דורש ליווי משפטי צמוד מעורך דין מומחה לדיני משפחה ובעל ניסיון מתאים. במשרד כהן דקר פקס ברוש, תיפגשו עורכי דין מומחים לדיני משפחה המוסמכים גם כמגשרים ולהם ניסיון רב בהסכמי ראייה, מזונות, הסכמי גירושים ותביעות מכל הסוגים אשר ישמחו לקבוע איתכם פגישה וללוותכם בהליך המורכב הזה.